השופטת לגרוש: רוצה להנפיק אג"ח? הבטח את חלקה של פרודתך בחברה

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז ורדה פלאוט קיבלה בימים האחרונים בקשת רשות ערעור שהגישה אישה נגד כוונתו של בן זוגה לשעבר לבצע באמצעות חברה משותפת לשניהם הנפקה לבורסה וגיוס הון בהיקף כ-90 מיליון שקל. השופטת התירה את ביצוע ההנפקה אולם התנתה את המהלך בכך שהחברה תפקיד 4.5 מיליון שקל בנאמנות, על מנת להבטיח את זכויותיה של האישה. האישה יוצגה בהליך באמצעות עו"ד רות דיין וולפנר.

בכך הפך בית המשפט המחוזי את פסק הדין של שופט בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה בנימין יזרעאלי, שהתיר את ההנפקה ללא בטוחות ואף חייב את האישה בהוצאות גבוהות בהיקף 17,500 שקל, שבוטלו בבית המשפט המחוזי.

עורכת הדין רות דיין וולפנר | צילום: ענבל מרמרי

מדובר בבני זוג שהיו נשואים כמעט 30 שנה והתגרשו ב-2018, והשניים עדיין שותפים בקונצרן חברות העוסקות בתכנון והקמת פרוייקטים של בנייה. בני הזוג עדיין מנהלים ביניהם הליכים משפטיים שונים וממתינים לפסק דין שיכריע במחלוקות שונות שיש ביניהם. בשל המחלוקות נקבע בעבר על ידי ביהמ"ש כי אם החברה תרצה לבצע פעולות שאינן במהלך העסקים הרגיל, הדבר יצריך את אישור בית המשפט.

לפיכך, בעת שהחברה ביקשה לגייס הון במסגרת הנפקה היא פנתה לקבל את אישור בית המשפט. האישה התנגדה להנפקה וטענה שבן זוגה לשעבר כבר ניסה בעבר לרוקן את החברה וכך לפגוע בבטוחה המרכזית העומדת לטובתה כדי להבטיח את זכויותיה.

השופט יזרעאלי כתב בפסק דינו כי החליט לקבל את כל טענות החברה "אחת לאחת כפי שנטענו בסיכומים" ולא את טענות האישה. השופט הבהיר שהחברה אינה צד ישיר לסכסוך בין בני הזוג ומעולם לא היתה בכוונת בית המשפט להגביל את פעילות החברה מעבר לאמור וברור שלא ניתן להשבית את פעילותה או להגביל אותה במידה העולה על הנדרש, שכן מדובר בישות משפטית נפרדת. זאת בפרט כשמדובר בחברה בעלת היקף פעילות נרחב ביותר .

עוד כתב השופט כי עיקר התנגדות האישה איננה נגד עצם ההנפקה אלא בעניין ה"בטוחות" אשר לדעתה על בן זוגה לשעבר להעמיד על מנת להבטיח זכויות עתידיות של האישה. השופט קבע כי שוכנע שהליך ההנפקה עשוי להיטיב עם החברה ובעלי מניותיה והוא לא קיבל את הטענה שהגבר זומם ומרוקן את החברה.

לפיכך קבע כי יש לקבל את הבקשה ולאפשר לחברה לבצע את הליך ההנפקה וחייב את האישה בהוצאות בהיקף 17,500 שקל לפני מע"מ.

השופטת ורדה פלאוט

על כך הגישה האישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט למחוזי. בפסק הדין של השופטת פלאוט היא כתבה כי המחלוקת צומצמה לשאלה אחת ויחידה והיא מהן הבטוחות, אם בכלל, שהיה על בית המשפט לקבוע כתנאי למתן אישור לביצוע ההנפקה. הגבר טען שאין צורך בבטוחות שכן מדובר בהליך נטול סיכון.

השופטת פלאוט כתבה שלדעתה יש ממש בטענות האישה, וכי על בית המשפט לענייני משפחה היה להתנות את אישור ההנפקה בקביעת בטוחות.

השופטת קבעה כי כנגד התכנון להנפקה עומדים חובות של החברה ויש להבטיח את חלקה של האישה בהתאמה לזכויותיה הנטענות בהפקדת 4.5 מיליון שקל. עוד קבעה שאין לקבל את הטענה שהגבר באופן אישי צריך להעמיד את הערבות, אלא על החברה לעשות זאת.

לפיכך נקבע כי האישור שניתן לחברה להנפקתה בבורסה מותנה בהפקדת הבטוחות בנאמנות וכן נקבע שההוצאות שנפסקו לחובת האישה מבוטלות.