אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פלוג: "לאי אישור התקציב יהיו השלכות הרסניות" צילום: מיכל פתאל

פלוג: "לאי אישור התקציב יהיו השלכות הרסניות"

לביקורת החריפה של הנגידה לשעבר על הפשרה הפוליטית מצטרף פרופ׳ אודי ניסן שכיהן כממונה על אגף תקציבים: "ראש הממשלה ושר האוצר בורחים מסדרי עדיפויות כדי לא לריב עם אף אחד"

26.08.2020, 06:58 | אדריאן פילוט

הבחירות נדחו, לפחות ל־120 יום, והמשק הישראלי מנסה להבין מה המשמעות של הפשרה אליה הגיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר כחול לבן בני גנץ, ובעיקר מהם המחירים, הנוכחיים וגם העתידים, שכלכלת ישראל ואזרחי ישראל ייאלצו לשלם לנוכח המצב חסר התקדים שנוצר: היעדר תקציב מדינה לשנת 2020 כאשר שנת 2021 תתחיל אף היא עם תקציב המשכי (1 חלקי 12 בכל חודש מתקציב 2019).

קראו עוד בכלכליסט

ואם לא די בכל הסיבוך הזה, מעל הכל נמצאת "קופסת קורונה" עם 88 מיליארד שקל. וברקע: ראש ממשלה ושר אוצר שלא מעוניינים במגבלות שיפריעו להם לעשות עם הכסף הציבורי כראות עיניהם.

"כלכליסט" פנה למומחים בתחום המדיניות הכלכלית, ששימשו בתפקידים בכירים בשירות הציבור ונאלצו להתמודד עם משברים, דילמות ואילוצים פוליטיים, כדי לשמוע מה דעתם על ההחלטה לדחות את אישור התקציב ולאשר העברת סכום של 11 מיליארד שקל לעניינים שוטפים.

קרנית פלוג, צילום: עמית שעל קרנית פלוג | צילום: עמית שעל קרנית פלוג, צילום: עמית שעל

"עוקפים את הכללים"

"ההחלטה המאפשרת דחייה של העברת התקציב לצד העברת תקציב מיוחד של 11 מיליארד שקל לטיפול בנושאים שאינם מקבלים מענה במסגרת התקציב ההמשכי מטרידה במיוחד. זה מעקף של כל כללי הניהול התקציבי התקין", אמרה לכלכליסט פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל והיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה העברית.

"נראה שהמעקף של כללי ניהול התקציב נפרץ לכל עבר. סלילת ערוץ שעוקף את כללי הניהול התקציבי התקין בשם אי הוודאות הפוליטית מחלישה את הדרג המקצועי ויש לכך השלכות הרסניות לטווח המיידי והארוך. במקום לקיים דיון מסודר בסדרי העדיפויות, על בסיס עבודת מטה של הדרג המקצועי, ולאחריו דיון בממשלה ובכנסת, ההחלטות יתקבלו ללא עבודת מטה מסודרת של הדרג המקצועי בהליך מזורז ולא שקוף".

באשר ל”קופסאות הקורונה” פלוג סבורה כי ניתן היה להצדיק את השימוש בהן כל עוד הוא הוגבל לטיפול בצורכי משבר הקורונה. “אבל בהיעדר תקציב מאושר, יש סכנה שייעשה בהן שימוש גם למטרות אחרות והן יהוו מעקף לניהול תקציבי תקין".

הנגידה לשעבר מציינת סוגייה נוספת: החשש לבחירות מוקדמות עדיין קיים, ולדבריה יש לכך מחיר גבוה מאוד. "העובדה שהאפשרות להליכה לבחירות נותרה מרחפת באוויר תמשיך את מגמת ההחלטות הפופוליסטיות שהתקבלו בשבועות האחרונים. זאת, במקום להתמקד בטיפול בבעיות היסודיות שגרם משבר הקורונה. יתרה מכך, הכאוס הפוליטי לא יעזור ל־65% מהעצמאים שספגו פגיעה קשה בהכנסתם ולצעירים שאיבדו את מקום עבודתם או ששכרם נפגע בשיעור ניכר".

לדברי פלוג, לאירועים במישור התקציבי יש לא רק השלכות כלכליות אלא גם השלכות במישור של המאבק נגד התפשטות הנגיף: "יציבות שלטונית ותהליכי עבודה מסודרים נדרשים בעתות שגרה ובוודאי בזמן חירום. עננת הבחירות וחוסר היציבות הפוליטית פוגעים באופן קשה בהתמודדות עם המשבר. זה שוחק עוד יותר את אמון הציבור בממשלה ועשוי להוביל גם לפגיעה בציות של האזרחים להנחיות, ובכך תיפגע התמודדות עם המגיפה".

"בורחים מקבלת החלטות"

"הממשלה ברחה מקבלת החלטות קשות כלשהן והשאירה את המשק במצב של אי ודאות מוחלטת שתימשך בחודשים הקרובים ותמשיך לשבש החלטות”, אומר פרופ’ אודי ניסן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ומי שכיהן כממונה על אגף התקציבים בעיצומו של המשבר הפיננסי של 2009. “הממשלה התחמקה מקביעת מסגרות, לא קיבלה החלטות וגם לא הכריזה על רפורמות למרות שזה הזמן הכי מתאים לרפורמות ולהפחתות של הוצאות מיותרות. מה כן עשו? נתנו רשת ביטחון מלאה והרגו את שוק עבודה כי הבטיחו דמי אבטלה מלאים לשנה קדימה במקום לשלב כלים לעידוד התעסוקה. התוצאה היא שחלק מהאנשים לא רוצים לצאת לעבוד".

אודי ניסן אודי ניסן אודי ניסן

לדברי ניסן, כל רפורמה פוגעת במשהו. "אבל אין קיצוצים, אין הפחתות שכר במגזר הציבורי או בקרנות ההשתלמות כי הבחירות קרבות והממשלה לא עושה כלום כי תמיד תהיה קבוצה שתתנגד לרפורמות. אין צעדים שמעלים פריון ומייעלים את המשק. לתת רשת ביטחון בלי שום דבר מאזן זה דבר נורא מבחינת מדיניות כלכלית".

לדבריו, ראש הממשלה ושר האוצר "בורחים מסדרי עדיפויות כדי לא לריב עם אף אחד, אבל לא עושים את מה שחייבים לעשות כדי לעזור למשק. הם התנתקו מקביעת סדרי עדיפויות ומהמגבלות באמצעות קופסאות, והשורה התחתונה ברורה: הניתוק ממסגרות יעלה לנו בדירוג האשראי, וזו תהיה רק ההתחלה. גם המשקיעים רואים את מה שקורה פה. היה חסד בחודשים הראשונים כי רצו לראות מה המדינות אחרות עושות, אבל כעת אנו מגיעים לגירעונות הכי גדולים בעולם המתקדם. המדיניות הנוכחית היא הרסנית".

על השאלה מה צריך לעשות משיב ניסן: "צריך לקבוע עכשיו מסגרות לשנה הבאה, להתכנס אליהן ולעשות צעדים קשים ולא רק לתת ולתת ולתת. במובן הזה, הממשלה כבר חצי שנה לא עושה צעד כואב, וזו הבעיה העיקרית".

בנימין נתניהו וישראל כץ , צילום: אבי כהן בנימין נתניהו וישראל כץ | צילום: אבי כהן בנימין נתניהו וישראל כץ , צילום: אבי כהן

הוא הודף את הטענה שלפיה בזמן משבר אין לבצע קיצוצים או לעלות מסים כדי לא לפגוע בביקושים: "ברור שצריך להאיץ את הכלכלה ואת הביקושים. אבל חייבים לעשות צעדים מאזנים, בעיקר בין אוכלוסיות. עובדי המגזר הציבורי לא נפגעו בכלל. לא רוצים לפגוע במקבלי שכר נמוך כי זה פוגע בביקושים? אז תטפלו בהפרשות לקרנות השתלמות, תטפלו בבעלי שכר גבוה באמצעות מדרגות מס. אפשר לשנות את סדרי עדיפויות בתוך התקציב וזה לא יפגע בביקושים. כשלא עושים שום צעד מגיעים לגירעון של 12% תמ”ג".

"מגדילים את אי הוודאות"

ירום אריאב, שכיהן כמנכ"ל משרד האוצר בשנים 2007־2010, נאלץ להתמודד עם משבר חסר תקדים. "הדרך להתחיל להבריא את המשק היא באמצעות מדיניות ממשלתית סדורה במסגרת תקציב מדינה כדי להקטין את אי הוודאות עד לסוף 2021", הוא אומר.

ירום אריאב , צילום: אלוני חץ ירום אריאב | צילום: אלוני חץ ירום אריאב , צילום: אלוני חץ

אריאב סבור כי ההגדלה של ההוצאה הממשלתית חייבת לפצות את הירידה בביקושים כתוצאה מהמשבר, אך יש מקום להסטה בתוך ההוצאה עצמה, לרבות מענפים שפחות תורמים לצמיחה כמו במגזר הציבורי.

גם אריאב מביע חוסר שביעות רצון מההתנהלות התקציבית ומתריע מפני המחירים שניאלץ לשלם: "הדחייה של אישור התקציב רק מגדילה את אי וודאות לגבי העתיד כי אנו לא יודעים מה יקרה ב־120 יום האלו ומה יהיה אחריהם. הרי לא נקבעו יעדים פיסקאליים כמו תקרת הוצאה או תקרת גירעון. בנו תקציב שמתאים לצרכים, וכיודע, הצרכים תמיד בלתי נגמרים”.

אריאב סבור כי מדובר בקביעת "תקדים מסוכן", כלשונו. "זו פעם ראשונה שלוקחים תקציב המשכי שהוא אילוץ בגלל פוליטיקה ויוצרים מענים חלקיים לכל מיני לחצים פוליטיים ללא כל סדרי עדיפויות. זה יכול להוביל לכך שגם כאשר לא יהיה משבר, יתנו תוספות כאלו ואחרות באצעות הכלים אלו. זה מאוד לא טוב למי שחושב שצריכים משמעת ואחראיות בהתנהגות הכלכלית של ממשלות. זה פתרון לא טוב".

לדבריו, חלופת הבחירות הייתה הגרוע מכולן: "אי הוודאות היתה עוד יותר גדולה, והסכנה המוחשית של שוחד בחירות בצורה של מענק לכל אזרח כפי שראינו בשבועות האחרונים היתה הכי גבוהה. הפתרון שבחרו הוא עקום, והדרך שבה מנעו בחירות לא עוזרת למשק. כרגע זה כיבוי שריפות ולא מדיניות קוהרנטית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות