"ככל שמתקדמים ל-80% יחס בין החוב לתוצר - חייבים לנהל את הסיכונים"

"יש הרבה מדינות שהגידול בגרעון היה דומה לשלנו אך מאחר והתחלנו עם גרעון מבני של מעל 4% תוצר ואנחנו נסיים בכ-13% שזה טיפה בצד הגבוה בהשוואה למדינות אחרות. פעילות התמיכה פה והגידול בגרעון הם לא חריגים לאור האירוע, אלא הנקודה שבה התחלנו. היחס בין החוב לתוצר שמתלווה לזה הוא בסביבות 77%-78% מהתוצר. ואז נשאלת השאלה איך השווקים רואים את ישראל בנושא הזה. אני חושב שאנחנו נמצאים ב'נורמלי החדש'. אנחנו בעולם שבו גם גרמניה צופה להגיע לכמעט 80%. אבל אנחנו לא גרמניה עם כל הסביבה הגיאופוליטית שלנו. מצד שני יש לך מדינות כמו ארה"ב שהגיעו ל-140%, קנדה שקרובה ל-110% ויש כמובן מדינות כמו אוסטריה או אוסטרליה עם פחות", כך אמר היום נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון על רקע הגדלות התקציב שנעשו לאחרונה והערכת האוצר כי הגרעון יעלה כבר על 14%. הדברים נאמרו במפגש מקוון של המועדון העסקי אקדמי של אוני' תל אביב יחד עם הנגיד לשעבר ויו"ר חבר הנאמנים של אוני' תל אביב פרופ' יעקב פרנקל.

לדברי ירון, "עשינו את הצעדים הנכונים. אנחנו נמצאים באיזשהו מקום באמצע מבחינת הגידול בגרעון. אבל אנחנו בנקודה בה אנחנו חייבים לנהל את הסיכונים היום ככל שאנחנו מתקדמים לסביבה של ה-80% יחס בין החוב לתוצר. לשווקים יש אמון בנו. אנחנו צריכים לשקף שאנחנו יודעים להוריד את התחלואה, לשקם את הצד הבריאותי, אנחנו באים עם תוכניות. בתחילת הדרך היו כמה קופסאות (תקציביות - ע"מ), אמנם עוד צריך לפעול בעוד כמה נקודות להגדלת הביקושים ומאיצי צמיחה אבל אנחנו לא יכולים לעשות כל מיני קופסאות קטנות אם זה לחינוך או ביטחון. גם לנראות של התהליכים יש משמעות. אם הגדרת רשת ביטחון, הגדלת ביקושים ומאיצי צמיחה והגעת ליחס חוב תוצר שהגיע ל-80%, מבינים את זה. כל עוד נתנהג בצורה אחראית, וכל עוד ננהל את הסיכונים, כל מיליארד נוסף כמובן עולה לנו. כל אותם כספים מגיעים לתמיכה בקורונה ובתחומים וברור שהם מאיצי צמיחה, השווקים ימשיכו לתמוך ולתת את האמון. אבל זה לא משהו שאין לו סוף. גם לגירעון יש גבול.

על החוב הגבוה אמר הנגיד לשעבר פרנקל כי "לא משנה מה הממשלה תעשה, אם הגרעון והחוב יותר גדולים, מישהו יצטרך להחזיר בבוא היום את החוב הזה. אם לא הדור הזה אז הדור הבא, כדי שהדור הבא יוכל לעשות את מה שירצה לעשות חובה עלינו היום ליצור את התשתית לצמיחה כדי שהתוצר יהיה גדול יותר".

בנוגע ליום שאחרי אמר ירון כי "ישראל צריכה להתמודד עם שלושה נושאים מרכזיים. קודם כל הסקטור הציבורי. הוא צריך להתייעל, להוריד רגולציה, להוסיף דיגיטציה, צריך תמריצים יותר נכונים, גמישות ניהולית. גם פה אפשר לנצל את האירוע הזה. הנושא השני הוא הון פיזי. אין מספיק השקעות בהון פיזי, אנחנו צריכים לתמרץ את הדבר הזה על ידי חוק עידוד השקעות שונה. וגם אם הבירוקרטיה תרד היא כשלעצמה תעשה זאת. הנושא השלישי הוא הון אנושי. כמעט כל העבודות מדברות על ההשקעה בגיל הרך. הילדים הם כמו ספוג. הם לא ילמדו את המשוואה הדיפרנציאלית בגיל 3 אבל זו היכולת ללמוד ללמוד. הגמישות המחשבתית הזו שתביא את עצמה לעולמות ההייטק וכיוצא בזה. מצד שני אנחנו יודעים שיש פערים מאד גדולים בישראל. יש סקטורים שלמים שאם נצליח לתמוך בהם, לדוגמה נשים ערביות, בכל מיני אופנים, נצליח להביא מורים טובים יותר".