צילום: שאטרסטוק
ועדת החוקה דנה בפתרונות אלטרנטיביים לסכסוכים עסקיים בצל הקורונה
צוות מחקר של המרכז הישראלי לגישור ובוררות הכין מתווה בנושא, לאור העומס על מערכת המשפט. "מול כל שופט ניצבים בממוצע 527 תיקים פתוחים בלי הקורונה", אמר איש המכון ד"ר מתן גוטמן. דוד בועז: "מציע ששופטים בדימוס יתנו כתף למערכת המשפט"
בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב אשר דיון בנושא, מתקיים דיון במתווה פתרונות אלטרנטיביים לסכסוכים עסקיים בצל הקורונה.
"חייבים לפתור במהירות את הסכסוכים, לעצור קריסת עסקים בשל הקורונה. על הכנסת לפעול בסוגיה זו", אמר ד"ר מתן גוטמן שפעל בחודשים האחרונים בראש צוות מחקר של המרכז הישראלי לגישור ובוררות. בדיון נכחו גם היועצים המשפטים של המרכז, ד"ר יחיאל וינרוט ועו"ד גדעון פישר.
בדיון נידון מתווה פתרונות אלטרנטיביים לסכסוכים עסקיים בצל הקורונה. לדביר גוטמן, "מה שקורה זה קורונה משפטית. מדובר במציאות שאיש לא הכיר. למרכז חברו שופטים בכירים. בלי קשר לקורונה יש 800 אלף תיקים בשנה שנפתחים. מול כל שופט ניצבים בממוצע 527 תיקים פתוחים בלי הקורונה. למציאות הקשה הזו נכנס עולם הקורונה. משבר הקורונה מוביל לגל של תביעות בישראל ובעולם. אנו צופים לחוסר ודאות משפטי עד שתתגבש הלכה בעליון. נגיע חלילה לקורונה משפטית".
עו"ד ארז קמיניץ, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, ציין כי "אנחנו אכן מרגשים שמגיעות תביעות. כדאי עסקית לצדדיים לחזור לשולחן המשא ומתן".
דוד בועז, שכיהן כראש אגף התקציבים במשרד האוצר, ואש גיבש את המתווה, מציע לששופטים בדימוס יתנו כתף למערכת המשפט שלא מסוגלת עתה לטפל במערכת סכסוכים כה גדולה בשל הקורונה. "אם מערכת הסכסוכים תיפתר מהר המשק יחזור לשגרה. הטיפול המהיר הוא לב העניין. אם לא נתניע אף פעם לא נגיע".
משבר הקורונה מוביל בכל העולם לגל של התדיינויות משפטיות במגוון נושאים, ותופעה זו אינה פוסחת על ישראל. הבעיה אף חריפה יותר שכן גל התביעות הזה מגיע על רקע חוסר ודאות משפטי ממשי בדבר השפעת המשבר חסר התקדים על הפרשנות של הדין הנוהג מה שגורם לצפי לקבלת מאות החלטות שונות וסותרות בתחומים שונים עד אשר יתגבש הדין בהלכות מחייבות של בית המשפט העליון.
הצוות הבין-משרדי של משרד המשפטים לבחינת השלכות המשבר על התקשרויות חוזיות, קבע לאחרונה כי מגפת הקורונה אמנם נמצאת בקטגוריה של "כוח עליון", אך לא בהכרח מבטלת חוזים והסכמים.
בנוסף, משרד המשפטים החליט שלא להתערב בסכסוכים העסקיים שנולדו בשל הקורנה והמליץ לצדדים לנהל משא ומתן ולהתאים את החוזים לנסיבות שהשתנו.
