אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העידן הדיגיטלי החדש של הליכי  חדלות הפירעון ופיתוח תחום הליגלטק צילום: יח"צ

העידן הדיגיטלי החדש של הליכי חדלות הפירעון ופיתוח תחום הליגלטק

בספטמבר 2019 נכנס לתוקף החוק אשר מסדיר את הליכי פשיטת הרגל החדשים. מטרות החוק הן להציב את שיקומו הכלכלי של החייב בעדיפות גבוהה

19.08.2020, 11:27 |  אבי ענתבי

מוגש מטעם DUN'S 100

הליכי חדלות פרעון, או פשיטת רגל בשמם הנפוץ, הפכו להיות מאוד שכיחים במהלך השנים האחרונות. על מנת להתמודד עם העומס הרב, כונס הנכסים הרשמי או בשמו החדש הממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי, קידם מדי פעם רפורמות על מנת לייעל את ההליך, לקצר אותו ולאפשר לחייבים אשר נקלעו לקשיים כלכליים בתום לב לצאת לדרך חדשה.

התקופה האחרונה ומשבר הקורונה שפקד את המדינה ואת העולם כולו, הגבירו מחד את העומס על מערכת חדלות הפרעון, בשל העובדה כי עסקים וגורמים פרטיים נקלעו למחנק אשראי ולסחרור כלכלי, אשר אילץ אותם לפתוח בהליכי חדלות פרעון ומאידך חייבה את הממונה להשתמש בכלים יעילים יותר, עם התפתחות תחום הליגלטק, על מנת להתמודד עם העומס ולווסת את הלחץ העצום על המערכת. הוסף לכך את העובדה כי משבר הקורנה חייב לשמור על ריחוק וגרם להקטנה באופן משמעותי של מפגשים פרונטליים והרי לכם הליך משפטי שיכול וצריך להתנהל מתחילתו ועד סופו בצורה דיגיטלית ויעילה וללא מפגש פיזי, למעט כמובן הדיון בבית המשפט, שגם הוא ככל הנראה בעתיד הנראה לעין יבוצע מרחוק באמצעות מערכות זום או מערכות דומות.

בחודש ספטמבר 2019, נכנס לתוקף החוק החדש, אשר מסדיר את הליכי פשיטת הרגל החדשים, אשר מכונים מעכשיו -הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כאשר מטרות החוק החדש הנן להציב את שיקומו הכלכלי של החייב בעדיפות גבוהה, להגדיל את סכומי הנשייה שהנושים יוכלו לקבל ולקצר הליכים ובירוקרטיה. ככלל, ההליכים נמשכים כ-4 שנים וכוללים שלושה שלבים עיקריים: פתיחת ההליכים, תקופת הביניים ותקופת השיקום הכלכלי.

כאמור, על מנת להתגבר על העומס הרב ולקצר הליכים, הממונה על הליכי חדלות פרעון, שואף להפוך את ההליך לדיגיטלי כמעט ברמה מלאה ביחוד לאור העובדה כי קיימים בשוק כלים דיגיטלים המאפשרים זאת. השלב הראשון בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) הוא קבלת צו המכונה "צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" .בשלב זה, הגשת הבקשה מתבצעת באופן מקוון . להבדיל משנים קודמות, בהן חייב היה צריך להתמודד עם ניירת מרובה, היום הבקשה מוגשת באמצעות אתר הממונה ואליה ניתן לצרף את כל המסמכים הנדרשים. חייב שאינו מיוצג רשאי לבחור האם להגיש את הבקשה באופן מקוון, באמצעות המחשב או בהגשה ידנית בסניף המחוז של הממונה לפי כתובת החייב . מייצג של חייב, לעומת זאת, נדרש להגיש את הבקשה באופן מקוון בלבד.

השלב השני הנו מרגע קבלת הצו לפתיחת הליכי חדלות פרעון, אם ניתן, ועד למתן הצו לשיקום כלכלי. תקופה זאת, מכונה תקופת הביניים, אשר לאחריה ניתן לחייב, אם עמד בתנאים, צו לשיקום כלכלי אשר קובע את התנאים שאם החייב יעמוד בהם, הוא יקבל הפטר פטור מחובות.

אבי ענתבי , צילום: יח"צ אבי ענתבי | צילום: יח"צ אבי ענתבי , צילום: יח"צ

תקופה זאת מאוד משמעותית מבחינת החייב וההליך. בתקופה זו, נבחן מצבו הכלכלי של החייב על-ידי הנאמן, מוטלות עליו הגבלות שונות, חובת תשלום צו תשלומים, חובת הגשת דוח תקופתי על הכנסות והוצאות ומוקפאים הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בשלב זה, החייב כאמור מחוייב להגיש דוחות בגין הכנסות והוצאות בכל הנוגע להתנהלותו הכלכלית. עד לאחרונה מרבית החייבים לא הצליחו להתמודד עם הגשת דוחות דו- חודשיים, בשל הקושי לתעד את ההכנסות וההוצאות, לאחרונה בשל פיתוח אפליקציה ייעודית בשם איי חובI- HOV אשר ניתנת להורדה בחנויות האפליקציות בכל טלפון חכם, מצלמת את החשבוניות ומחשבת אותם באופן אוטומטי בתוך הדוח, הכנת הדוחות הדו- חודשיים הפכו למשימה מאוד פשוטה. בתום התקופה נפתחת לחייב חלונית והוא חותם על הדוח והדוח נשלח במקביל למנהל המיוחד ועורך הדין שלו ויושב בתוך ממשק יעודי במשרדי עורכי הדין. נוהל הממונה אודות חובת דיווח של חייב בהליך חדלות פרעון מחודש פברואר 2020, חידד את הצורך בכלי יעיל וזמין לצורך ביצוע הדיווח על ידי החייב . בנוהל הממונה מצויינים המועדים והתדירות של הגשת הדוחות במסגרת תקופת הביניים וקיימת חובה להגיש את הדוח באופן מקוון בלבד, כך שהנטל הרובץ לפתחם של עורכי הדין והחייבים, הנו רב יותר. הממונה קבע כי הוא מתייחס בחומרה לאי - עמידה של החייב בחובת הדיווח, עד לכדי ביטול הצו ואי מתן הפטר. פיתוח האפליקציה השלים למעשה, את החסר בתחום חדלות הפרעון וחייב יכול לנהל את ההליך מרחוק ובאופן מקוון כמעט מתחילתו ועד לסופו.

השלב השלישי מתחיל לאחר שהנאמן הגיש לממונה את דוח ממצאי הבדיקה, הסוקר על סמך הדוחות שהוגשו את מצבו הכלכלי של החייב, כאשר הממונה יגיש לבית-המשפט את הצעתו לתכנית לשיקומו הכלכלי של החייב. הצעת הממונה תתבסס בהכרח על הדוחות שהגיש החייב במשך ההליך ולא תנתן כל הצעה מבלי שיבחנו הדוחות הללו. לאחר דיון ובחינת הצעת הממונה לתכנית לשיקומו הכלכלי של החייב, בית-המשפט ייתן לחייב צו לשיקום כלכלי, המהווה בעצם תכנית לפירעון החובות (החזר החובות) ושיקומו הכלכלי של החייב ובסופה יקבל החייב הפטר.

כך למעשה בעידן החדש של חדלות הפרעון, יכול חייב להגיש בקשה באופן דיגיטלי באמצעות המחשב, להגיש דוחות תקופתיים באמצעות אפליקציה ייעודית מכף ידו באמצעות הטלפון החכם כאשר עורך הדין שלו והמנהל המיוחד עוקבים אחרי ההתנהלות הכלכלית שלו אונליין בממשק יעודי ולסיים את ההליך לאחר תקופה קצובה אם עמד בכל התנאים ודיווח על הכנסות והוצאות באופן שוטף.

מאת עו"ד אבי ענתבי בעל משרד עורכי דין פרטי וחברה בתחום הליגלטק.

תגיות