הירי בג'ייקוב בלייק: לפעמים החגיגה נגמרת ורק אז המחאה מתחילה

ב-12 למרץ כמה דקות לפני הג'אמפ בול באולם באוקלהומה, ליגת ה-NBA הוציאה הודעה כי סנטר היוטה ג'אז, רודי גובר נדבק בקורונה, המשחק מבוטל לאלתר וכל הליגה מושעית "עד להודעה חדשה". האירוע הזה היה לאחד הטריגרים הראשונים שגרמו לאמריקה להתייחס בקנה מידה לאומי להתפרצות המגפה, ולהתחיל לנקוט בצעדים כדי להגביל את התפשטותה.

אמש, שוב ראינו את הליגה לוקחת צעד קדימה לפני כולם. שחקני המועמדת לאליפות מילווקי באקס, החליטו לשבות ולא לעלות למשחק הפלייאוף שלהם מול האורלנדו מג'יק. ההחלטה התקבלה דקות לפני שריקת הפתיחה, במחאה על ירי נוסף בגבר אפרו-אמריקאי בידי שוטר בוויסקונסין, בעיירה שנמצאת כ-40 דקות מביתם. בתוך כחצי שעה מההודעה של שחקני הבאקס, שלושת משחקי הלילה ב-NBA נדחו, למרות שהמהלך של השחקנים לא תואם עם הנהלות הקבוצות והנהלת הליגה ותפס אותם בהפתעה.

ג'ייקוב בלייק (29) נורה בגבו שבע פעמים, כאשר שוטרים עצרו אותו, ככל הנראה לאחר שבלייק עצמו עצר את הרכב שלו כדי להפריד בוויכוח אחר. שלושת ילדיו של בלייק היו ברכב כאשר אביהם נורה, והוא כרגע מאושפז בבית חולים - משותק מהמותניים ומטה. "רק נס יחזיר אותו ללכת", אמרו הרופאים למשפחה. השוטרים שביצעו את המעצר הוצאו לחופשה בזמן שהחקירה מתנהלת. בנוסף, בעקבות הירי התפרצו הפגנות בעיר, במהלכן, בליל יום שלישי, נורו מפגינים - על פי החשד, בידי נער לבן בן 17. שניים נהרגו, שלישי נפצע. גם החקירה של האירוע הזה עדיין בעיצומה.

״איך הרפובליקנים מעיזים לדבר על פחד, אנחנו אלה שצריכים לפחד״ - אמר בגרון חנוק מדמעות מאמן לוס אנג'לס קליפרס, דוק ריברס, ביום שלישי בלילה אחרי היום השני של ועידת המפלגה הרפובליקנית. "אנחנו אלה שנהרגים, אנחנו אלה שיורים בהם, אנחנו אלו שנמנע מהם לגור בשכונות מסוימות, אלה שתלו אותם... זה מדהים אותי שאנחנו ממשיכים לאהוב את המדינה הזו, והמדינה הזו לא מחזירה לנו אהבה". ריברס ציין כי אביו היה שוטר, והוא איננו ׳שונא שוטרים׳ אלא בסך הכול דורש ״שהם יגנו עלינו כמו שהם מגינים על כל השאר".

ריברס לא היה היחיד שהתייחס לפחד שמלווה כל אדם שחור באמריקה. "אני יודע שלאנשים נמאס לשמוע אותי אומר את זה, אבל אנחנו מפחדים. גברים שחורים, נשים שחורות, ילדים שחורים, אנחנו מבועתים״, הסביר הכוכב הגדול ביותר של הליגה, לברון ג'יימס, לעיתונאים. ג׳יימס איננו מגזים, גם ספורטאים שחורים עשירים ומצליחים באמריקה אינם חסינים מאלימות משטרתית.

זה קרוב. מאוד

סטרלינג בראון, פורוורד המילווקי באקס, נעצר באלימות לפני כשנתיים על ידי שוטרים בעיר. בראון חנה במקום אסור ב-2 לפנות בוקר, וכאשר יצא לרכבו, התעמת איתו שוטר שהיה במקום, לא לפני שהזמין תגבורת לזירה. התקרית הסתיימה בכך שהשוטרים הפילו את בראון אל הכביש וחישמלו אותו עם טייזר. מאוחר יותר ההאשמות כנגד השחקן בוטלו. הוא תבע את המדינה בבית משפט פדרלי על הפרת זכויות אזרח (התיק עודנו מתנהל, לאחר שבראון דחה הצעת פשרה).

בראון הוא לא דוגמה בודדת. ב-2015 תאבו ספולושה, אז שחקן אטלנטה הוקס תחת המאמן מייק בודנהולצר, מאמן מילווקי כיום, נעצר בניו יורק, וסיים עם רגל שבורה. השחקן זוכה במשפט, ופשרה בתיק האזרחי נגד השוטרים שהיכו אותו זיכתה אותו בפיצוי בסך 4 מיליון דולר.

ליגת ה-NBA התחדשה בסוף חודש יולי, כאשר חלק מקבוצות הליגה התכנסו ב״בועה״ באורלנדו, כדי להשלים את העונה בצורה שמתחשבת במגבלות שמציבה הקורונה. השחקנים התדיינו בינם לבין עצמם האם נכון בכלל יהיה לחדש את הליגה, כחודש בלבד אחרי מותו של ג׳ורג׳ פלויד, גם כן כתוצאה מאלימות משטרתית, ועל רקע גל מחאה בדרישה לצדק חברתי ששטף את אמריקה. לבסוף השחקנים והליגה הגיעו להסכמות שיאפשרו לשחקנים להביע מחאה פוליטית, אבל גם להביא את הליגה לסיומה הספורטיבי, להסב הנאה לאוהדים, וגם, חשוב לציין, לאפשר לכל הצדדים ליהנות מההכנסות הגדולות שהליגה מייצרת. עכשיו הפשרה הזו נמצאת על פרשת דרכים.

לאחר ההודעה של שחקני ה-NBA החליטו גם ב-WNBA, ליגת כדורסל הנשים, לעצור את המשחקים. שחקניות הליגה אף הגדילו ועלו עם חולצות לבנות שעל הגב שלהן הודפסה אילוסטרציה של שבע פגיעות ירי, מספר הכדורים שספג בלייק. גם בליגת הכדורגל האמריקאית ה-MLS הלכו בעקבות הדוגמה שהציבו הכדורסלנים, ואפילו בליגת הבייסבול, השמרנית בהרבה ברמת המעורבות החברתית שלה ובאופי הקהל שלה, בוטלו משחקים.

השחקנים לא הגיעו להסכמה לגבי איך ממשיכים מכאן. בחמישי ימשיכו הדיונים. הסיכוי לביטול הליגה לא קטן ככל הנראה. גם אם השחקנים יחליטו לחזור לשחק ולהשלים את העונה כסדרה, התקדים כבר נקבע. לא כל ליגה, ולא כל ארגון ספורט יגיבו בהכלה כמו ה-NBA, אבל ספורטאים מעתה והלאה ידעו כי יש להם את הכוח להחליט מתי המוזיקה עוצרת והחגיגה נגמרת.

״אם לא עכשיו, מתי?״ - תהה הכדורסלן לשעבר והפרשן בהווה, כריס וובר, ״אנחנו יודעים ששום דבר לא ישתנה מחר בבוקר, זה לא ייעצר ביום אחד, אבל זו לא סיבה לא לעשות משהו עכשיו, להתחיל משהו בשביל הדורות הבאים״. יש שיאמרו, שלפחות במקרה הזה, זו הייתה החלטה קלה לאור הפופולריות הגוברת של תנועת Black Lives Matter בארה״ב. אך זה לא תמיד היה כך, בצירוף מקרים אקראי לחלוטין, בדיוק השבוע לפני ארבע שנים שחקן הפוטובול, קולין קאפרניק, בחר בפעם הראשונה שלא לעמוד בזמן השמעת ההמנון האמריקאי, הוא היה לגמרי לבד.

הכותבת מסקרת פוליטיקה אמריקאית עבור "הזירה - מבית המכון לדיפלומטיה בינלאומית ע״ש אבא אבן במרכז הבינתחומי הרצליה" ניתן לעקוב אחריה בטוויטר (@maayanef )