אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל מספנות ישראל: "ציים בעולם ממתינים לסטי"ל הרשף. המשמעות לתעסוקה בצפון - גדולה" צילום: אלעד גרשגורן

בלעדי לכלכליסט

מנכ"ל מספנות ישראל: "ציים בעולם ממתינים לסטי"ל הרשף. המשמעות לתעסוקה בצפון - גדולה"

איתן צוקר בראיון ראשון, לקראת ההפרטה של המספנות: "אם נקבל עד סוף 2021 הזמנה ל-4 סטי"לים ממשרד הביטחון, נמכור עוד 10 ללקוחות בחו"ל ונעסיק עוד מאות אנשים". וגם: על השפעות פרשת 3000 ולמה סטי"לים צריך לבנות בארץ, אבל מלט אפשר לייבא מחו"ל

19.08.2020, 12:03 | אודי עציון

"חוזה לייצור ספינות הטילים החדשות של חיל הים, ספינות הרשף, יביא לנו הזמנות גדולות מחו"ל. יש ארבע ציים שממתינים שחיל הים יזמין את הספינות, כתנאי להזמנה מצידם. אנחנו מצפים להזמנה של ארבע ספינות ראשונות ממשרד הביטחון עד סוף 2021. זה יאפשר לנו לייצא בחמש השנים הבאות לפחות עשר ספינות נוספות", כך אומר לכלכליסט איתן צוקר, מנכ"ל מספנות ישראל, בראיון ראשון.

קראו עוד בכלכליסט

מספנות ישראל עברו בשנה שעברה ארגון מחדש בידי שלושת הבעלים, שלומי פוגל, סמי קצב ומשפחת שמלצר. תחת חברת האחזקות תעשיות מספנות ישראל פועלים כעת נמל המספנות, הנמל הפרטי היחידי בארץ עד להפעלת הנמלים הפרטיים שבבניה בחיפה ובאשדוד, חברת סימנט המייבאת ומשווקת דרך הנמל מלט מחו"ל, והמספנות עצמן, שבונות ומתחזקות ספינות, ואף מפעילות צי קטן של ספינות מטען.

איתן צוקר, מנכ"ל מספנות ישראל, צילום: אלעד גרשגורן איתן צוקר, מנכ"ל מספנות ישראל | צילום: אלעד גרשגורן איתן צוקר, מנכ"ל מספנות ישראל, צילום: אלעד גרשגורן

לפני חודשיים הגישה תעשיות מספנות לבורסה לניירות ערך בת"א טויוטת תשקיף ראשונה להנפקתה, לפי שווי שצפוי לעמוד על כ-1.5 מיליארד שקל. פרמיה נאה על 40 מיליון השקלים ששילמו ב-1995 כשרכשו את מספנות ישראל מהמדינה תמורת 40 מיליון שקל, כחברה מפסידה ועתירת סכסוכי עבודה. כיום מדובר בחברה רווחית, כאשר המספנות לבדן רשמו ב-2019 הכנסות של 741 מיליון שקל, ורווח של 78 מיליון שקל.

צוקר (56), אל"מ (מיל') בוגר קורס חובלים, שעבר לצד הטכנולוגי בחיל הים עם תארים בהנדסת מכונות והנדסת אוניות, הגיע למספנות לפני 11 שנה ולפני שנתיים מונה למנכ"ל. השנה הודיעו המספנות על מכירת שתי דוברות לקציר מלח למפעלי ים המלח, תמורת 52 מיליון שקל ועל מימוש חוזה עם מדינה באפריקה למכירת שתי ספינות סיור חדשות מדגם OPV45 תמורת 132 מיליון שקל.

לדברי צוקר: "מדובר בדגם שפותח בסיוע של כמה מיליוני שקלים מרשות החדשנות. בזכות הסיוע מהרשות ברגע שהתעורר ביקוש, היה לנו מוצר מתאים להציע. תקציב מהרשות סייע לנו גם בפיתוח הסער 72, אחת הגרסאות של הרשף. המספנות היא חברה יצרנית ומייצאת, 95% מהעבודה שלנו היא לייצוא, והסיוע מהמדינה מאפשר לנו להתפתח".

הפרויקט העיקרי: ספינות הרשף

אבל הפרויקט העיקרי בשנים הבאות של המספנות אמור להיות ספינות הרשף, שיחליפו את שמונה ספינות הנירית (סער 4.5) המזדקנות של חיל הים. משרד הביטחון כבר חתם עם המספנות על חוזה לתכנון הספינות ולהזמנה של שתיים ראשונות, בכפוף לאישור התוכנית הרב שנתית החדשה, המתעכבת בהיעדר תקציב מדינה, ומאוימת בידי ההוצאות המתגברות על משבר הקורונה והמשבר הכלכלי שיצרה. צוקר טוען שהזמנת הספינות תסייע להילחם באבטלה.

"להזמנה של ספינות חדשות בידי משרד הביטחון תהיה משמעות גדולה לתעסוקה בצפון בימים של אבטלה. אנחנו נפעיל קבלני משנה בתחומי המתכת, החשמל והזיווד, בהיקף תעסוקה כפולה מאשר העובדים הישירים שיש לנו במספנה, זו עבודה למאות אנשים למשך שנים, וזה עוד לפני ההזמנה הנפרדת של מערכות הנשק מהתעשיות הביטחוניות, והתעסוקה שהן יבואו. זה הזמן, דווקא בקורונה, לפרויקט לאומי כזה".

סטי"ל רשף, מספנות ישראל, הדמייה: מספנות ישראל סטי"ל רשף, מספנות ישראל | הדמייה: מספנות ישראל סטי"ל רשף, מספנות ישראל, הדמייה: מספנות ישראל

בגרמניה מסתיימת בניית ארבע ספינות הסער-6. למה צריך עוד ספינות ומה ההבדל בינן לבין הרשף?

הרשף תחליף ספינות קיימות. היא תהיה קטנה וזולה מסער-6, המכ"ם יהיה שונה, אבל רוב המערכות והחימוש יהיו דומים. הספינה החדשה תהיה גדולה מספינות הנירית הנוכחיות, עם חתימות מכ"ם קטנות יותר, כך שיהיה קשה יותר לגלות אותה. הספינה תוכל לשאת טילי ברק-8 להגנה, את כיפת ברזל הימית, טילי תקיפה מתקדמים, ועוד. והיא גם תהיה מהירה יותר, מעל 30 קשר. לא יהיה להן מנחת למסוק, יהיו להן יכולות אחרות. כל ספינה תעלה לפני מערכות הנשק, המכ"ם והלוחמה האלקטרונית כ-50 מיליון דולר".

משרד הביטחון מתקשה כעת לממן רכש בארץ, בגלל שינוי הסכם הסיוע מארה"ב, והקטנת האפשרות להמירו לשקלים.

"אנחנו עושים מאמץ שחלקים נרחבים מעסקה יוכלו לבוא מכספי הסיוע. עד 70% מהתשלום על הספינה יוכל להיות דולרי, לעומת אחוזים בודדים בעסקאות קודמות. אנחנו נערכים לזה מתוך השנה של המצוקה התקציבית של צה"ל.

משרד הביטחון יוכל לעשות "טרייד אין": להעביר לכם את ספינות הנירית המשומשות כחלק מהתשלום על הספינות החדשות?

"אפשר יהיה לממן חלק מהעסקה ממכירת הספינות הקיימות. סיב"ט יודעת למכור מערכות שיצאו משירות, ואנחנו יכולים סייע להביא את הלקוחות. יש חשיבות רבה למכור את המערכות המשומשות כשהן עדיין בשימוש, לא שוכבות במחסנים. יש ציים שרוכשים ספינות טילים משומשות, חיל הים שלנו היה רוכש בעבר ספינות מיד שנייה, וכבר מכר סטי"לים משומשים למקסיקו".

אם משרד הביטחון לא היה מבטל את מכרז הסטי"לים הבין לאומי שפירסם לרכש ספינות מגן להגנת המים הכלכליים של המדינה, בעקבות מה שאנחנו מכירים כעת כפרשת 3000, יכול להיות שאתם הייתם בונים את הסער-6 ולא טיסנקרופ. 

"המים הכלכליים זה מושג שנולד ב-10-15 שנים האחרונות. לא שמעתי את המושג הזה כקצין צעיר. אז דיברו על חשיבות הים כערוץ לאספקת סחורות לישראל, עכשיו היחס הוא לים כערוץ כלכלי חשוב. הכלי שבונים בגרמניה טוב ומתקדם, חיל הים היה צריך ספינות גדולות יותר כדי להגן על אסדות הגז. הפרויקט הזה מתנהל היטב, וכן, גם אנחנו היינו יכולים לבנות את הספינות האלה. אני לא נכנס לכל ההחלטות. אנחנו מתרכזים בעתיד, בספינות שיבואו. מה שהיה היה".

אם גם את ספינות הרשף היו בונים בחו"ל, זה לא היה יוצא זול יותר? אתם תחרותיים במחיר מול מספנות בקוריאה, למשל?

"לפני שמשרד הביטחון החליט לבנות אצלנו הוא פרסם RFI ובדק את השוק בעולם. במשרד יש אנשים שיודעים לעשות חשבון. הוא יקבל ספינות טובות במחיר מצוין. וההזמנה לחיל הים תאפשר לנו כאמור לבנות ספינות לחו"ל. יש מעט מדינות בעולם שיודעות לספק גם ספינה וגם את מערכות הנשק שלהן, כך שכל עסקה שלנו מביאה גם נתח משמעותי לתעשיות הביטחוניות, ועוצמה מדינית למדינת ישראל. יש לנו למשל הסכם עם מספנה ביוון לשיתוף פעולה בבניית הספינות לחיל הים היווני. במקרה של עסקה חלק מהספינות ייבנו כאן וחלקן שם".

משהו מעבודות האחזקה לצוללות החדשות ולספינות הסער 6 יגיע אליכם?

"מניח שכן, עוד אין סיכומים. יש לנו מערכת יחסים טובה עם חיל הים, מבצעים מדי פעם עבורם פעילויות אחזקה לפי דרישה. לאחרונה סיימנו הספנה ארוכה לאחד הסטי"לים. בצוללות מעולם לא עסקנו, זה צריך להישאר בחיל הים. אבל באחזקת ספינות השטח יש לנו מה לתרום, בהתאם לצרכי החיל. משרד הביטחון הזמין מאיתנו מבדוק צף עבור מספנת חיל הים, להגדלת יכולותיה".

כמעט קיבלת עוד מספנה כאן במסגרת פרשת הצוללות.

"הנושא הזה עוד נמצא בהליכים משפטיים, אבל אין כאן מקום לעוד מספנה מעבר למספנות ישראל ומספנות חיל הים. אנחנו שמחים במה שיש לנו".

מספנות ישראל, צילום: אלבטרוס צילום אווירי מספנות ישראל | צילום: אלבטרוס צילום אווירי מספנות ישראל, צילום: אלבטרוס צילום אווירי

כאיש חיל הים מה אתה חושב על הפרשה?

"אני שמח שאף לובש מדים שנמצא כעת בשירות, או עובד משרד הביטחון, לא נקשר לאירועים ולא הואשם. ההתנהלות של חיל הים, שאני חלק ממנו כאיש מילואים, הייתה ללא רבב. מה שהיה מעבר לזה, שייחקר וייבדק".

עברתם בעצמכם חקירה בחשד לתשלומי שוחד לבכירים בניגריה, במסגרתה נחקרו היו"ר סמי קצב, סמנכ"ל השיווק עודד ברייר וסוחר הנשק עמית שדה.

"הפרקליטות סגרה את התיקים נגד שלושתם, ללא אשמה, ללא קנס וללא שריד. היינו אחרת החברות הראשונות בארץ שלקחו על עצמן מערך ציות מתקדם, לא היה לנו ספק שזה שום דבר. שיתפנו פעולה באורח מלא ושמחנו לקבל את ההודעה הרשמית על סגירת התיק".

"מלט זה קומודיטי"

בשנה שעברה עברו לראשונה הכנסות המספנות מייבוא מלט (273.5 מיליון שקל) את ההכנסות מבניית אוניות (267 מיליון שקל). היסטורית הוגבלה פעילות נמל המספנות ל-5% מסך הפעילות של נמלי חיפה ואשדוד. למרות שנמל המספנות קטן משמעותית, הוא יעיל בהרבה ובשנה שעברה חרג מהמגבלה עם 5.8%, מה שהוביל את מנהליו לזימון במשרד התחבורה. תוצאותיו טרם נודעו, אך המספנות עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את המגבלה, לקראת הפעלת הנמלים הפרטיים בחיפה ובאשדוד.

״העתירה בבג"צ שהגישה החברה לבטל או לתקן את המגבלה שהוטלה על החברה בפעילותה הנמלית, בעינה עומדת, וטרם הוכרעה", אומר צוקר. "אחת הנקודות שעלו בעתירה הייתה האם יש להחריג ממניין ספירת המטענים שפורק הנמל, במסגרת מגבלת ה-5%, את מטעני המלט שמייבאת החברה. המדינה הסכימה בהתחלה, אך בהמשך הודיעה כי היא מבקשת לקיים דיון בין משרדי בנושא, שבו הוחלט לכלול את ייבוא המלט של החברה בתוך מכסת ה-5%. הדיון בבג"צ טרם התקיים והחברה מקווה כי הנושא יוכרע במהרה״.

חשוב לך שספינות הרשת ייבנו בארץ ויספקו תעסוקה לישראלים, אבל כשחברת האחות שלכם, סימנט, מייבאת מלט מטורקיה ומפעל המלט נשר מפטר עובדים, תעסוקה מקומית כבר לא עומדת בראש מעייניכם.

"אני לא מומחה בתחום המלט, אבל כן יודע שמלט זה קומודיטי. זה לא פרויקט ביטוח ביטחוני כמו ספינות הרשף. כדי להוזיל את עלויות הדירות חשוב לאפשר תחרות בתחום המלט, ושכל השחקנים יתיישרו למחיר תחרותי. יש לי ילד בן 28, גם הוא רוצה לקנות דירה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות