איום הקדמת הבחירות: עדיין לא לפתוח את השמפניה

הסכמתו של בנימין נתניהו לתמוך בהצעת החוק של צבי האוזר (דרך ארץ) שתאפשר לממשלה ולכנסת לפעול בלי תקציב עד 3 בדצמבר גרמה לשרים ולחברי הכנסת לנשום לרווחה, אבל השמחה מוקדמת מדי. ההצעה תועלה מחר להצבעה בקריאה טרומית, אבל עד שלא תאושר בקריאה שנייה ושלישית, שום דבר לא בטוח.

דומה שנתניהו תמך בהצעת החוק, בין היתר כדי לסכל את אישורה מחר בקריאה טרומית של הצעת חוק של יש עתיד שאוסרת על מי שהוגש נגדו כתב אישום להרכיב ממשלה. אם היה מתנגד להצעת האוזר, היה דוחק את כחול לבן, דרך ארץ והעבודה להצביע בעד החוק שימנע ממנו להרכיב את הממשלה הבאה. למרות הסכמתו של נתניהו לדחות את פיזור הכנסת, ההערכות הן שהוא עדיין לא נטש את הרעיון לקיים בחירות בנובמבר. גם אם בסופו של דבר הצעת החוק לדחיית פיזור הכנסת תחוקק, הרי שאיום הקדמת הבחירות יידחה לדצמבר, ועדיין היא לא פותרת את סוגיית התקציב. נתניהו מתבצר בעמדתו לאישור תקציב חד־שנתי, ובני גנץ לא מוכן לוותר על תקציב דו־שנתי. כל עוד לא תושג הסכמה בעניין, לא יהיה ניתן לקדם את התקציב. גנץ אף תבע לחוקק היום בכל הקריאות את החוק לדחיית אישור התקציב עוד לפני הצבעה על החוק שיאסור על נתניהו להרכיב ממשלה.

כדי שהכנסת תספיק לחוקק את חוק התקציב בדצמבר, הממשלה צריכה לאשרו ולהגישו לכנסת. שר האוצר ישראל כץ תובע מנתניהו להגיש את התקציב לאישור הממשלה, אבל בגלל התנגדותו של גנץ הדבר לא קורה. אישור התקציב בממשלה יאפשר לאוצר לשחרר כספים למשרדי הממשלה בלא צורך להזדקק ל”קופסאות קורונה", והחרדים יוכלו לקבל 300 מיליון שקל לישיבות. אם הממשלה לא תתחיל בקרוב להניע את תהליך אישור התקציב, קיים חשש שלא תספיק לחוקק אותו עד דצמבר. במצב כזה הבחירות ייערכו במרץ 2021, וישראל תיוותר בלי תקציב מאושר עד אמצע 2021.

גנץ ונתניהו | צילום: חיים הורנשטיין