צילום: שאול גולן
הקו הסגול בת"א מתייקר ב־2.4 מיליארד שקל בגלל שינוי בתכנון
דו"ח של משרד ראש הממשלה מצביע על חריגות תקציביות של 26 מיליארד שקל ועיכובים של שנים בהשלמת פרויקטים לאומיים של תשתיות
התקציבים של פרויקטי התשתית במדינת ישראל התנפחו בשנה החולפת ב־26 מיליארד שקל וב־12.5% — 233 מיליארד שקל לעומת 207 ב־2019. כך עולה מעיון ברשימת הפרויקטים שמפרסם היום משרד ראש הממשלה ובה ריכוז של מאות פרויקטים לאומיים בהקמה ממשלתית או על ידי חברות פרטיות.
קראו עוד בכלכליסט
זו הפעם השלישית שמשרד ראש הממשלה מפרסם את הדו"ח, שאמור לשמש כמגדלור תקציבי ותכנוני למשרדים השונים, עם אפשרות מעקב אחר פרויקטים שלא עמדו בלוח הזמנים או חרגו משמעותית בתקציב.
מהדו"ח עולה שכמה מיזמים חרגו באופן שעלול להשפיע על הכיס של האזרחים: כך למשל פרויקט הולכת המים לירושלים במערכת החמישית התייקר ב־600 מיליון שקל מ־1.4 ל־2 מיליארד שקל, עם הערת אזהרה שככל שיתקדם הדבר ישפיע לרעה על תעריף המים; גם פרויקט הולכת המים לכנרת זינק ב־360 מיליון שקל מ־400 ל־760 מיליון שקל, וגם שם עלולה להירשם השפעה תעריפית שלילית.
בתחום התחבורה נמצא שהקמת הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים יתעכב בשנתיים כאשר כעת תחילת העבודות מתוכננת רק לאמצע 2022 והשלמת הפרויקט תארך שבע שנים. לעומתו הקמת הקו הסגול של הרכבת הקלה בתל אביב התייקר ב־2.4 מיליארד שקל, הנימוק הוא שינוי תכנון.
תוכנית התשתיות כוללת 233 פרויקטים בעלות כוללת (תקציבית ופרטית) של 230 מיליארד שקל, שהקמתם תחל בין 2020־2024. מדובר בגידול לעומת 196 מיליארד שקל וכ־207 פרויקטים בסוף 2019, כאשר לרשימה נכנסו רק פרויקטי תשתית שאומדן העלות שלהם הוא לפחות 100 מיליון שקל. במשרד ראש הממשלה אומרים שבהשוואה לתוכנית מ־2019, התוכנית הנוכחית כוללת הרחבה של פרויקטים של רשות שדות התעופה, בריאות, ושני מתקני התפלת מי ים שאושרו לאחרונה. עם זאת פרויקט המטרו הענק לאורך 22 רשויות בשרון ובמרכז בעלות של 150 מיליארד שקל, עם שלושה קווים תת קרקעיים ו־140 ק"מ מסילה לא נכלל כי טרם אושר בממשלה. המשרדים המובילים בפרויקטי תשתית הם משרד התחבורה 62%, משרד הביטחון 11% ומשרד האנרגיה 10%.