"על רשויות המדינה להיערך להצפת בתי המשפט"
המרכז הישראלי לגישור ובוררות הציג היום בכנסת מתווה לטיפול בתקופת הקורונה בסכסוכים שונים. המרכז הוקם בעידוד נציגי המגזר העסקי בשיא הגל הראשון של משבר הקורונה, כאלטרנטיבה חדשה לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. המרכז בראשות שופטים בדימוס, בוררים, מגשרים ומומחים. את הקמת המרכז קידמו עשרות ארגונים כלכליים מובילים בישראל, בהם: התאחדות התעשיינים, איגוד הדירקטורים, לשכת הבוררים, להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, שח"ם ארגון השחקנים, התאחדות המלונות, לשכת שמאי המקרקעין, התאחדות חקלאי ישראל, לשכת יועצי המס, אמי, הלשכה לטכנולוגיות המידע, התנועה הקיבוצית, לשכת היועצים העסקיים, ארגון המגשרים, איגוד נהגי המוניות ורבים אחרים.
בחודשים האחרונים פעל צוות מחקר של המרכז בראשות ד"ר גוטמן ודוד בועז, יחד עם נציגי הארגונים, לגיבוש מתווה מיוחד.
על פי המרכז, על רשויות המדינה להיערך להצפת בתי המשפט, העמוסים ממילא, בהתדיינות רבות הנובעות ממשבר הקורונה, על מנת למנוע קריסה של המערכת. "ברצוננו להציע מערכת אלטרנטיבית, שתטפל במקביל באלפי תביעות שיצטברו, כדי להציל את המערכת העסקית מסכסוכים מתמשכים העלולים לשתק את יכולת המשק להשתקם ממשבר הקורונה ולחזור למסלול של צמיחה".
המרכז מבקש לאמץ מספר עקרונות יסוד: הכנסת תחוקק חוק בדומה להסדר הקיים בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) מתוך רצון לסייע לצדדים ל"סכסוך הקורונה" ליישב סכסוך עסקי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית – הסדר זה יהיה בהוראת שעה למשך שנה.
כמו כן מוצע כי יוקצו תקציבים למימון פתרון סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות באמצעות הליכי גישור ובוררות חיצונית למערכת המשפט. המימון יינתן לפי סיווג הסכסוך, שיבוסס על אמות מידה שתקבענה מראש. המרכז מציין כי המדינה תפרסם בהקדם את אמות המידה להשתתפות המדינה בעלות הצדדים המתדיינים במערכת האלטרנטיבית למערכת המשפט, כדי להניע מוקדם ככל שניתן את תחילת הטיפול בתביעות ההולכות ונערמות.
עו"ד גדעון פישר, יועץ משפטי למרכז ציין בדיון כי "בסינגפור עד 1 בינואר אסור ללכת לבית המשפט בענייני קורונה ומינואר תוכל ללכת לבית המשפט אם תוכיח שהגישור נכשל." ד"ר יחיאל וינרוט, יועץ משפטי למרכז ציין כי "אין מה להפסיד מגישור חובה".
הח"כית לשעבר עו"ד איילת נחמיאס ורבין, המשמשת כיום סגנית נשיא התאחדות התעשיינים ציינה כי "המערכת הבנקאית חייבת להיות שותפה למהלך הזה. ההרגל של המערכת הבנקאית ללכת לבתי משפט. צריך לראות איך רותמים אותה. אנחנו צופים פקקים בבתי משפט בעוד כ-7 חודשים".
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר: "במהלך משבר הקורונה צפויות להגיע לבימ"ש תביעות רבות על הפרות הסכמים וצריך למצוא את הדרך שכולם ייפגעו כמה שפחות, יש פה מצב ששני הצדדים לא אשמים וצריך לייצר אמון ופשרה ביניהם, זה יחסוך הרבה כסף למדינה.
"יש לקחת בחשבון שעסקים נופלים בדרך ואת עוגמת הנפש וההשפעות החברתיות, ננסה להרים את הכפפה ולהכין הצעת חוק קטנה רזה וגמישה שתאפשר לשלוח כמה שיותר אנשים להתגשר בתקופת הקורונה, אין קואליציה ואופוזיציה בעניין הזה".