תנו לעסקים הקטנים להתחרות

תקופת הקורונה עשתה שמות בתעשייה הקטנה והזעירה בישראל, אותם עסקים שלא היו להם רזרבות ויתרות שומן, רבים מהם משפחתיים שעוברים מדור לדור - נאבקים בתקופה זו רק כדי לשרוד ולהחזיק מעמד, לצוף מעל המים. 

מנתוני מינהל הרכש לשנת 2018 עולה שחלקם של העסקים הזעירים והקטנים ברכש הממשלתי הסתכם ב-6 מיליארד שקל, המהווים 18% מהיקף הרכש הממשלתי. זאת לעומת חלק יחסי של 20% של עסקים בינוניים, ו-62% של עסקים גדולים. בחשבון פשוט – 88% מהתעשייה מקבלים 18% מהרכש, בעוד 12% מקבלים 82% הגיוני, לא?

מציאות זו נובעת משוק תחרותי מאוד וממציאות שהשתרשה, בה עסקים קטנים עומדים בפני כל כך הרבה חסמים, ויה דולורוזה של ממש, שמרתיעה רבים מהם מלנסות.

בין החסמים העיקריים להשתלבות עסקים קטנים במכרז רכש ממשלתיים היא דרישת ההיקף – היקף רכש גדול או פריסה גיאוגרפית רחבה. לעתים זוהי דרישה לגיטימית, אך לעתים זו דרישה שכל מהותה היא סינון המציעים ללא כל קשר למכרז המדובר או ליכולת של העסק לספק את השירות האיכותי.

לצד זה, רבים מהעסקים הקטנים נתקלים בחסמי נגישות: החל מהידיעה על המכרז, דרך רכישת מסמכי מכרז באלפי שקלים, נוסחים מורכבים של מסמכי המכרז ועוד. מהלך דברים שעבור ארגונים גדולים הוא עניין שבשגרה, עבור העסק הקטן הוא מכשול של ממש.

עסקים בכיכר המדינה בת”א שנסגרו במשבר כלכלי | צילום: יאיר שגיא

בעלי העסק הקטן הם לעתים רבות חסרי ידע בהגשת הצעות למכרז ו"נופלים" בעת הגשת הצעות הלוקות בפגמים טכניים ותמחור לקוי של ההצעה. במכרזים מסוימים דרישות התקינה מהוות חסם, דרישה לעמידה בתקני איכות או תקינה בינ"ל המחייבים ביצוע השקעות וצעדי רה-ארגון הכרוכים בעלויות גבוהות. לצד כל אלו, נתקל בעל העסק הקטן בחסמי מימון – דרישות דרקוניות לערבות מכרז, ערבות ביצוע או דרישות ביטוח, שאם כבר החלטת לגשת למכרז עליך להעמיד סכום לא מבוטל למשך חודשים ארוכים ובסוף גם לגלות שהפסדת.

אכזבות ארוכות שנים הביאו רבים מהם גם להיתקל בחסם פסיכולוגי – חוסר אמונה בדבר יכולת לזכות במכרז, חשש למכרז תפור, בבחינת "למה לי לטרוח? ממילא לא אזכה".

מציאות זו אינה גזירה משמיים. זה עניין של החלטה של הממשלה לחזק את היכולת של העסקים הקטנים והזעירים להתחרות, ואף יותר מכך: להציב יעד ברור להגדלת השתתפות עסקים קטנים במכרזים ציבוריים. מהלך זה מצריך בחינה מחודשת של עולם המכרזים הממשלתיים והתאמתם גם לעסקים קטנים וזעירים.

מודל העלאת השתתפות עסקים קטנים ברכש ממשלתי קיים במדינות ה-OECD. חלק מהממשלות נקטו בשנים האחרונות במדיניות המגדילה את היקף הרכש הציבורי ככלי לקידום צמיחה עקבית, ולשילוב העסקים הקטנים בהגדלת הערך הכלכלי המקומי והגלובלי. על פי נתוני ארגון ה-OECD מדינות כמו: אוסטרליה, קנדה, יפן, קוריאה ובריטניה הגדירו יעדים כמותיים להשתתפות עסקים קטנים ברכש הציבורי ואף עברו את היעד שנקבע, כי צמיחה של עסקים קטנים היא צמיחה למשק כולו.

בעת הזאת, על מדינת ישראל לפעול באופן דומה ולהעניק לעסקים הקטנים כלים להתחרות. העלאת שיעור השתתפות העסקים הקטנים ב-9% בלבד, מ-18% ל-27% תייצר למשק 48,200 משרות, ונדמה לי שברור לכולם עד כמה זה יועיל למשק.

יוסי אלקובי הוא נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה