הזדמנות לסדר בשכר הנבחרים

שר האוצר ישראל כץ מקדם תוכנית להפחתה של 10% בשכרם של נבחרי הציבור: הנשיא, ראש הממשלה, השרים, סגניהם, חברי הכנסת וכן השופטים. היוזמה הזאת, לצד היוזמה להפחתה בשכר במגזר הציבורי, היא מבורכת, וכך גם הכרזתו של כץ שיוותר על 10% משכרו.

אלא שזה תיקון חלקי של עיוות גדול ומשמעותי יותר. אם כץ רוצה באמת לעשות שינוי, עליו לדרוש את הקפאת העדכון השנתי האוטומטי בשכר הנבחרים, ולשנות את שיטת ההצמדה המעוותת שנבחרה עבורם.

ישראל כץ | צילום: אבי מועלם

שכרם של אלו צמוד לשכר הממוצע במשק ומתעדכן מדי שנה במשכורת חודש ינואר. בתחילת 2021 צפוי השכר הממוצע במשק דווקא לעלות, ובשיעור ניכר. זה קורה כי האבטלה במשק מוציאה בעלי משכורות נמוכות ממעגל העבודה. מדובר בחטא קדמון שנמשך עשרות שנים - וכעת יש הזדמנות אולי חד־פעמית להכות עליו.

ח"כ שלמה קרעי מהליכוד אמנם כבר הגיש הצעת חוק שתעקר את השפעת מצב האבטלה על עליית השכר הממוצע במשק לעניין עדכון שכר הנבחרים, אבל זו טרם קודמה. בלעדיה, הם יקבלו תוספת שכר משמעותית, שעה שמאות אלפי ישראלים לא סוגרים את החודש. אבל כידוע, החכ"ים לא ששים להפחית לעצמם את השכר.

ועדת הכנסת סירבה במשך כ־18 שנה להצמיד את שכרם של הח"כים למדד. ועדה ציבורית אמורה לקבוע את שכרם ותנאי העסקתם של חברי הכנסת, אך זו לא הוקמה מתחילת 2019. ועדת הכנסת נהגה בכנסת ה־20 להפוך חלק מהמלצותיה של הוועדה הציבורית בראשות פרופ' חיים לוי, שפעלה אז, שכן ועדת הכנסת מוסמכת לאשר או לשנות את המלצותיה של הוועדה הציבורית.

כעת, כשרבבות מובטלים מתקיימים על קצבאות הביטוח הלאומי, אסור לתת לח"כים להתחמק מקיצוץ של 10% בשכרם, לצד הקפאת עדכונו והצמדתו בעתיד למדד. הציבור צריך לגמול בקלפי למי שיסרב לעשות זאת.