אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עם מחדלי ממשלת נתניהו־גנץ בחירות הן אופציה לא רעה צילום: חיים הורנשטיין

עם מחדלי ממשלת נתניהו־גנץ בחירות הן אופציה לא רעה

ממשלת החירום הלאומית המנופחת, הבלתי יעילה והמסוכסכת, מפזרת את כספי המדינה ללא תוכנית מסודרת ונכשלת בהתמודדות עם האתגרים בתחומי הבריאות והכלכלה. בחירות אינן אפשרות גרועה אך גם להן יש מחיר יקר

23.08.2020, 06:50 | אדריאן פילוט

מערכת בחירות רביעית תוך שנה וחצי, בעיצומה של מגפה עולמית חסרת תקדים והמיתון החריף אי־פעם בישראל היא בהחלט חלופה גרועה. אפילו גרועה מאוד. אך כאשר בוחנים את הביצועים הגרועים והמבישים של ממשלת נתניהו־גנץ - שכל תכליתה היתה מאבק בקורונה הן ברמה הבריאותית והן ברמה הכלכלית - מבינים שתרחיש של בחירות אינו הגרוע ביותר. דווקא המשך (אי) תפקודה של הממשלה הכי יקרה, מנופחת, בלתי יעילה, מסוכסכת שאי פעם קמה בישראל היא־היא החלופה הגרועה יותר.

קראו עוד בכלכליסט

נכון, יש להביא בחשבון את עלויות מערכת הבחירות המוערכות ב־3-2 מיליארד שקל - הן של הוצאות ישירות והן של אובדן התוצר למשק עקב החסרת יום עבודה. שלא לדבר על מחירים נוספים - בהם הכאוס והקיטוב החברתי הצפויים, וגם ובעיקר המשמעות של אפשרות ההתחמקות של נתניהו מכתב אישום ומניהול המשפט נגדו. אך מול כל אלה יש לשים על לשון המאזניים את ממשלת האחדות הלאומית שקמה ולא הצליחה באף אחת מהמשימות שעמדו בפניה. היא תסיים את דרכה במידה ויוכרז על בחירות, עם שורה של נתונים מאכזבים המצריכים טיפול דחוף ואשר חייבים לבייש את מרכיביה וחבריה.

לא רואים את האור בקצה המנהרה

ישראל הפכה בסוף השבוע האחרון לשיאנית שיעור ההדבקה (155.4 למיליון איש) בקרב מדינות ה־OECD אחרי קולומביה שהתקבלה לארגון שלושה שבועות לפני שבני גנץ מונה לראש ממשלה חלופי. בנוסף, ישראל היא במקום השמיני בעולם בהדבקה - באופן ממוצע בשבעת הימים האחרונים נכון לתאריך 20 באוגוסט. לפני שלושה חודשים (20.5.2020), אחרי הגל הראשון, אותו שיעור עמד על 2 נדבקים בממוצע למיליון איש. יותר מכך, שיעור התמותה מקורונה שהיה נמוך משמעותית בישראל (רק 0.28 בלבד לפני שלושה חודשים) כבר כבש את המקום השלישי במערב (2.31 למיליון אנשים) אחרי ארה"ב וצ'ילה.

הממשלה הזו גם לא הצליחה להקים את מערך קטיעת שרשראות ההדבקה עליו דובר והומלץ בכל הדו"חות שנכתבו. לרבות דו"ח צוות הייעוץ למל"ל בראשות פרופ' אלי וקסמן, שם גם פירטו לפרטי פרטים את הוראות "ההרכבה וההפעלה" הנדרשות. הביצועים הכל כך גרועים של ממשלת ישראל ה־35 בתחום הזה הם אלו שיביאו במידה כמעט מוחלטת של ודאות לסגר נוסף לקראת חגי תשרי, תוך סכנה ממשית של אי־פתיחת שנת הלימודים במועדה.

בנוגע למצב הכלכלי של ישראל - הוא לא היה גרוע יותר אי־פעם. הסיבה איננה טמונה בצניחת התמ"ג החדה ביותר מאז קום המדינה ־בכ־29% (חישוב שנתי) ברבעון השני של 2020 אחרי ירידה של 7% ברבעון הראשון, מה שמצביע על המיתון החריף מאז ומעולם. לעצירה כזו קיצונית ציפינו אחרי שכ־70% מהמשק נסגר מנהלית וכל שאר המדינות בעולם סבלו מאותה קריסה ואף חמורה מזו כתוצאה של הסגרים. הבעיה הגדולה נותרה שיעור האבטלה האפקטיבי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בסופ"ש והגיע ביולי לכ־12.4% מכוח העבודה. מספר זה כולל בתוכו את הלא־משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בגלל הקורונה, גם את המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף (כאן נמצאים עובדים שהוצאו לחל"ת), וגם את המובטלים הנמצאים במערכת באופן שוטף. במונחים מוחלטים מדובר על 510 אלף ישראלים שאיבדו את מקום עבודתם ואת פרנסתם וחיים במקרה הטוב מקצבאות, או במקרה הפחות טוב מהלוואות או חסכונות. מספר זה אינו כולל את העצמאים ובעלי העסקים הקטנים שלא רק שקרסו אלא שקשה לראות איך בדיוק הם אוספים את עצמם שוב ומתחילים מחדש. ערב הקורונה היו בישראל 140 אלף מובטלים בלבד.

המחדלים של ראש הממשלה בנימין נתניהו: ביצועי הממשלה הגרועים בכל הזמנים, כישלון מהדהד בטיפול בכלכלה ובבריאות, קבלת החלטות לאומיות כדי לעכב את ההליך המשפטי נגדו, צילום: אי אף פי המחדלים של ראש הממשלה בנימין נתניהו: ביצועי הממשלה הגרועים בכל הזמנים, כישלון מהדהד בטיפול בכלכלה ובבריאות, קבלת החלטות לאומיות כדי לעכב את ההליך המשפטי נגדו | צילום: אי אף פי המחדלים של ראש הממשלה בנימין נתניהו: ביצועי הממשלה הגרועים בכל הזמנים, כישלון מהדהד בטיפול בכלכלה ובבריאות, קבלת החלטות לאומיות כדי לעכב את ההליך המשפטי נגדו, צילום: אי אף פי

אחד הסימנים המטרידים הוא ההתפתחות במדד אמון הצרכנים, אשר משקף את "מצב הרוח הכלכלי" של האזרחים. המדד מחושב לפי נוסחאות בינלאומיות מוסכמות. בעולם, הוא מתחיל להתאושש, אך לא בישראל. מצבו הכלכלי של הישראלי הולך ומידרדר באופן מתמשך ועקבי מאז פברואר. הישראלים לא רואים את האור בקצה המנהרה גם בגלל הממשלה שמנהלת אותם. הרצון שלהם לבצע רכישות גדולות, כאלה שיעוררו את המשק - נמצא בשפל של כל הזמנים.

כספי המדינה נוזלים ללא פיקוח

למרות שבקושי שמענו את גנץ ואת גבי אשכנזי מתבטאים בסוגיות כלכליות או מביאים עימם איזו תוכנית טובה לפחות באחד מהתחומים שנסקרו מעלה, ממשלת ישראל ה־35 ממשיכה לבזבז ולהוציא כספים באמצעות שליפות מהמותן, ללא משנה סדורה וללא תוכנית. כמעט כל צעד כלכלי שהוחלט עליו בשלושת החודשים האחרונים היה מהלך שלא קדמה לו עבודת מטה מסודרת או בחינת החלופות.

דוגמאות יש למכביר: מהמענק האוניברסלי החד־פעמי שעלה למשק 6.7 מיליארד שקל וזכה להתנגדות מקיר לקיר ולא השפיע כהוא זה, לא על המשק ולא על הצריכה; כלה בהפחתת מס רכישה לדירה שנייה בכמה אחוזים שלא נבדקה יעילותו, או האפשרות להשקיע את הכסף הזה בבנייה שלא למגורים כגון תשתיות לאומיות או אפילו לשגר תוכנית מגורים אחרת. מישהו בדק מה האלטרנטיבות? שלא לדבר על מערכת החינוך שמוביל השר יואב גלנט, שנמצאת בכאוס ובלבול, אינה ערוכה לפתיחת שנת הלימודים, סובלת ממחסור בתקציבים להפעלות חיוניות, ולא מצליחה לשפר את התיאום עם הרשויות המקומיות, ארגוני המורים, ההורים ומשרד הבריאות. לממשלת ישראל - תהיה אשר תהיה - ממתינים אתגרים עצומים בהיקף חסר תקדים, אתגרים שממשלת נתניהו־גנץ לא התמודדה עמם, ובמידה ויהיו בחירות הם יוקפאו עד הרכבת ממשלה חדשה או עד הבחירות החמישיות. בראש ובראשונה, מדינת ישראל פועלת ללא תקציב מדינה זה כמעט שנה והיא בדרך לשבור שיא חדש שלילי בהקשר הזה של זמן מקסימלי ללא תקציב. הבעיה הגדולה של היעדר תקציב איננה שלא יודעים כמה מקבל כל משרד - רובם משותקים לחלוטין גם בגלל הקורונה - אלא שלא נקבעים מסגרות או כללים פיסקאלים. לא נקבעת "מכסה" להוצאה - ולראיה הממשלה הזו מוציאה כסף ללא מגבלה בלשון המעטה, ללא חשיבה, ללא מדיניות ברורה, ללא קביעת סדרי עדיפויות לרבות קיצוצים במגזר הממשלתי־ציבורי.

כמו כן, לא נקבעה מגבלת גירעון ולפיכך אף אחד לא מדבר על הצורך לבחון גם לא את מערכת המס החדש, תוך פספוס הזדמנות לרפורמות בתחום הזה. לפיכך לא ברור מה היעד או מגבלת החוב שמאיים להגיע ל־80% תמ"ג כבר בסוף השנה הבאה כאשר ישראל עמדה על חוב של 61% תמ"ג לפני חודשים מספר.

נדגיש: אם החוב מזנק ובתמורה נקבל מערכת חדישה של תחבורה ציבורית, שלושה בתי חולים חדשים או 1,500 כיתות לימוד מאובזרות - הישראלים לא היו מבקרים. אבל הכסף יוצא ללא פיקוח, למטרות בלתי ברורות כי כאמור - אין תקציב, אין תעדוף, אין יעדי מדיניות, אין מדיניות ואין תוכנית.

ומהמקרו אל המיקרו: משרד האוצר ומשרד הבריאות עדיין מתקוטטים על תוספת של תקציב הבריאות ל־2020־2021 כאשר מעבר לפינה ממתין החורף וחלק מבתי החולים שהוציאו הון תועפות בהכנתם לטיפול בקורונה טרם קיבלו את מלוא השיפוי. יתרה מזו, הממשלה המקרטעת הזו מגיעה לסוף אוגוסט והיא טרם מינתה אפילו יו''ר לוועדת סל התרופות שלא לדבר על קביעת מסגרת תקציבית עבורה. בשנה שעברה הגיע סכום הסל ל־527 מיליון שקל כי לא היתה ממשלה, דבר שמשקף שחיקה משמעותית בתקציב שמהווה כבר פחות מ־1% מסל הבריאות.

חשוב להבהיר: זכותה של ממשלה לקבוע כי ב־2020 לא יתווספו לסל טכנולוגיות חדשות למעט תרופות וטכנולוגיות הקשורות לטיפול בקורונה. אבל יש חשיבות לעבודת ממשלה, לדיונים, לתכנון. מה עשו עד כה 52 שרים וסגני שרים של ממשלת נתניהו־גנץ בשלושת החודשים האחרונים?

אסון האבטלה של חצי מיליון ישראלים

הבעיה הגדולה והמסוכנת ביותר שתמתין לממשלה הבאה או למערכת בחירות חמישית היא האבטלה. אותה ממשלה תצטרך בדחיפות - יש חשיבות עליונה למרכיב הזמן במקרה הזה - לגבש תוכנית אב אסטרטגית שצריכה להשיב חצי מיליון ישראלים אל שוק העבודה - מתוכם כ־200 אלף צעירים שמתקשים לראות כאן את עתידם. כבר עתה ברור לכל השחקנים במגרש כי אימוץ מודל החל"ת נכשל כישלון מוחץ. לפיכך, הממשלה חייבת להמציא מודל תעסוקתי חדש, שכן המודל הנוכחי - אליו הצטרפה הקביעה כי דמי אבטלה יימשכו עד אמצע 2021 ללא מבחן תעסוקה - מרחיק ישראלים משוק העבודה ולא מקרב אותם אליו.

מאות אלפי ישראלים לא רק שלא מוצאים עבודה אלא גם יש כאלה - בעיקר ברמות שכר נמוכות - שמעדיפים כעת להמתין ולקבל דמי אבטלה עד אמצע השנה הבאה. המנגנון הזה עלול לגרום לחצי מיליון ישראלים לשהות מחוץ לשוק העבודה ל־12 חודשים ובכך להכניס אותם להגדרה הטכנית של מובטלים כרוניים - סטטוס שמאוד קשה להיפרד ממנו ולפי מחקרים משפיע באופן בלתי הפיך על רמת ההכנסה של משקי בית באופן קבוע.

עבור המשק הישראלי תוספת של 370 אלף אזרחים בגיל עבודה למעגל האבטלה והקצבאות היא טרגדיה כלכלית־חברתית שהוא לא יוכל לשאת אותה כי לדבר השלכות מרחיקות לכת על רמות העוני, אי־השוויון אבל בעיקר גם על רמת התוצר וההכנסות ממסים.

אמנם נתניהו הקים צוות חשיבה מקצועי שהביא מסקנות טובות שנחשפו ב"כלכליסט" לפני כשבועיים - שעיקרן, בצד הטבות והכשרות למובטלים גם כמה סנקציות בדמות פיקוח והכוונה. אך במקום לשים את מלוא האנרגיה השלטונית והמרץ על יישומן, המסקנות נשארו על הנייר. יתכן כי מישהו בממשלת נתניהו־גנץ באמת מאמין שהסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות יפתור לנו גם את הבעיה הזו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות