כך הציגה קסטרו שיפור בחנויות הזהות במשבר

בשבוע שעבר קסטרו פרסמה את הדו”חות הכספיים שלה לרבעון השני והצליחה להפתיע את המשקיעים. אחרי תקופה לא קצרה ולא פשוטה, הפעם ההפתעה הייתה לחיוב: דווקא ברבעון שבו המשק ספג את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הקורונה, הרווח הנקי של קסטרו קפץ כמעט פי שלושה, ל־33 מיליון שקל.

הדממת החנויות הובילה לצניחה של 38% בהכנסות קסטרו ברבעון השני ואלה הסתכמו ב־281 מיליון שקל בלבד, אבל את השורה התחתונה הצליחה קסטרו לשפר בזכות צמצום חד בהוצאות. "כלכליסט" מנתח את המספרים מאחורי התוצאות העסקיות של קסטרו.

1. מכירת קרקע, הנחה בארנונה והלוואות

למרות משבר הקורונה וחרף המצב הכלכלי המאתגר, קסטרו הצליחה לשפר באופן משמעותי את הנזילות הפיננסית של הקבוצה. יתרות המזומנים שלקסטרו בסוף הרבעון השני הסתכמו ב־247 מיליון שקל, לעומת יתרה של 111 מיליון שקל בסוף 2019. איך זה קרה? במאי השנה קסטרו מכרה קרקע בתמורה ל־140 מיליון שקל שצפויים לייצר תזרים של 83–65 מיליון שקל כתלות בגובה המסים וההיטלים שידרשו. בינתיים, קסטרו קיבלה 49 מיליון שקל ושילמה היטל השבחה של 36 מיליון שקל. בנוסף לכך, חלק מהחברות בקבוצת קסטרו קיבלו הלוואות בערבות המדינה בעקבות משבר הקורונה. ההלוואות בערבות המדינה שהתקבלו עד סוף יוני מסתכמות ב־41.4 מיליון שקל.

מנכ”ל קסטרו רון רוטר. הקבוצה קיבלה הלוואות בערבות מדינה של 41.4 מיליון שקל | צילום: אביב חופי

על פי ההערכות של קסטרו, בהתאם לחוק המענקים שמעניק הטבות לחברות שיחזירו עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום עקב משבר הקורונה, קסטרו צפויה להיות זכאית בגין החזרת עובדים לעבודה בחודשים יוני־ספטמבר 2020, למענק של 6-5 מיליון שקל. ברבעון השני של השנה קסטרו הכירה בהכנסה של 3.2 מיליון שקל בגין המענקים הללו, למרות שנכון להיום המענקים טרם התקבלו.

כאן לא הסתיימו ההטבות שמהן נהנתה קסטרו בעקבות משבר הקורונה. ההנחה שקיבלה מהממשלה בארנונה שמסתכמת ב־5.9 מיליון שקל מגולמת בתוצאות של קסטרו, והיא באה לידי ביטוי בירידה בסעיף הוצאות מכירה ושיווק.

2. כשאין הכנסות, מהדקים חגורות

הזינוק ברווח הנקי של קסטרו מגיע למרות צניחה של 31% בהכנסות של הקבוצה. אחד הגורמים המרכזיים שאחראי לשיפור בשיעור הרווחיות הוא הירידה בהוצאות התפעוליות המרכזיות של קסטרו – שכר דירה ושכר עבודה. שכר הדירה, דמי ניהול והוצאות אחזקה של קסטרו ברבעון השני היוו 15.1% מההכנסות, בעוד שברבעון המקביל אשתקד הן היוו 19.3% מהן. שכר העבודה ירד גם הוא ועמד על 13.1% מההכנסות, לעומת 19.1% ברבעון השני 2019.

אין דין הירידה בשכר הדירה כדין הירידה בשכר העבודה. בעוד שהירידה בשכר הדירה נובעת בעיקרה מהדממת הפעילות של הקבוצה והודות להקלות שניתנו לקבוצה בתשלום דמי השכירות במהלך הרבעון השני, הרי שהירידה בשיעור שכר העבודה מיוחסת בעיקרה לתוכנית ההתייעלות התפעולית שיושמה בקבוצת קסטרו. בעוד שהשיפור שנרשם בגזרת שכר הדירה זמני באופיו ומי שמצא שיחזור גם ברבעונים הבאים צפוי להתאכזב, השיפור בזירת שכר העבודה עשוי להתברר כקבוע בחלקו.

האתגר של הנהלת קסטרו יהיה ביכולתה להפוך את הזמני לקבוע ולשמר את חלק הארי של פירות ההתייעלות גם ברבעונים הבאים. המאמצים לעשות כן מרוכזים בשורה ארוכה של פעולות ובכללן שינוי הגדרות תפעוליות הנוגעות להפעלת החנויות ובעבודת המטה והמרכז הלוגיסטי של הקבוצה, צמצום ואיחוד תקנים, הפחתות שכר לעובדי המטה המשתכרים מעל שכר מסוים, צמצום כמות העובדים במשמרת בחנויות ועוד.

3. האונליין מזנק, חנויות נסגרות

הדו”חות חושפים נתון מעניין על הפעילות המקוונת של הקבוצה: החל מאמצע מרץ ועד לסוף אפריל לא התקיימה פעילות קמעונאית בקסטרו, למעט מכירות מקוונות של חלק ממותגי הקבוצה. נכון להיום לקבוצה שבעה אתרי מכירות מקוונות בהתאם למותגים השונים כאשר שניים מהם, טופ טן ואורבניקה, נפתחו במהלך השנה. מהדו”חות של קסטרו עולה שפעילות המכירות המקוונת גדלה בתקופת ההדממה בשיעורים שנעים בטווח של 400%–1,800% עבור מותגי הקבוצה השונים.

למרות זאת, מכירות אתרי האונליין עדיין לא מהותי בהשוואה לכלל המכירות של הקבוצה. לצד זה, בחנויות הפיזיות של קבוצת קסטרו אפשר להבחין בתופעה מעניינת. במהלך 2020 נוספו לרשתות מותגי הקבוצה 6 חנויות בלבד, בזמן שבמקביל נסגרו במהלך התקופה 24 חנויות. מחודש יולי ועד ה־19 באוגוסט קסטרו מציגה ירידה של 11 במספר החנויות בקבוצה. את הירידה במספר החנויות אפשר לייחס לחוסר הסובלנות של קסטרו לתופעת הסניפים המפסידים. מה שהיה מעיק לפני משבר הקורונה עבור הקבוצה, הופך לבלתי נסבל במהלכו.

האותיות הקטנות מאחורי הרבעון של קסטרו

4. טריק מכירות החנויות הזהות

הנתון החשוב ביותר בחברות קמעונאיות הוא מדד המכירות בחנויות זהות (Same Store Sales). בתחום פעילות אופנת ההלבשה קבוצת קסטרו מציגה שיפור מרשים בנתון המכירות בחנויות זהות, שצמחו ב־7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

לפני שחוגגים את השיפור במדד המכירות בחנויות זהות כדאי להבין כיצד הוא חושב. ביום 7 במאי 2020, זמן קצר לאחר סיום ההדממה, קסטרו פתחה 78% מהחנויות של הקבוצה בישראל. יתר החנויות נפתחו ברובן המכריע בהמשך הרבעון. התאריך הזה, 7 במאי, שימש כמועד “החתך” לצורך חישוב מדד המכירות בחנויות זהות ואליו נוספו המכירות באתרי האונליין של הקבוצה שפעלו במהלך כל הרבעון השני. מכאן שהנתון המעודד ביחס למכירות בחנויות זהות רלבנטי רק לתקופה שקצרה מחודשיים (רוב מאי וכל יוני) וביחס ל־78% מהחנויות, שסביר להניח מהוות שיעור גבוה יותר מההכנסות.

הדעת נותנת שהחנויות הרווחיות ביותר הן אלו שנפתחו עד ה־7 במאי, לאחר מכן נפתחו החנויות בעלות הרווחיות הנמוכה במקרה הטוב, והחנויות המפסידות ללא תקנה לא נפתחו כלל, דוגמת החנויות במבשרת, קניון TLV וקניון שבעת הכוכבים. חריג לכך הן החנויות באילת שנפתחו באיחור בגלל הגבלות שונות. ככל שקסטרו תתמיד במגמת ההתכנסות לחנויות המרוויחות, במקביל לוויתור על אלו המפסידות, כך יגברו סיכוייה של הקבוצה להציג שיפור ברווחיות גם ברבעונים הבאים.

5. החולשה: קרולינה למקה בחו”ל

כמו יתר תחומי הפעילות של קבוצת קסטרו, גם הפעילות של קרולינה למקה מחוץ לישראל מציגה ירידה בהכנסות ושיפור בשורת הרווח התפעולי. אלא שהפעילות מכירת המשקפיים בחו”ל מציגה נתונים חריגים. תחום הפעילות אביזרי אופנה בחו”ל הציג ברבעון השני של 2020 צניחה של 97% בהכנסות שהסתכמו ב־283 אלף שקל בלבד, בהשוואה להכנסות של 9.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה החדה בהכנסות נובעת בעיקרה מהדממת הפעילות של הקבוצה החל מאמצע מרץ 2020.

מהדו”חות של קסטרו עולה שמגפת הקורונה השפיעה גם על הפעילות המסחרית של חנויות קרולינה למקה המופעלות על ידי הקבוצה בספרד ובאנגליה, והפעילות הזכיינית של המותג במקסיקו, פנמה, תאילנד ואוסטרליה. פעילות נקודות המכירה של המותג קרולינה למקה לא שבה לסדרה וטרם נפתחו כל חנויות המותג בשווקים הזרים.

למרות זאת ואף על פי כן, הפעילות של קרולינה למקה בחו”ל מציגה ירידה בהפסד התפעולי שהסתכם ב־3.8 מיליון שקל, שיפור בהשוואה לרבעון המקביל שבו נרשם הפסד תפעולי של 5.3 מיליון שקל. התכווצות ההפסד נובעת מכך שבתקופה המקבילה קסטרו רשמה הוצאות בגין הפעילות של המותג קרולינה למקה בארה”ב, פעילות שלא הייתה קיימת במהלך הרבעון השני.