אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסרט "מדרון תלול": חופשה מהגיהנום צילום: outnow.ch

הסרט "מדרון תלול": חופשה מהגיהנום

בסרט יש תסריטאים מוכשרים, קומיקאים כוכבים, ומקור שבדי עטור פרסים. אז איך הפך לדרמה עגומה ונטולת שמחת חיים?

26.08.2020, 07:49 | יאיר רוה

קרה לכם פעם שראיתם מנה בתפריט במסעדה שהכילה את כל המרכיבים שנחשבים הכי טובים, אבל תוך שניים-שלושה ביסים גיליתם שהיא לא טעימה בכלל? ככה זה "מדרון תלול", הרימייק האמריקאי לסרט השבדי "כוח עליון".

קראו עוד בכלכליסט

על הנייר הכל בו נכון: שני במאים-תסריטאים, שזכו באוסקר על סרט נהדר ("היורשים"), לוקחים שני קומיקאים (וויל פארל וג'וליה לואי־דרייפוס) לתפקיד דרמטי בסרט שנעשה בהשראת אחד מלהיטי הפסטיבלים הגדולים והמצליחים של העשור האחרון. מה כבר יכול להשתבש?

פארל ולואי-דרייפוס מגלמים זוג נשוי עם שני בנים שמגיעים לאתר סקי אוסטרי. באמצע ארוחה על מרפסת מול נופי ההרים, נשמע קול פיצוץ מבוקר ומפולת שלגים עצומה דוהרת לכיוונם. הבעל תופס את הטלפון ובורח משם, משאיר את אשתו ושני בניו לבד ליד השולחן, צורחים מפחד מוות רק כדי לגלות שהמפולת לא היתה מסוכנת כלל, אלא מהלך שגרתי ויומיומי על ההר.

פארל ולואי־דרייפוס ב”מדרון תלול”, צילום: outnow.ch פארל ולואי־דרייפוס ב”מדרון תלול” | צילום: outnow.ch פארל ולואי־דרייפוס ב”מדרון תלול”, צילום: outnow.ch

אבל המציאות לא משנה את החוויה: האשה היתה בטוחה שהיא הולכת למות, וברגע המכריע בעלה נטש אותה. עד כאן נקודת המוצא הזהה של הסרט השבדי שכתב וביים רובן אוסטלונד ("הריבוע") ושל הסרט האמריקאי שעיבדו נאט פקסון וג'ים ראש. נקודת מוצא מעניינת שהיתה מתאימה יותר לסיטקום, ושמתקשה לשאת את משקלו של הדיון הארסי וכאילו-סאטירי על יחסי גברים ונשים.

נתחיל רגע עם המקור השבדי (שזמין לצפייה ב-vod של יס). למרות התשבוחות הרבות, זה סרט בלתי נסבל, מיזנטרופי להחריד וכמעט נטול כל תובנה משמעותית על מלחמת המינים יש בסרט השבדי כמה הברקות בימוי אבל הוא רחוק מלהיות יצירת המופת שכולם כה הריעו לה.

"מדרון תלול" האמריקאי (שזמין מהשבוע ברוב שירותי ה-vod בארץ, ומתחילת ספטמבר גם ב-yes) אינו סרט מהנה או חכם במיוחד, אבל הוא נקודת מוצא מצוינת לשיחה. הוא יכול, למשל, להחזיק שיעור בקורס כתיבה יוצרת על עיבודים ורימייקים - איך לקחת אותה נקודת מוצא עלילתית ולפתח אותה לשני סיפורים שונים כמעט לחלוטין.

רק הטון נותר דומה: יצירה קרה כקרח שכולה איבה וציניות. או ההבדל בין האופן שבו האמריקאים כותבים את הדמויות שלהם ובין האופן שבו אותן דמויות נכתבות על ידי יוצר שבדי. ולבסוף, איך תקציר שהיה יכול להחזיק קומדיה הופך לדרמה עגומה, שקצת כמו חופשת סקי משפחתית מוציאה מדמויותיה וצופיה את שמחת החיים.

תגיות