אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מופע הקוסמות של נתניהו לא מצליח להעלים את העובדות צילום: אלכס קולומויסקי

מופע הקוסמות של נתניהו לא מצליח להעלים את העובדות

ראש הממשלה הכריז שהמיתון בישראל הוא חצי לעומת מדינות המערב, שהאבטלה נמוכה מהממוצע ב־OECD ושההסכם עם איחוד האמירויות יביא לפריחה בתיירות ובכלכלה. 3 ציטוטים עם קשר רופף למציאות

25.08.2020, 06:55 | אדריאן פילוט

זה היה עוד אחד ממופעי נתניהו הקלאסיים שבהם הרגיל ראש הממשלה את הציבור. הודעה דחופה לתקשורת על מסיבת עיתונאים, ערפול כבד על תוכן הדברים ויצירת ציפייה אצל הנתינים לדבריו. כשההצגה החלה והאורות דלקו, נתניהו להטט כמו שרק הוא יודע: קול עבה, תנועות ידיים החלטיות וביטחון עיוור בצדקת הדרך כשאת כל אלו עוטפים חצאי אמיתות במקרה הטוב ושקרים מוחלטים במקרה הגרוע. קשה להאמין עד כמה ראש ממשלה מוכן ללכת רחוק כדי לצייר לעצמו ולבוחריו מציאות אלטרנטיבית. הנה שלוש דוגמאות הממחישות את הפערים בין דברי נתניהו לעובדות.

קראו עוד בכלכליסט

1. "ההסכם עם האמירויות יביא לפריחה בהרבה תחומים וייצור מקומות עבודה"

נתניהו ניצל את הבמה כדי לשבח את הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, שאין להפחית בחשיבותו, והבטיח כי הוא יביא תעסוקה, יפחית את האבטלה, יגרום להשקעות ענק, יפתח את התיירות ועוד שלל אירועים מבורכים שכל אזרח ישראלי יחבק באהבה. אין עוררין על כך כי ההסכם יפתח עוד יותר את היחסים הכלכליים – שכבר קיימים זה שני עשורים בדיסקרטיות – אבל לא ההסכם הזה וגם לא איחוד האמירויות מהווים גלגל הצלה של המשק הישראלי.

בנימין נתניהו. שיעור האבטלה האפקטיבי הוא כמעט 12%, צילומים: עמית שאבי בנימין נתניהו. שיעור האבטלה האפקטיבי הוא כמעט 12% | צילומים: עמית שאבי בנימין נתניהו. שיעור האבטלה האפקטיבי הוא כמעט 12%, צילומים: עמית שאבי

יש לבחון את ההסכם בממדים האמיתיים שלו ולאמוד נכונה את התועלת שבו. ניקח לדוגמה את התיירות. בשנת 2019, יצוא שירותי תיירות הסתכם ב־7.56 מיליארד דולר (26.5 מיליארד שקל), סכום מכובד מאוד אבל עדיין מדובר בכ־1.8% בלבד מהתמ"ג. יתרה מזו, מתוך 4.9 מיליון המבקרים שנכנסו לארץ ב־2019, כ־4 מיליון היו אירופים או אמריקאים (כ־80%) וסביר מאוד להניח כי המשקל שלהם לא ישתנה גם אחרי חתימת הסכם שלום. לכן נשאלת השאלה בכמה ההסכם עם איחוד האמירויות ישפר את התיירות המקרטעת שספגה את המהלומה הקשה ביותר אי פעם? עוד מיליארד שקל? אולי 1.5 מיליארד? עדיין מדובר על חלקיקי תמ"ג. לכן, ההפרזה בחשיבות ההסכם לכלכלת ישראל אינה אלא עוד תעלול לקראת הבחירות הקרבות.

2. "המיתון בישראל הוא חצי ממדינות אירופה"

דוגמה עוד יותר קיצונית היתה הקביעה של נתניהו שלפיה המיתון בישראל הוא חצי מבשאר מדינות המערביות. ייתכן כי נתניהו מבקש להדגיש שהירידה בתוצר היתה נמוכה מזו שבשאר המדינות המערביות. מבחינת היקף הפגיעה, זו אכן היתה נמוכה מאשר במדינות אחרות בעולם המערבי, אך חשוב להתייחס לתמונה השלמה. כבר באותו יום שבו התפרסמו נתוני הצמיחה של ישראל (ירידה של כ־29% בחישוב שנתי ושל כ־8% בחישוב רבעוני) הדגישו בלמ"ס כי לפחות שתי מדינות – דרום קוריאה (ירידה של כ־13%) וליטא (ירידה של כ־19%) – רשמו ירידות פחות חדות מזו של ישראל. אגב, צ'כיה, הולנד ושבדיה רשמו ירידה של בין 29% ל־30% (בחישוב שנתי), כך שהיו עוד כמה מדינות עם נתונים כמעט זהים.

מי שנכנס כעת לאתר של ה־OECD – שמעדכן בזמן אמת את נתוני הצמיחה בחישוב רבעוני – יכול להבחין שיש עוד מדינות אירופיות עם ביצועים טובים או דומים לזה של ישראל (שבחישוב רבעוני רשמה ירידה של 8%): פינלנד עם 3.2%–, דנמרק עם 7.4%– ואפילו יפן שרשמה ירידה של 7.8%.

לא מפתיע שלפי נתוני אתר ה־OECD, הירידה הממוצעת בתמ”ג במדינות האיחוד האירופי עמדה על 11.7%, וזה לא כפליים מהירידה בישראל. למעשה, רק שלוש מדינות מפותחות רשמו שיעור ירידה "כפול" מזה של ישראל: מקסיקו, ספרד ובריטניה. לפי מדדי אמון הצרכנים, שמודדים את מצב הרוח הכלכלי של האזרחים, מצבה של ישראל לא מתאושש ואף ממשיך להידרדר. זאת, בניגוד למצבם של חלק ניכר מהמדינות המפותחות, שם ישנה התאוששות.

3. "האבטלה בישראל היא רק 5%, מהנמוכות בעולם המערבי"

השיא הגיע עם ההתיחסות של נתניהו לנתוני האבטלה. האחרון ביקש להקטין את גודל האסון שמתרחש לנגד עינינו בתחום התעסוקה בישראל. כאן התמונה מטרידה מאוד, וישראל נמצאת בצמרת המדינות עם שיעור האבטלה הגבוה ביותר.על פי הנתונים, לא על פי נתניהו.

אם מסתכלים על שיעור האבטלה שפירסמה הלמ"ס אתמול – 5.1% מכוח העבודה – נתניהו אכן צודק: מצב האבטלה בישראל לא נורא בכלל, במיוחד אם משווים אותו לשאר מדינות ה־OECD שם הממוצע המעודכן ביותר נמדד במאי והוא עומד על 8.5%.

אלא שממשלת ישראל אימצה מודל סיוע למובטלים שונה מכל השאר – מודל שהתברר כטעות חמורה שכעת משלמים עליה ביוקר בצורה של קושי עצום בהחזרת מובטלים לשוק. המודל הישראלי הוא תשלום דמי אבטלה ללא תנאים לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתנה דעתה על כך, וכמה חודשים אחרי התפרצות הקורונה שינתה את צורת הצגת הנתונים. לצד החישוב המסורתי של אבטלה, שאכן עמדה ביולי על 5.1% שהם 209 אלף ישראלים, היא צירפה את שיעור האבטלה ה"אפקטיבית". כלומר, לרשימת המובטלים נוספו אלו שהוצאו לחל"ת, שגורלם לוט בערפל לא פחות מאלו שפוטרו. כאשר סופרים את המובטלים יחד עם הנמצאים בחל"ת בגלל הקורונה, המספר מזנק ל־421.9 אלף ישראלים ללא עבודה ולשיעור אבטלה של 10.3% – מהגבוהים ביותר במערב והרבה יותר מממדינות ה־OECD והאיחוד האירופי.

העובדה שישראל לא נפגעה עד כה בתוצר אך נפגעה מאוד בתעסוקה, מבשרת רעות לתוצר ברבעונים הבאים. אם לא די בכך, בלמ"ס ביקשו להכניס לחישובים את הישראלים שנטשו את שוק העובדה (לא עובדים ולא מחפשים עבודה) בגלל הקורונה ומוגדרים כלא משתתפים בכוח העבודה. אלה אמורים להפוך בחודשים הקרובים למובטלים חדשים ואפילו לעניים חדשים. כאשר סופרים גם אותם, שיעור האבטלה האפקטיבי מגיע לכמעט 12% – מהגבוהים במערב כולו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות