אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחכים לאור ירוק: כך תפעל תוכנית הרמזור של גמזו במאבק בקורונה צילום: מירי גטניו דוברות איכילוב

מחכים לאור ירוק: כך תפעל תוכנית הרמזור של גמזו במאבק בקורונה

הקמת חמ"לים עירוניים ומתחמי דרייב-אין של פיקוד העורף בערים בעלות תחלואה גבוהה, עידוד לביצוע בדיקות רבות, פקחים שיחלקו קנסות במקום דו"חות חניה והלשנות של תושבים על מי שמפר את ההנחיות. כך צפויה להתנהל המלחמה של מדינת ישראל בקורונה החל מעוד שבוע

23.08.2020, 08:05 | ynet
מודל הרמזור שבנה פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, שייכנס לתוקף ב-1 בספטמבר אם יאושר מחר (יום ב') בקבינט הקורונה, מבקש להוריד את התחלואה במדינה באופן דיפרנציאלי, על פי אזורים, וליצור כללי התנהגות והגבלות אחידים המותאמים למצב התחלואה בכל עיר. התוכנית מעבירה חלק נרחב מהטיפול בתחלואה מידי המדינה לרשויות המקומיות.

התוכנית החדשה, שגובשה בימים האחרונים ופרטיה המלאים נחשפים כאן לראשונה, מחלקת את מדינת ישראל ל-250 רשויות מקומיות. כל רשות תקבל ציון משוקלל שיקבע את הצבע שלה ברמזור לפרק זמן של שבועיים: ירוק, צהוב, כתום או אדום. מדי שבועיים יעודכנו צבעי הרשויות על בסיס תפקודן ובהתאם להם יותאמו המגבלות בהן.

קראו עוד בכלכליסט

צבעה של כל רשות ייקבע על פי נוסחה שתכלול שלושה פרמטרים: שיעור החולים החדשים, שיעור הבדיקות החיוביות וקצב גידול התחלואה – האם גדלה או קטנה. המודל מעודד ריבוי בדיקות, משום שהוא מאפשר שיפור בדירוג רק אם לא הייתה ירידה משמעותית במספר הבדיקות.

"המדד בעל המשקל הגדול ביותר הוא שיעור הבדיקות החיוביות, וזאת כדי למנוע מצב שבו אנשים לא נבדקים מספיק ומייצרים תחלואה חבויה", מסביר פרופ' גמזו. "ראש עיר שירצה לשפר את דירוג עירו בטבלת הרמזור יצטרך לדאוג לכך שתושביה ייבדקו גם במקרים של סימפטומים קלים". בנוסף, בחלק מהרשויות ניידות לבדיקות קורונה יגיעו עד בתי התושבים.

פרופסור רוני גמזו , צילום: מירי גטניו  דוברות איכילוב פרופסור רוני גמזו | צילום: מירי גטניו דוברות איכילוב פרופסור רוני גמזו , צילום: מירי גטניו  דוברות איכילוב

בהתאם לציון ולצבע שיינתן לכל עיר יותאמו כאמור הפעילויות שיורשו להתנהל בה. חלק מהפעילויות – חינוך, תחבורה, מקומות עבודה ואירועי ספורט ותרבות המוניים - עדיין יאושרו ברמה הארצית. שגרת החיים המקומית תיקבע בהתאם לצבעה של העיר. הפעילות בבתי התפילה, המסעדות, ירידים, אירועי תרבות בתוך מבנים, מקוואות, בתי מלון, שווקים, בתי קפה, אירועים ושחייה בבריכות יאושרו בהתאם לדירוג של העיר.

כל רשות תקבל אמצעים שיעזרו לה להפחית את התחלואה. "קשר צמוד עם פיקוד העורף יאפשר בדיקות וחקירות אפידמיולוגיות והעברת חולים למלוניות", אומר גמזו. "במקרה של התפרצות, ראש העיר ידאג להקמת דרייב־אין לבדיקות קורונה שיישלחו למעבדות בניהול פיקוד העורף. כך ניתן יהיה להתנפל על אזור מסוים שבו נרשמה תחלואה. מהלך הקטיעה של שרשראות ההדבקה יתנהל באופן לאומי על ידי פיקוד העורף, אבל חלק מהחקירות ייערכו ברשויות עצמן. ערים שירצו לקחת את עצמן בידיים יצטרכו לנהל את האכיפה בשטחן, תוך עבודה צמודה עם מפקד המשטרה והגברת סיורי האכיפה. הפקחים העירוניים יצטרכו לעסוק פחות בחלוקת דוחות חניה ויותר באכיפת התו הסגול".

לדברי גמזו, עבודת הרשויות המקומיות תתבסס גם על דיווחים של תושבים, שיתריעו ביוזמתם על הפרות של ההנחיות. "ברגע שאתה רואה הילולה שמתנהלת לידך, תרים טלפון למוקד העירוני ותעדכן", מסביר הפרויקטור, "מי שיזרום עם התנהגות כזו ולא יתריע עליה יהיה שותף בכך שהשכונה שלו תיפגע".

אפליקציה שתתריע על דירוג העיר שנכנסים אליה

את הבעיה שנגרמת מכך שישראל היא מדינה קטנה והתנועה בין עריה רבה הוחלט לפתור באמצעות אפליקציה. זו תאותת למי שיתקין אותה כאשר הוא נכנס לעיר אחרת ותציג בפניו את דירוגה. "ישראל מעורבבת", אומר גמזו, "באסטרטגיה שלי אין חיץ של הגבלות תנועה, למעט במקרים של סגר".

מחסום משטרתי בכניסה לירכא, צילום: אחיה ראב"ד מחסום משטרתי בכניסה לירכא | צילום: אחיה ראב"ד מחסום משטרתי בכניסה לירכא, צילום: אחיה ראב"ד

מתווה הרמזור נידון בקבינט הקורונה ביום חמישי אולם לא אושר בפעם השלישית, בשל ביקורת של השרים אריה דרעי ויעקב ליצמן על כך שלא הוסכם איתם על האופן בו יתקיימו תפילות במקומות פתוחים ובבתי כנסת. בתגובה הודיע גמזו כי הוא פועל ליצירת מודל שיאפשר תפילה בקפסולות בבתי כנסת גדולים.

מסיווג רשויות ראשון מסוגו שנערך בשבוע שעבר לקראת הדיון החוזר בקבינט הקורונה עולה שכמעט מחצית מהרשויות בישראל הן ירוקות מבחינת תחלואת קורונה. ברשימה האדומה נמצאות 23 רשויות, רובן המוחלט חרדיות וערביות.

"ההגבלות המדינתיות נקבעו עד כה בהתאם לממוצע התחלואה בכל המדינה", מסביר פרופ' גמזו, "מצב זה פוגע בשגרת החיים בערים

שהדבר אינו נדרש בהן וגם בכלכלה. עם אישור המתווה, כל עיר תנהג בהתאם למצב התחלואה בה, תוך שהיא מתומרצת להוריד את התחלואה. ערים אדומות יפעלו בתנאים מאוד מגבילים. זו ההזדמנות של כלל הערים לקחת את עצמן בידיים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות