בלעדי לכלכליסט
חברות ההייטק הישראליות שפועלות במפרץ נחשפות
החברות פועלות באיחוד האמירויות מתחת לראדר, ועדיין נרמול יחסים יפתח שוק ענק לתעשייה הישראלית, בדגש על עולמות הסייבר, האינשורטק והחקלאות. בין החברות - אינטסייטס, מאנדיי, סייבריזן, ג׳ייפרוג וקייטו
קראו עוד בכלכליסט
ינאי הוא בין המייסדים של אפליקציית GO לביטוח דיגיטלי של הכשרה ביטוח. "אישרתי את כולם וכבר קבעתי כמה פגישות זום איתם. הם שואלים שאלות רציניות שמראות שהם יודעים מה הם צריכים מאיתנו. חברת ביטוח גדולה מאוד שם שאלה אותי ספציפית על פיתוח שלנו בתחום ה־UBI ועוד מישהו התעניין בטיפול דיגיטלי בתביעות, אחרת חקרה אם המוצר מתאים לשוק B2C. ניכר שהם כבר עשו שיעורי בית".
ישראל הפכה בשנים האחרונות למעצמת אינשורטק אף כי הצרכנים המקומיים לא חשופים לשירותים שמספקות חלק גדול מהחברות. "בינתיים אני מרגיש שהם בוחנים אותנו כי שמעו שישראל היא מעצמת אינשורטק", הוא מסביר, "הפוטנציאל הוא לא רק במכירה למדינות איחוד האמירויות עצמן, אלא גם בתשתית שזה סולל לעולם הערבי כולו כמו למשל ירדן או מצרים. אני משתתף בכנסים בינלאומיים רבים ושם בולט מאוד כמה אנחנו מוקצים היום ואיך אף אחד לא פונה אלינו", ממחיש ינאי.
באופן מקרי לגמרי, גם אחיו של יריב, יקי ינאי, מנכ"ל חברת הביומד הבורסאית פלוריסטם, הכה בברזל החם של הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות. פלוריסטם הודיעה אתמול על חתימת הסכם לשיתוף פעולה עם המרכז של אבו דאבי לתאי גזע לפיתוח טיפולים למחלות קשות ובהן גם לקורונה.
לצד אינשורטק וביומד, גם מגזר הפינטק מעורר עניין. 2019 הייתה שנת שיא בהשקעות בפינטק הישראלי שכולל 530 סטארטאפים ומשך אליו 2 מיליארד דולר. "זה נראה כמו זיווג משמיים", אומר שמוליק בן טובים, יו"ר קהילת הפינטק הישראלית. "בעוד שישראל נחשבת למעצמה טכנולוגית, אך למרכז פיננסי לא מפותח, בדובאי המצב הפוך, ולכן חברות הפינטק הישראליות מגיעות למדבר תרתי משמע. באיחוד האמירויות אחד המאפיינים הבולטים זה מהגרים, והם כולם שולחים כסף הביתה להודו, פקיסטן והפיליפינים. לכן תחום העברות מהירות קטנות מאוד מפותח, אבל הלוואות ואינשורטק - לא".
"היום ישראל מוכרת במפרץ בעיקר מכשור רפואי בדגש על אסתטיקה, כי יש בדובאי ואבו דאבי אוכלוסיה צעירה ועשירה. תחום חזק נוסף הוא האגטק בדגש על טכנולוגיות השקיה, יש גם תעשיית פלסטיק ומעט אופנה, בדגש על בגדי ים והלבשה תחתונה", אומרת עדי נוב, סמנכ"לית פיתוח עסקי בבססח, חברה לביטוח סיכוני אשראי מקבוצת הראל. על פי ניתוח אחרון של מבטחת המשנה יולר הרמס, מבעלי המניות של בססח שיש לה גם סניף באמירויות, ישראל יושבת מבחינת ההתמחויות במשבצת דומה לזו של ארה"ב, מדינת הייבוא השלישית בגודלה (אחרי סין והודו) באיחוד האמירויות שאחראית ל־10% מהייבוא עם מוצרים בתחומי הנשק והטכנולוגיה.
אויבים משותפים
בהייטק הישראלי לא המתינו להסכם הרשמי עם הפדרציה שכוללת שבע אמירויות, ולחברות רבות יש עסקים באזור כבר שנים. רובן עושה זאת באמצעות חברות הפצה מקומיות, אבל חברות כמו סייבריזן שלה חברת אם אמריקאית, מחזיקות משרד באיחוד אותו פתחה לפני כשנה. "איחוד האמירויות היא שוק מאוד מיוחד ומשמעותי", אומר שי הורוויץ, מנהל המכירות העולמי של סייבריזן.
סייבריזן אינה חברת הסייבר היחידה שפועלת באמירויות, ולא מעט חברות אבטחה ישראליות מוכרות שם בהצלחה. צ'ק פוינט מציינת באתרה על נציגות בדובאי, לסייברארק יש מפיץ מקומי, וגם אינטסייטס מוכרת שם בהצלחה.
בסייבר הישראלי מספרים על צורך ייחודי במוצרי אבטחה: "יש שם צורך מובהק במוצרי סייבר מסיבות גיאו־פוליטיות. אותם איומים שמפניהם אנחנו מגינים על לקוחות מערביים, משותפים גם לאמירויות. אותם שחקנים שמאיימים על חברות פיננסיות גדולות וארגונים ממשלתיים באירופה וארה"ב, פועלים נגד האינטרסים של איחוד האמירויות", אומר הורוויץ.
גיא ניצן, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת אינטסייטס, מסביר שטכנולוגיה ישראלית זוכה להערכה רבה במדינה: "זה יתרון כשזה מותג מבחינת הלקוח. הם מבינים את החשיבות של אבטחה ומוכנים להשקיע הרבה בתחום".
לא רק סייבר
הסייבר הישראלי אמנם משגש בדובאי, אבל גם חברות טכנולוגיה אחרות כבר מוכרות במדינה. חברת Cato Networks שפועלת בתחום השירותים ותקשורת בענן, מחזיקה ומפעילה חוות שרתים בדובאי, חברת הענק הישראלית מאנדיי מוכרת כבר באיחוד האמירויות כשלוש שנים ועובדת בשותפות עם מספר חברות מקומיות. "יש לנו יותר מ־700 לקוחות במפרץ ובשנה האחרונה החברה הגדילה את המכירות שלה ביותר מפי שלושה ומתכננת להגיע ליותר מ־5 מיליון דולר במכירות עד סוף 2021", אומר ברק זיגדון, מנהל שותפויות אסטרטגיות אירופה והמזרח התיכון. גם חברת התוכנה ג'ייפרוג מוכרת באיחוד האמירויות.
אבל אחד התחומים בעלי הפוטנציאל יוצא הדופן באזור הוא אגרוטק, לא מעט בשל האקלים המשותף לאזור הים התיכון. "אנחנו מדברים עם גורמים באיחוד האמירויות על קידום פרויקטים של חקלאות מדברית", מספר אור חביב, שותף וראש תחום חדשנות באריאלי קפיטל. "אין הסכם חתום, אבל כבר היו שיחות בנושא עוד לפני ההכרזה של ראש הממשלה נתניהו בשבוע שעבר. באמירויות רוצים לדעת איך לגדל חקלאות במדבר ולהגיע לתוצרים ואיכויות של תוצרת חקלאית ברמה של ישראל. יש כוונה לשלוח לארץ צוותים ומשלחות שיעברו הכשרות בתחום ברמת נגב".
אלן פלד, מייסד שותף בווינטג' ונצ'רס, סבור שלצד הפתיחות לרכישת טכנולוגיות ישראליות, באמירויות יש רצון להשקיע בהייטק הישראלי: "אני מאמין שבקרוב נראה כאן השקעות של משקיעים משם בקרנות וחברות ישראליות. יש להם תעשיית הון סיכון והם רוצים שגם אנחנו נשקיע בחברות שלהם". בועז דינטי, שותף בקרן קומרה, מוסיף: "בשנתיים האחרונות אנחנו מקבלים יותר ויותר פניות מגופים מהאזור שרוצים להשקיע בקרנות ישראליות ובישראל בכלל. ברמה האישית קצת נזהרתי כי לא הייתי בטוח מה ההשלכות של להכניס כסף מהמפרץ לקרן. לא הייתי בטוח לאן זה ייקח אותי ואם זה ישים עליי מגבלות - היום זה בוודאי הופך יותר לגיטימי".
מדברים על צפי לירידה בהשקעות מארה"ב אם המשבר ימשיך. זה יכול להחליף את הכסף האמריקאי?
"אני עוד לא רואה האטה בכסף האמריקאי, בטח ברמת הקרנות. יומרני לחשוב שכסף מהאמירויות יוכל להחליף את מה שהיווה עבורנו ההון האמריקאי. האמריקאים הם המשקיעים העיקריים בהייטק הישראלי ומשקיעים כאן מיליארדים בכל שנה, לא יהיה תחליף כל כך מהר. מצד שני, חברת צמיחה שמגייסת עכשיו סבב של מאות מיליונים, יכולה בהחלט להעזר בכסף מהאמירויות".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה