מחל"ת להייטק: "זה שונה מכל מה שעשיתי בחיים; אני מתחיל מאפס"

אחרי ארבע וחצי שנים כטייס באל על ולפני כן בחיל האוויר, באמצע חודש מרץ מצא את עצמו סתיו נמירובסקי (34), כמו ישראלים רבים אחרים, בחופשה ללא תשלום. מיד כאשר הוצא לחל"ת הוא החל לחפש עבודה.

"לא כל כך חיכיתי להבין מה קורה. ברגע שהוציאו אותי לחל"ת התחלתי להתקדם בהרבה חזיתות: לחפש עבודות אחרות שקשורות לטיסה, לחפש הזדמנויות בתחומים שאני לא כל כך מכיר, חיפשתי מקומות שבהם אוכל להתקדם ולהתפתח וללמוד להשתלב במשהו שהוא עם עתיד. הרוב היה בהייטק, לא חיפשתי פתאום להיות חקלאי", הוא מספר. "פשוט חיפשתי משהו שאוכל להתאים את עצמי אליו במהירות, להתפתח וללמוד והיה חשוב שההייטק הוא מודולרי, שאפשר בסוף לעבוד גם מהבית והבנתי שהדבר הזה הולך למקומות טובים".

ניסיונו התעסוקתי שנרכש בחיל האוויר ובאל על הסתכם בעבודה כטייס. הוא אמנם למד תכנות באופן עצמאי, כך שעולם הטכנולוגיה לא היה זר לו בעת חיפוש העבודה אך זה לא מה שהוביל לקבלתו לתפקיד של Professional Services בחברת הסייבר גארדיקור (Guardicore). החיבור לחברה, שמעסיקה 190 עובדים במרכז הפיתוח שלה בישראל ובחו"ל נוצר במסגרת פעילות של חיל האוויר לחיבור בוגרי החיל עם חברות הייטק. "הדבר היחיד שבו עזרו לי לימודי התכנות הוא שכשאני רואה קצת קוד אני לא נבהל. כשנכנסתי לחברה הבנתי עד כמה עולם הטכנולוגיה הוא רחב ועמוק לכל הכיוונים, שיש מקצועות שלמים ויש מלא מקומות להתפתח בהם".

סתיו נמירובסקי, מתא הטייס לתפקיד טכני בחברת הייטק | צילום: עצמי

חיפוש העבודה בהייטק בזמן הקורונה ללא ניסיון רלוונטי היה מאתגר. "קודם כל אני יחסית צעיר, אני בא ממצב סוציו-אקונומי סביר ולא הייתי נופל לרחוב. אבל עדיין באיזשהו שלב בהקשר של חיפוש עבודה הייתה הרגשה שעדיף ציפור ביד מאשר מלא על העץ. ממה שראיתי מסביב ההייטק המשיך לעבוד ולא רק מפתחים הולכים לעבוד בהייטק, לא רק מי שלמד הנדסת תוכנה".

"הניסיון התעסוקתי באל על תורם במשהו אחד, ביכולת לנהל מערכות יחסים ולשמור על מערכת יחסים תקינה עם האדם שאיתו אתה עובד. אני יודע להתנהל עם אנשים מכל מני סוגים וזה ניסיון שלא יסולא בפז. חיל האוויר, בנוסף לזה שטסים על מטוסי קרב, בסוף רוב הזמן מתעסקים גם בעבודה עם אנשים וניהול פרוייקטים, הרבה עבודה מטריציונית. מנסיוני עבודה בלחץ בפרוייקטים רחבים זה מה שהכי תורם ליכולת שלך להתמודד עם קשיים ואני חושב שזה תרם לקבלה לתפקיד. יחד עם כל זה, בסוף אני לא יכול להתעלם מהעובדה שיש פה בחברה מישהו מחיל האוויר בעמדה בכירה. היה מישהו שאמר תתנו לסתיו את המטלות ותראו אם הוא מתמודד איתם בצורה טובה", הוא אומר.

התפקיד שהוא מבצע היום, תוך כדי הכשרה בחברה הוא תפקיד טכני בעיקרו, רחוק מאוד מזוהר הקוקפיט. "בתקופה הזאת מי שבורר יותר מדי יכול למצוא את עצמו בבעיה מאוד קשה. אז זו לא פוזיציה ניהולית, אז היא תבוא. בסוף זה כל כך שונה מכל מה שעשיתי בחיים עד עכשיו שאין לי ברירה אלא להשתפשף מהתחלה. אם החברה לא הייתה עושה 'ליפ אוף פיית'' לא הייתי יכול להשתלב בתעשייה, אי אפשר ללמוד את הדברים האלה לבד. אי אפשר להיכנס לעמדה ניהולית רק מלעשות קורס באוניברסיטה".

"קשה לוותר על מקצוע שהוא תחביב"

לידור כהן (30) הגשים את חלומו המקצועי כצלם וידאו בטלוויזיה ממש לפני התפרצות הקורונה. "אחת העבודות האחרונות שעשיתי הייתה 'הישרדות' ולא הרבה זמן לאחר מכן התפרצה הקורונה וכל העבודה בתעשייה כמעט נעלמה. החלטתי לחפש יציבות ועשיתי צעד של לבחון מה הכי מתאים לי. החלטתי ללמוד סייבר בג'ון ברייס ואחרי חודשיים בלימודים התחלתי לחפש עבודה בתחום", הוא אומר.

לידור כהן, "מבאס לוותר על תחביב שהופך לעבודה שלך" | צילום: בתאל רשיד

אחרי ארבעה חודשים בקורס, שאורכו שנה, התקבל כהן לעבודה בחברת הסייבר סייבריזן אותה התחיל בשבוע שעבר. לפני כן הוא לא עבד כמעט חמישה חודשים. "נעזרתי בחבר שעובד פה ואמר לי שמחפשים עובדים בצוות המחקר והפיתוח של החברה. עברתי שלושה ראיונות ולאחר מכן היה לי מבחן התאמה לתפקיד שלמזלי הרבה מהשאלות בו היו דומות לאלו שנלמדו בקורס ההכנה". את ההכשרה הוא עשה על חשבונו אבל חישב שאם ימשיך לעבוד בתקופה הזאת זה ישתלם בסופו של דבר. "גם אם הייתה לי משכורת גבוהה בתור עצמאי, זה לא היה קבוע. חיפשתי משהו ממש יציב וקבוע ואחרי שקלטתי שאני רוצה הייטק הבנתי גם שאני רוצה סייבר".

הוויתור על מקצוע שהוא תחביב לא נעשה בקלות אבל הוא מרגיש בר מזל למצוע עבודה בתקופה הזאת שיש בה מאות אלפי מובטלים. "מגיל קטן אהבתי לצלם והעובדה שזה הפך להיות המקצוע שלי זה הדבר הכי גדול שיכולתי לבקש. המטרה הכי גדולה שלי הייתה להגיע להישרדות והגשמתי את זה. כן, קצת מבאס לוותר על תחביב שהוך לעבודה שלך אבל גם בתחום המחשבים, אני ממש אוהב את הסייבר וממש מתחבר לזה כך שזה תחביב נוסף שנכנס שיכול להמשיך את הרצף של להפוך תחביב לעבודה".

לדברי מוטי חדד, מנהל ג'ון ברייס הדרכה עולם ההייטק מאוד רחב והרבה אנשים יכולים להצליח בתפקידים שונים. "יש אנשים שלא בנויים לפתח קוד ולשבת מול המחשב כל היום, אבל יש הרבה סוגים אנשים שיכולים להיכנס ולהצליח מכיוון שכל תפקיד דורש כישורים אחרים". התחרות על כל משרה היום היא הרבה יותר גדולה אבל כמות המשרות הפתוחות, להתרשמותו, לא פחתה. "דווקא העבודה אונליין מאפשרת לאנשים למצוא עבודה במקומות שהם יותר מרוחקים אז המחסומים הגיאוגרפיים כמעט ונעלמו". גם לפי רשות החדשנות ההייטק נפגע הרבה פחות מענפים אחרים במהלך משבר הקורונה ועם זאת היו פיטורים, צימצמו או הקפיאו גיוסים והפחיתו שכר.  

"למזלי הוציאו אותי לחל"ת"

עבור ענבל סיגורה הקורונה הייתה דווקא ברכה מבחינה מקצועית. היא עבדה כעורכת דין במשרד גדול במשך קרוב לשנה ולפני כן בעבודות משפטיות. "עלו בי ספקות כמו שקורה לרוב עורכי הדין אבל הייתי במסלול הזה. למזלי הרב הגיעה הקורונה והוציאו אותי לחל"ת. היה לי המון זמן במהלך הסגר לחשוב עם עצמי מה אני רוצה לעשות. התחלתי לחפש בפייסבוק וגוגל ולבחון מה אני באמת רוצה. הגעתי לקורס PoMa של ג'ולט (קורס הסבה להייטק למקצועות לא טכנולוגיים, מ.מ.) ועשיתי בוטקמפ מ-9 בבוקר עד 17:00, במהלכו חיפשתי עבודה וגם הבנתי יותר מה מעניין אותי", היא מספרת.

חיפוש העבודה של סיגורה הפך להיות מרכזי ותפס כמה שעות בכל יום שלה. במקביל היא הקימה את קבוצת הפייסבוק Law2Tech ועבדה על השיווק והמיתוג הדיגיטלי שלה. "זה מאוד קשה לחפש עבודה, במיוחד בקורונה, בהתחשב בכך שכשחיפשתי היינו בסגר והגעתי למעשה ללא ניסיון, לא עבדתי בהייטק. התחלתי לפנות לאנשים והופתעתי כמה אנשים רוצים לעזור. ככה התחברתי עם בחור ישראלי שהסכים להיות מנטור שלי ועזר לי מאוד תוך כדי שיחה להכוונן לאיזה תפקיד ספציפי אני רוצה ומה אני מחפשת".

ענבל סיגורה, "למזלי הרבה הגיעה הקורונה והוציאו אותי לחל"ת" | צילום: עומר הכהן

את ההזדמנות הראשונה שלה בהייטק היא קיבלה באמצעות פניה ישירה בפייסבוק למנכ"ל הסטארט-אפ טיילור ברנדס (Tailor Brands) יהלי סער. "הבנתי שאני רוצה לעבוד בחברה שאני אוהבת את המוצר שלה, שלחתי מייל למנכ"ל והוא סידר ראיון וכך אחרי ארבעה ראיונות תוך שבוע - התקבלתי", היא אומרת. היום היא עובדת בחברה כמעט חודש בתפקיד של פיתוח עסקי ומנהלת שותפויות.

דיילים טובים בשירות לקוחות

אם הניסיון של סיגורה כעורכת דין סייע לה בקבלה לתפקיד של פיתוח עסקי הרי שניסיונו של ירדן ביסקר כדייל סייע לו בקבלה למערך שירות הלקוחות של Wolt. "עבדתי באל על שלוש וחצי שנים ואז פתאום הגיעה הקורונה והפכנו להיות לא רלוונטיים. הוציאו את כל הדיילים לחל"ת במרץ.כך שנאלצתי לעזוב את הדירה שלי בתל אביב וחזרתי לקיבוץ. שלחתי קורות חיים והלכתי לראיונות עבודה, בעיקר לא רציתי למלצר, חיפשתי עבודות מזכירות. הייתי רשום באתרי השמה וממש הרגשתי שכולם רצים לאותו כיוון ותוך כדי חברה שעובדת בוולט אמרה לי שהם מחפשים אז שלחתי קורות חיים והם חזרו אלי", הוא אומר.

ירדן ביסקר, רוב ההנאה בדיילות מגיעה מהבילויים בחו"ל

אחרי סדרה של ראיונות הוא התקבל לפני חודש לעבודה כ-Support Associate בחברת וולט, עבודה במשמרות שמתבצעת ממשרדי החברה. "התפקידים מזכירים אחד את השני מכיוון שבשניהם השירות הוא מספר אחת. במטוסים השירות הוא אקסטרא, לא מה שמקבלים במסעדה או כל מקום אחר, וגם בוולט השירות שונה מאוד מהשוק, ממה שחוויתי כנותן או מקבל שירות. ההתמודדות מול הלקוחות היא מאוד דומה, אבל בניגוד לאפשרויות המוגבלות שיש במטוס בוולט מאפשרים הרבה מעבר למה שחשבתי שיהיה בשירות שנותנים ללקוח", הוא אומר.

גם כאשר ייפתחו השמים, הטיסות יחזרו, והדיילים ישובו לעבודה ביסקר לא חושב שהוא יחזור להיות דייל מכיוון שהוא מתחיל ללמוד. "בדיילות רוב ההנאה מגיעה מהבילויים בחו"ל אבל גם בתפקיד עכשיו יש משהו בלשדר חיוביות ששומר על אווירה מאוד נעימה. אנחנו עושים הכל בשביל שכולם ייצאו מרוצים, יש בזה משהו מאוד חיובי", הוא אומר.

ביסקר הוא אחד מעשרים דיילים שעובדים במערך שירות הלקוחות של וולט, שזיהתה שמדובר באנשי שירות לקוחות מעולים. "עם פרוץ הקורונה היקף העבודה שלנו גדל משמעותית. בשל העלייה בביקוש גייסנו עשרות עובדים חדשים למחלקה, ביניהם דיילים. במהלך התקופה האחרונה שמנו לב כי לעובדים שהיו בעברם דיילים יש תודעת שירות גבוהה והם סיימו את הליך ההכשרה בהצלחה יתרה. אין ספק שקיימים קווי דמיון בין העבודה כדיליים, המאופיינת בשירותיות, מקצועיות ויעילות לבין תפקיד נציגי שירות הלקוחות בוולט", אומרת חן ניר, מנהלת שירות הלקוחות בוולט.