אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כץ ניסה לנפח תקציבים כדי להשאיר עודפים פיקטיביים לחלוקה צילום: עמית שעל

כץ ניסה לנפח תקציבים כדי להשאיר עודפים פיקטיביים לחלוקה

כמו בוונצואלה וביוון: שר האוצר התכוון לנפח תקציבי סיוע ולעשות ברזרבה הכספית שימוש על פי שיקול דעתו, ללא פיקוח. הממונה על התקציבים התנגד בתוקף, וכשגילה שכץ זומם להדיחו - התפטר

31.08.2020, 22:51 | אדריאן פילוט

מילים רבות נשפכו ביממה וחצי האחרונות על התפטרותו של ראש אגף התקציבים באוצר שאול מרידור. ביום שאחרי, כדאי להקדיש תשומת לב לתיאורים שמעלה מרידור במכתב ההתפטרות שלו בכל הנוגע להתנהלותו של שר האוצר ישראל כץ.

״אין עוררין״, כותב מרידור, ״כי תפקיד הדרג המדיני הוא לקבל את ההחלטות ולעצב את המדיניות, אך מושכלות היסוד בקבלת החלטות מורכבות של ממשלה שהן נסמכות על עבודת מטה מקצועית של דרגי מקצוע...שירתתי תחת שרי אוצר רבים וממשלות רבות אך בהתנהלות כפי שמתרחשת כיום לא נתקלתי מימיי״.

 

קראו עוד בכלכליסט

מרידור מסביר: ״תהליכי קבלת ההחלטות בימים אלה מושפעים מאינטרסים צרים, לא ענייניים, קצרי טווח.... רוסקו כללים אלמנטריים של התנהלות תקציבית וכלכלית נכונה״. משפט אחד בסוף המכתב מדליק את נורת האזהרה הגדולה ביותר: ״תפקידך כשר האוצר הוא להוביל מדיניות, אך אינך יכול לעשות זאת תוך ניסיונות לשנות אומדנים תקציביים כדי לייצר מקורות פיקטיביים לצורך חלוקת תקציבים נוספים״.

מימין: ראש אגף התקציבים שהתפטר שאול מרידור ושר האוצר ישראל כץ.“לייצר מקורות פיקטיביים לצורך חלוקת תקציבים נוספים”, האשים מרידור את כץ
מימין: ראש אגף התקציבים שהתפטר שאול מרידור ושר האוצר ישראל כץ.“לייצר מקורות פיקטיביים לצורך חלוקת תקציבים נוספים”, האשים מרידור את כץ צילום: עמית שעל

1. על אילו ניסיונות מדבר מרידור? התשובה לשאלה הזו טמונה בישיבה שכינס כץ במשרד האוצר ביום רביעי שעבר. כץ, תחת השפעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביקש לאתר מקורות תקציביים חדשים לחלוקת כספים עתידית. מעבר ל”קופסאות הקורונה” שהיקפן עשרות מיליארדי שקלים, מעבר ל־11 מיליארד שקל שנוספו לתקציב ההמשכי לשנת 2020 במסגרת דחיית אישור התקציב ל־23 בדצמבר. נתניהו טווה ומתווה את הדרך לבחירות במחצית הראשונה של 2021, ועם בחירות בפתח מגיעה גם כלכלת הבחירות שמקדימה את ההליכה לקלפי. קל וחומר בעת משבר כלכלי עמוק שמסכן את מעמדו הציבורי של ראש הממשלה.

בישיבה המדוברת השתתף גם מרידור, ונכחו בין היתר, מנכ״לית משרד האוצר קרן טרנר, סגן שר האוצר איציק כהן, ומנהל רשות המסים ערן יעקב. זו היתה הישיבה שאליה ביקשה המנכ״לית טרנר לצרף את היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג וזכתה לנזיפה משולבת באיום שלפיו אם מסינג ייכנס - טרנר תצא. בעברית פשוטה: כץ לא רוצה יעוץ משפטי בישיבות שלו. זה לא משרת אותו. הישיבה התחילה וכץ חשף את תוכניתו: אומדני העלויות של צעדי החילוץ ממשבר הקורונה - מענקים לעסקים, תשלום דמי אבטלה ועוד - ינופחו והעודף ישמש את הממשלה למטרות אחרות.

2. השיטה ברורה: בתקצוב פעולות עתידיות דוגמת מענקים וקצבאות אין סכום מדויק לביצוע. אם למשל מכריזה הממשלה על תשלום דמי אבטלה ל־500 אלף מחוסרי עבודה למשך שנה, ובתוך חודש 100 אלף מהם שבים לעבודה, מאות מיליוני שקלים שהוקצו לא יגיעו לשלב הביצוע. כדי לסבך עוד יותר את התמונה, סכום הביצוע הסופי יהיה תלוי גם בגובה השכר של מי ששבו לשוק העבודה.

כך או כך, כסף שלא נוצל בהקשר זה אינו עודף במצב שבו אין מסגרת תקציבית מוגדרת והצפי הוא לגירעון עתק של 15%-10 מהתוצר עד סוף השנה. לכך בדיוק התכוון מרידור כאשר כתב: “לייצר מקורות פיקטיביים לצורך חלוקת תקציבית נוספים”. לכן, קטע את דבריו של כץ, בזמן אמת, והגדיר את התוכנית כ”ישראבלוף”. “זה יוון קלאסי”, הסביר ועורר את זעמו של שר האוצר. כץ מצידו חזר על התוכנית. מרידור לא ויתר: “גם אם תציע את זה 20 או 21 פעם - זה לא מקובל”, הטיח בשר האוצר, “זה ישראבלוף!”.

שר האוצר כץ אמר אתמול בתגובה כי מדובר בשקר גס. לדבריו ביקש מהגורמים המוסמכים באוצר לבחון אם קיימים מקורות תקציביים פנויים בתוכניות הסיוע לביצוע תוכנית האצה משלימה ומענק מס הכנסה שלילי מוגדל. לאחר שהשיבו בשלילה סוכם שצריך לייצר לשם כך קופסת קורונה נפרדת. כלל לא בטוח שכץ התייחס בדבריו ישירות לטענותיו של מרידור. כך או כך - הפור נפל.

3. יש מי שיאמרו שמרידור צריך היה להגיש את מכתב ההתפטרות שבוע קודם, לאחר שביום ראשון שעבר בלחץ עצום של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כץ הוחלט כי לראשונה בתולדות ישראל, שנת 2020 תהיה שנה ללא תקציב, ללא מסגרות, וכפועל יוצא נטולת מדיניות ותוכנית כלכלית סדורה. במקום כל אלה היא אמורה להחלץ ממשבר הקורונה, עם ״קופסאות הקורונה״ ועם “קופה קטנה” של 11 מיליארד שקל לכלכלת בחירות, שהליכוד דרש שהשימוש בה ייעשה ללא פיקוח של אגף התקציבים בראשות מרידור.

כאשר נשאל מרידור לפני שבוע מדוע הוא לא מניח את המפתחות, הוא תהה מה יקרה לאגף והאם מדובר בעיתוי הנכון. מרידור צדק בהתלבטות. ישנו כוח עצום למי שקובע את התחזיות ואת האומדנים. אם אותן קביעות מתבססות על תחושת בטן של נבחר ציבור או על בסיס נתונים, ידע, מידע וניסיון. אם מטרת הקביעה היא לשקף מספר אמיתי או ליצור מצג שווא כדי לנפח או להקטין ובכך “ליצור” כסף שאינו קיים כדי להטיב עם בוחרים פוטנציאלים וקבוצות לחץ על חשבון הציבור כולו.

המענק החד־פעמי האוניברסאלי המיותר שהגו נתניהו וכץ עלה, למשל, לכל משק בית כ־2,568 שקל. עלותן של כלל חבילות הסיוע שהובטחו עד כה בהיקף של כ־200 מיליארד שקל נאמדת בכ־7,666 שקל לכל משק בית. אבל אחרי אותה ישיבה ביום שני שעבר, כץ החל לפעול להזזתו של מרידור מהתפקיד ולא הותיר לו מקום ללבטים. מקורות הבקיאים בפרטים אומרים כי כץ דיבר על הזזה ולא על פיטורים. מרידור ביקש להימנע מכך, והקדים להתפטר.

תרגילים בתקציב לא משפיעים לאורך זמן תרגילים בתקציב לא משפיעים לאורך זמן תרגילים בתקציב לא משפיעים לאורך זמן

4. ישנו משהו סמלי בעובדה שדווקא אחרי שמרידור השווה את מדיניות הממשלה ליוון הוא מצא את דרכו החוצה ממשרד האוצר. בעימות הקודם בינו לבין כץ השווה מרידור את ישראל לונצואלה. לא בכדי השווה הממונה על אגף התקציבים את ישראל לשתי המדינות הללו.

במהלך המשבר הפיסקאלי הקשה שחוותה יוון בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 2008, התברר שנתונים על רמת החוב ביוון והיקף הגירעון הוסתרו וזויפו על ידי הממשלה. בינואר 2010 פרסמה הנציבות האירופית דו״ח חמור ובו גינתה את יוון על זיוף נתונים או כפי שהוגדר בדו״ח: “דיווחים שגויים של נתונים על ידי הרשויות היווניות בשנת 2009”. התוצאה: הממשלה החדשה נאלצה להעלות את תחזית הגירעון לשנת 2009 מ־3.7% תמ”ג ל־12.5% - כמעט פי 4.

ב־2012, בוונצואלה גיבש הנשיא דאז הוגו צ’אבס תקציב מדינה שכלל זינוק של 45% בהוצאה הממשלתית. צ׳אבס השתמש לשם כך במנגנון הקרוי ״הקצאות תוספתיות”. הדמיון ל”קופסאות הקורונה” של נתניהו וכץ אינו מקרי. לפי ארגון משקיפים, צ’אבס בנה “קופה שחורה” שנאמדה בכ־113 מיליארד דולר לאורך שבע שנים.

5. ברשימת המדינות שבהן התרחשו אירועים כלכליים מפוקפקים ושלישראל אסור להדמות להן - גם ארגנטינה וטורקיה. בנובמבר 2010, תחת שלטונה של קריסטינה קירשנר הפופוליסטית — סירבה האופוזיציה בארגנטינה לאשר את תקציב המדינה לשנת 2011, שהיתה שנת בחירות. הסיבה היתה טענות על כך שקירשנר וחבריה “שיחקו” עם התחזיות ואומדני הצמיחה, עם האינפלציה ושער החליפין כדי להסתיר “עודף” תקציבי של כ־9 מיליארד דולר שנועד להיטיב עם הבייס של קירשנר במסגרת כלכלת בחירות. קירשנר נבחרה לכהונה נוספת באותה שנה.

בחצי השנה הראשונה של שנת 2019 הגדיל הגדיל נשיא טורקיה, רג’פ טאיפ ארדואן, את ההוצאה הממשלתית פי 13 לעומת התקופה המקבילה בשנה שקדמה לה. כמעט מחצית מהסכום נלקח מקרנות מיוחדות שמכונות ״קרנות שיקול דעת״. כסף שניתן להשתמש בו למטרות שאינן מוגדרות מראש. ארדואן הסביר את הצורך בקרנות בכך שהבירוקרטים מסרבלים את התהליכים ויש צרכים שיטופלו ישירות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. החלשת שומרי הסף גם בכלכלה, צילום: גיל יוחנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. החלשת שומרי הסף גם בכלכלה | צילום: גיל יוחנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. החלשת שומרי הסף גם בכלכלה, צילום: גיל יוחנן

6. חזרה לישראל: עם כל הכבוד לישראל כץ, זכויות היוצרים על הניסיון לשחק עם המספרים שמורות לקודמו בתפקיד משה כחלון. מדובר בסוגיה שהגיעה עד לפתחו של מבקר המדינה, והסתיימה בדו”ח שנכתב על ידי המבקר הקודם יוסף שפירא, ואחר כך רוכך על ידי המבקר המכהן מתניהו אנגלמן. בדו”ח נבדקו טענות שלפיהן היה נסיון להנדס את מספרי הגירעון בסוף שנת 2018 כדי שיתכנסו סביב היעד הקבוע בחוק שעמד אז על 2.9%. המטרה, על פניו, היתה לסייע לכחלון שהיה בעיצומו של קמפיין בחירות להכריז כי לא חרג מיעד הגירעון.

המבקר קבע כי לא נעשו עבירות על החוק. וכאן בדיוק מתחברים הקצוות. אנגלמן שדוחותיו רופסים ומתרפסים לרוב, נחשב להישג הבולט של ראש הממשלה בנסיונותיו להחליש את שומרי הסף. התפטרותו של מרידור היא עוד שלב בהחלשת עמוד השדרה המקצועי של השירות הציבורי אשר תגרום לכלל אזרחי ישראל - מצביעי נתניהו ומתנגדיו - מחיר כבד על כרסום הולך וגובר ביסודות הדמוקרטיים של המדינה. עכשיו מגיע הכרסום לאחד המחוזות המסוכנים ביותר — כלכלת ישראל.

ונתניהו וכץ? אחריהם המבול. עד אז הם מעדיפים להתנהל בלי מבקרים ויועצים משפטיים. המסרים שפיזר אתמול כץ על פקידות חתרנית נועדה לאוזני מחליפו של מרידור. למען יראה ויירא לפני שיחשוב אם בכלל להתמודד או להתמנות לתפקיד הבכיר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות