"מעודד שממשלות רבות כוללות בתוכניות ההתאוששות גם מטרות סביבתיות"

כבר עם תחילת גיבוש תוכניות ההתאוששות הכלכלית במדינות שונות כתגובה למשבר הנוכחי, התריעו פעילי סביבה רבים שהדגש צריך להיות על התאוששות בת-קיימא, עם קידום תמריצים לפרויקטים שיצמצמו את פליטות הפחמן ולא לתמיכה בחברות דלקי מאובנים ומזהמים אחרים.

התוכניות אמנם נמצאות רק בראשיתן, אך לדברי רייצ'ל וויטקר, אסטרטגית השקעות בנות-קיימא בבנק ההשקעות השווייצרי UBS, הניצנים הראשונים דווקא מבטיחים. "יש הרבה ממשלות וממשלים מקומיים שנחושים להשתמש בהתאוששות מהמשבר הכלכלי כדי לקדם את המטרות הסביבתיות שלהם", היא אמרה בראיון לכלכליסט. "יש הרבה ראיות לכך וזה מאוד מרגיע".

וויטקר, בעלת תואר בניהול תאגידי מאוניברסיטת סארי ותואר באנתרופולוגיה מקיימברידג', עובדת בתחום הפיננסים וההשקעות יותר משני עשורים ובתחום האחריות התאגידית וההשקעות הסביבתיות מאז 2007, ובעבר עבדה בגופים כמו מריל לינץ' ומורגן סטנלי. בתפקידה הנוכחי היא מובילה צוות שאחראי על שילוב הבטי קיימות, חברתיות וסביבה בהשקעות. במסגרת זו, היא גם עוקבת מקרוב אחרי תוכניות ההתאוששות והתמריצים שמגבשות מדינות שונות בעולם בתגובה למשבר הקורונה.

רייצ'ל וויטקר אסטרטגית השקעות בנות-קיימא ב-UBS | צילום: UBS

"בטווח הזמן המיידי שלאחר כל משבר, צריך מימון דחוף למערכות הבריאות, תמיכה במובטלים וכו'. יש השפעה קצרת טווח שמחייבת הפניית כספים למקומות שבהם הצורך הגדול ביותר הוא לסייע לפגיעים ביותר בחברה, לוודא שלכולם יש גישה לטיפול רפואי, למזון ולאנרגיה", אמרה וויטקר לכלכליסט. "היו שינויי התנהגות קצרי-טווח שאינם בני-קיימא, אז גם אם נחשוב על דברים פשוטים כמו בתי קפה שאסרו על הבאת כוס רב-פעמית, זה להפוך הרבה התקדמות מהשנים האחרונות. אבל זה קצר טווח, במטרה לצמצם את הנזק מהמגיפה. אנחנו עדיין באמצע המגיפה.

"בטווח הקצר מטפלים בצרכים המיידיים ביותר, וסוגיות סביבתיות הן לא תמיד הבעיה המיידית ביותר. אבל מה שמאוד חיובי הוא שתוכניות התמריצים שממשלות רבות מדברות עליהן באמת משלבות מטרות סביבתיות. בפרט האיחוד האירופי, שתוכנית הצמיחה שהציג לפני המגיפה התמקדה באפס פליטות פחמן עד 2050 לא נדחפה הצידה. אלמנטים של התוכנית משולבים בתוכנית ההתאוששות, מדינות באיחוד מתחייבות להתאוששות באופן בר-קיימא".

האיחוד האירופי באמת יוצא דופן במחויבות שלו להתמודדות עם משבר האקלים. אבל מעצמות כלכליות אחרות כמו סין וארה"ב, ובמיוחד ארה"ב תחת המשטר הנוכחי, פחות נכונות לתמוך במטרות סביבתיות. אפשר אפילו להגיד שהן מתנגדות למטרות אלו. איך זה ישפיע על תוכניות ההתאוששות הכלכלית שלהן?

"אני לא אבקר ממשלות כלשהן. הממשלות שלא מדברות עכשיו על התאוששות בת-קיימא לא דיברו על פיתוח בר-קיימא לפני המגיפה. זה לא שינה את העמדה שלהן. אבל במדינות רבות, ראינו שהמגפה ביססה את המחויבות שלהן למטרות סביבתיות. בזמן הסגרים, לירידה הפתאומית בפעילות הכלכלית היתה השפעה משמעותית על פליטות פחמן. זו היתה דוגמה ברורה למה שאפשר להשיג, אז בעבור מדינות שהיו מחויבות לקיימות סביבתית קודם לכן זה אישוש למה שאפשר להשיג עם המנהיגות והמדיניות הנכונות. מה שמעניין הוא שבארה"ב רואים מנהיגות מהמדינות השונות שמטמיעות מדיניות ברמה המקומית. וזה יכול להיות יעיל באותה מידה ואפילו יותר מאשר פעילות של המנהיגות הלאומית".

שדרת קסטיאנה במדריד בימי הסגר. פחות זיהום אוויר | צילום: EPA

האם חבילות הסיוע נוטות לכיוון בר-קיימא יחסית, או דווקא לתמיכה במבנה הנוכחי?

"באופן כללי אנחנו מתרחקים מהסתמכות על תעשיית דלקי המאובנים. לירידה החדה בביקוש לאנרגיה, כתוצאה מהסגרים, היתה השפעה שלילית משמעותית על התעשייה, וכמעט שלא השפיעה על אנרגיות מתחדשות. מדינות רבות עדיין מפתחות את התוכניות שלהן ומתודדות עם המגיפה. התחושה הכללית שלי היא שהכיוון שלנו חיובי, שהיעדים מספקים. אבל אין דבר כזה לעשות יותר מדי כדי להגביל את ההתחממות ל-2 מעלות. צריך לעשות הכי הרבה שאפשר הכי מהר שאפשר כדי לעמוד במטרות האלו. אולי אנחנו לא יכולים לעשות מספיק, אבל מדינות רבות מנסות לעמוד במטרות כמיטב יכולתן".

יש עלייה בהתעניינות משקיעים פרטיים בהשקעות בנות-קיימא?

"קשה לענות על השאלה הזו, כי בסגרים כל סדרי העדיפויות השתנו והיה הרבה מיקוד בהגנה על השקעות לטווח קצר. אבל בשבועות האחרונים היומן שלי התחיל להתמלא מחדש בפגישות ודיונים על השקעות בנות-קיימא. זה שיקוף של החזרה לניהול ההשקעות מצד הלקוחות האמידים שלנו, ומצביע על כך שהעניין בהשקעות בנות-קיימא עדיין קיים. נקודת המבט שלי סובלת מהטיה, כי אני פוגשת לקוחות רק כשיש להם עניין מובהק בתחום. אני לא יודעת מה הנתח של השקעות בנות-קיימא בתוכניות שלהם, אבל העניין בהחלט קיים עדיין.

"העניין מגיע מלקוחות במדינות שונות ברמות עושר שונות, ועם מניעים שונים. חלקם רוצים ליצור שינוי בעולם, והם מתעניינים במיוחד בהשקעות אימפקט, במיוחד בשווקים פרטיים שם אפשר לראות את ההבדל שההון שלך עושה. אבל יש לקוחות שמבקשים שההשקעות ישקפו את הערכים שלהם או את המגמות של החודשים והשנים הקרובים. משקיעים רוצים תיק השקעות שמשקף את הערכים שלהם".

יש השקעות בטכנולוגיות להפחתת פליטות או הוצאות פחמן מהאטמוספירה?

"לנושאים סביבתיים היה הרבה מומנטום בשנתיים האחרונות, והחשיבות שלהם לא ירדה. הרבה מהטכנולוגיה הסביבתית – תהליכים אנרגטיים יעילים יותר, טכניקות להפחתת פליטות פחמן – עדיין מפותחת ומדובר בהשקעה ארוכה טווח, בעיקר בשוק הפרטי. לחודשים האחרונים לא היתה השפעה מיידית על הערך של ההשקעות האלו, כי מדובר בהשקעות לעשר שנים או יותר. עוד לא ראינו את ההשפעה של המגיפה ושל המשבר הכלכלי על הפיתוח הטכנולוגי".

משקיעים פרטיים יכולים לייצר שינוי בהיקף פליטות הפחמן, או שזו משימה כל כך גדולה שאי אפשר לעמוד בה ללא השקעות ממשלתיות?

"מנהיגות היא קריטית. גם במקרה שהממשלה לא מחויבת במיוחד למטרות סביבתיות, אם למדינה יש תשתית מתאימה שמאפשרת ליזמים לפתח רעיונות, תשתית חינוכית להכשרת מדענים ומהנדסים. זה לא יקרה בן לילה, צריך לאפשר פיתוח הטכנולוגיות המתאימות וזרימה של השקעות לטכנולוגיות ולעסקים חדשים. אז למשקיעים פרטיים יש תפקיד חשוב מאוד למלא באספקת הון, אבל הזמינות של הון זה לא מספקת. צריך מנגנון שיאפשר לו להגיע למקומות הנכונים. התקווה היא שיותר ממשלות יבינו את חשיבות התמיכה בתרבות שכזו ובידע פנימי מסוג זה, ויוסיפו למה שיש כבר. הון בפני עצמו לא מספיק, אבל הוא צריך להיות שם. משקיעים שמוכנים להשקיע בדברים חשובים אלו יכולים גם למלא פערים תקציביים שנוצרו בעקבות המשבר הנוכחי".

הפגנה בארה"ב למען צעדים למניעת התחממות כדור הארץ | צילום: איי אף פי

חמש שנים מהיום, האם נוכל להגיד שהמגפה לפחות אפשרה לנו לבנות חברה בת-קיימא יותר, או שמהר מאוד נחזור לעסקים כרגיל?

"הלוואי שהיה לי כדור בדולח. אני עוסקת בתחום הזה כבר 13 שנה, ותמיד מקווה שנגיע לנקודת מפנה. לפני 13 שנה חשבנו שבתוך חמש או עשר שנים זה יקרה וזה לא קרה, אבל נרשמה התקדמות משמעותית. כשנכנסתי לתחום הייתי חלק מצוות מיוחד, וכל מחקר שרצינו לעשות התבצע בתוך הצוות הקטן שלנו. אף אחד בתחום לא התעניין. 10 שנים מאוחר יותר, כשהצטרפתי ל-UBS לפני שלוש שנים, זה שונה לגמרי. אני עדיין בצווות מיוחד, אבל עכשיו העבודה שלי היא לדאוג לתיאום, שיתוף פעולה והבטחת איכות המידע שאנחנו אוספים. אני לא מבצעת את כל המחקר, כי העמיתים שלי חושבים על הגורמים הסביבתיים והחברתיים שמשפיעים על המלצות ההשקעות שלהם. אני מקווה שבעוד חמש שנים זה יהיה יותר מוטמע. אני לא חושבת שכולם ישקיעו פתאום בפרויקטים ללכידת פחמן, אבל זה יהיה יותר מיינסטרימי. וממה שאני שומעת מהלקוחות הצעירים יותר, הילדים של משקיעים ותיקים, הם מאוד מעוניינים בהשקעות בנות-קיימא. חשוב להם מה הכסף שלהם עושה, לא רק איך הוא גדל".

האם UBS עושים מספיק? הודעתם שלא תשקיעו עוד בתחומים כמו מכרות פחם וקידוחים באזור הארקטי, אבל אתם עדיין משקיעים בפרויקטים שקשורים לדלקי מאובנים. למה עדיין להשקיע בתעשייה המזיקה הזו?

"לא משנה מה עושים, תמיד אפשר לעשות יותר. וזה נכון לחברות, וכן לפרטים. חלק גדול מהעסק שלנו הוא ייעוץ והלקוחות מקבלים החלטות השקעה, זו בחירה שלהם אם להשקיע בחברת דלקי מאובנים. במוצרי ההשקעה בני-הקיימא שאנחנו מנהלים בעבור לקוחות יש תחומים שלא נשקיע בהם. פחם הוא אחד מהם. אבל גם שם נשקיע בחברות נפט וגז.

"אנחנו לא מאמינים שמשיכת השקעה היא תמיד הפתרון הטוב ביותר. עבודה מול חברות זו הדרך הטובה ביותר להביא לשינוי. חשבנו בעבר שיש חברות שלעולם לא ישנו את המודל העסקי שלהן. אם זו חברת נפט, היא תמיד תזהם. אבל זה לא המצב. ראינו חברות נפט וגז שהפכו לחברות אנרגיה מתחדשת. החברות הגדולות גם יכולות לשחק תפקיד חשוב בטיפוח התעשייה דלת הפחמן, וכחלק משינוי המודל העסקי שלהן הן יכולות לסייע באמצעות השקעה במחקר ופיתוח של חברות שמסייעות לצמצם את ההשפעה של פליטות פחמן. זה לא תמיד תשובה בינארית פשוטה. לפעמים רוצים להחזיק מניות כאמצעי ליצירת שינוי".

הטיעון שלך לא משכנע אותי.. הרבה מהחברות שאת מדברת עליהן הפיצו במשך העשורים מידע סותר ומטעה, הפעילו מאמצי לובינג נגד תקנות סביבתיות, ועכשיו הן משחררות הבטחות גדולות אבל אלו בעיקר על הנייר. אני לא רואה שום תועלת בתיעול כספים לחברות כמו אקסון מוביל שבעשורים האחרונים עשו נזק משמעותי למאבק במשבר האקלים. למה לא לקחת את הכסף הזה ולתת אותו לחברות שלא צריך לתהות לגבי התוכניות והמניעים שלהן?

"זה דיון שאנחנו מקיימים עם לקוחות ועם עצמנו. כשאתה קונה מניות, אתה למעשה לא מממן את החברה ישירות. אתה שולח מסר חשוב. היה הרבה מחקר

אקדמי שלפיו למשיכת השקעות מחברה יש השפעות זניחות על מחיר המניה ועל עלות ההון שלה. זה רק גורם לך להרגיש טוב יותר לגבי תיק ההשקעות שלך, אתה לא מתמרץ את החברה לעשות משהו שונה. בשנים האחרונות, שתדלנות מצד בעלי מניות, בין אם באמצעות פנייה ישירה או באמצעות הגשת הצעות החלטה של בעלי מניות, הפכה לנוכחות יותר. בעלי מניות אומרים לחברה: אנחנו רוצים שתשני את ההתנהגות שלך, את המודל העסקי שלך, שתהיה שקופה יותר ותחשפי את פליטות הפחמן שלך. במשיכת השקעה לא גורמים לשינוי.

"אנחנו חייבים לאזן בין הרצון להביא לשינוי מהר ככל האפשר, עם הצורך לספק ללקוחות שלנו תיקי השקעה מגוונים עם החזר וסיכון שתואמים את הציפיות שלהם. לצורך כך, אנחנו צריכים להיות שקולים מאוד באופן שבו אנו בוחרים מה להחריג, אנחנו מחריגים את דלקי המאובנים הגרועים ביותר. זה עזר מאוד לשמור על החסינות של אסטרטגיות השקעה רבות בהאטה שהחלה במרץ. השקעות בנות קיימא, ככלל, היו חסינות במיוחד בזמן המשבר. חלק מכך קשור לצניחה במחירי הנפט, וחשיפה נמוכה למגזר הזה עזרה. אבל השקעות כאלו גם נוטות לחברות איכותיות יותר. בתקופות נפיצות יש עדויות לכך שהשקעות בנות קיימא הן פחות נפיצות, וראינו את זה בזמן המגיפה".