אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סתיו שפיר עתרה לבג"ץ נגד החוק לדחיית התקציב: "זה חוק לדחיית הדמוקרטיה"

סתיו שפיר עתרה לבג"ץ נגד החוק לדחיית התקציב: "זה חוק לדחיית הדמוקרטיה"

יחד עם שפיר, שהיתה במהלך כהונתה בכנסת חברה בוועדת הכספים, עתרו גם ח"כ לשעבר יעל כהן פארן וארגון המחאה "חוזה חדש". שפיר: "החוק שולל מהציבור את זכותו לדעת מה עושה הממשלה בכספו. הכנסת שמטה את תפקידה החשוב ביותר - כמחליטה על התקציב"

26.08.2020, 16:45 | צבי זרחיה

ח"כ לשעבר סתיו שפיר, שהיתה במהלך כהונתה בכנסת חברה בוועדת הכספים, עתרה היום (ד') לבג"ץ יחד עם ח"כ לשעבר יעל כהן פארן וארגון המחאה "חוזה חדש", נגד החוק לדחיית התקציב. את העותרים מייצג עו"ד חגי קלעי.

"החוק שעבר השבוע שולל מהציבור את זכותו לדעת מה עושה הממשלה בכספו", אמרה שפיר. "דווקא בשעה שהמשק הישראלי בקריסה, מעל מיליון עובדים איבדו את פרנסתם ומיליוני אזרחים מחכים לפתרונות, החליטה הממשלה שלציבור לא תהיה כל השפעה על תקציב המדינה, מעל 400 מיליארד שקלים מכספי המיסים שלנו. גם כספי המאבק בקורונה - אין לדעת מה באמת עשתה בהם הממשלה. הכנסת שמטה את תפקידה החשוב ביותר, כמחליטה על התקציב. בתקופה שבה אמינות הממשלה מוטל בספק, הסרת כל מנגנוני הפיקוח והשקיפות מהחלטותיה הם סכנה לאומית".
סתיו שפיר עם משה גפני בישיבה של ועדת הכספים (ארכיון) סתיו שפיר עם משה גפני בישיבה של ועדת הכספים (ארכיון) סתיו שפיר עם משה גפני בישיבה של ועדת הכספים (ארכיון)

ח״כ לשעבר יעל כהן פארן הוסיפה: "יש לומר זאת באופן חד וברור - החוק להארכת אישור התקציב אינו חוקתי. הכנסת לקחה לידיה סמכויות שאין לה, וכל זאת כדי לאפשר את המשך הקומבינה הפוליטית של ממשלה שהעומד בראשה נאשם בשוחד מירמה והפרת אמונים. ראש הממשלה בחסות שותפיו מקרב את הדמוקרטיה הישראלית לקיצה. חיסול הפיקוח על התקציב הוא אלמנט מרכזי בהפיכת ישראל למדינה שאינה דמוקרטית".

שפיר, מי שעסקה יותר מכל ח"כ אחר בסוגיוות התקציב ושקיפותו לחברי הכנסת ולציבור, הוסיפה: "כבר כמעט שנה שתקציב המדינה מתנהל במחשכים, ללא פיקוח, באמצעות ועדה סודית בממשלה שלא מפרסמת פרוטוקולים. החוק שעבר השבוע הוא מסך עשן - מטרתו איננה למנוע בחירות, אלא למנוע מהציבור את זכותו הדמוקרטית להשפיע על לאן ילכו כספי המיסים שלו.

"לא מדובר בסוגיה טכנית אלא בשורשיה של הדמוקרטיה. בשעה של מגפה עולמית וקריסה כלכלית של המשק - נחוצה יותר שקיפות לציבור ומנגנוני פיקוח שיוודאו כי החלטות הממשלה מעמידות את האינטרס של האזרח בראש. הפקעת התקציב מהכנסת לא רק שאיננה חוקתית - היא עלולה להפוך לכר לשחיתות, ולסכן את האפשרות לשקם מחדש את המשק אחרי המשבר".

בשנה האחרונה, בהיעדר תקציב מדינה, כספי הציבור והוצאות הממשלה מנוהלים למעשה על-ידי ועדה במשרד החשב הכללי, 'ועדת חריגים', אשר מסתמכת על תקציב 2019 ועורכת בו שינויים, ללא מתן הסברים לציבור. מדובר בתקציב שהכנסת הצביעה עליו ב-2018, ונכתב בכלל ב-2017 - זמן ארוך לפני התפרצות הקורונה. נסיונות לחשוף את עבודת הוועדה לציבור נענו בשלילה. גם פרסום החלטותיה לא בוצע. בנוסף, בחוק שעבר השבוע לא נכללה שום חובת שקיפות שתוודא כי בזמן דחיית התקציב, לציבור תהיה אפשרות לפקח עליו ולהשפיע כנדרש.

העותרים ייצוגו על-ידי עורכי הדין חגי קלעי, אוהד רוזן וגאיה הררי. במסגרת העתירה נטען כי "הוראת השעה שהתקבלה מנוגדת הן לשריון המפורש שנקבע בחוק יסוד הכנסת, והן לפסיקה הברורה של בית המשפט העליון. כך, חוק יסוד: הכנסת קובע כי הכנסת לא תהיה רשאית לדחות את סיום כהונתה, אלא ברוב של למעלה מ-80 חברי כנסת. החוק לדחיית התקציב אינו עומד בתנאי זה. בנוסף, במסגרת פסק הדין בעניין התקציב הדו שנתי, בית המשפט העליון נתן 'התרעת בטלות', וקבע כי ככל שהכנסת תקדם שוב שינוי של חוק יסוד: משק המדינה שנועד לסטות ממודל התקציב השנתי, בית המשפט יבטלו. על פי העתירה, חוק דחיית התקציב חמור אפילו יותר מחוק התקציב הדו שנתי, מאחר שהוא מבטל לחלוטין את תפקידה של הכנסת בקביעת סדרי העדיפויות הלאומיים. כמו כן, שפיר הדגישה כי חוק דחיית התקציב מבטל לחלוטין את הפיקוח של הכנסת על הממשלה. לכן, מיליארדי שקלים מתקציב המדינה מחולקים ללא מסגרת תקציבית כלשהי, ומבלי שיש מישהו שמפקח על חלוקתם"
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות