אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השוויון בחינוך נסוג בתיכונים צילום: נמרוד גליקמן

השוויון בחינוך נסוג בתיכונים

הרפורמה שהנהיג שי פירון ב-2014 לתקצוב דיפרנציאלי ביסודי וחטיבות הסתיימה ב-2019. אולם בנט סרב להרחיב אותה לתיכונים בהם האפליה הלכה והתרחבה; חוקר תקציבי החינוך נחום בלס ממרכז טאוב, מעריך ב־50% את ההקצבה העודפת הדרושה למגזרים חלשים כדי להגיע לשוויון מהותי

01.09.2020, 08:05 | שחר אילן

"אין ויכוח שקיים מִתאם חזק בין נתוני הרקע החברתיים־כלכליים של תלמידים לבין הישגיהם; אם רוצים להגיע לשוויון בהישגים בין קבוצות האוכלוסייה השונות — זה מחייב הקצאה לא שוויונית, שמשמעותה תקציבים גדולים יותר לאוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית־כלכלית".

כך כתב חוקר תקציבי החינוך נחום בלס ממרכז טאוב. בלס מעריך ב־50% את ההקצבה העודפת הדרושה למגזרים חלשים כדי להגיע לשוויון מהותי.

קראו עוד בכלכליסט

ב־2014 החל שר החינוך אז שי פירון ברפורמה של תקצוב דיפרנציאלי ביסודי ובחטיבות הביניים: הגדלת סל הטיפוח תוך העדפה ברורה לבתי ספר בפריפריה. נפתלי בנט המשיך ברפורמה שב־2019 הגיעה לסיומה.

שר החינוך לשעבר שי פירון. החל בתקצוב דיפרנציאלי, צילום: eli dassa שר החינוך לשעבר שי פירון. החל בתקצוב דיפרנציאלי | צילום: eli dassa שר החינוך לשעבר שי פירון. החל בתקצוב דיפרנציאלי, צילום: eli dassa

במסגרת התוכנית, מספר שעות הטיפוח המיועדות לחלוקה דיפרנציאלית עלה בהדרגה בחינוך היסודי מ־65 אלף ל־150 אלף, ובחטיבות הביניים מ־32 אלף ל־90 אלף. שעת לימוד היא יחידת תקצוב של משרד החינוך והיא שווה כ־7,500 שקל.

תחקיר "כלכליסט" ו"שומרים" בדק, בין היתר, עד כמה מצליחה הרפורמה להתמודד עם ההבדלים העצומים בתקצוב מהעיריות. בשתי שכבות גיל ההתפתחויות היו דווקא לכיוון של חוסר שוויון. תלמיד תיכון ממלכת־דתי קיבל ב־2018 מימון ממוצע של 40,300 שקל, שזה יותר מתלמיד ממלכתי שקיבל 31,300 שקל והרבה יותר מתלמיד בחינוך הערבי שקיבל 24,500 שקל בלבד.

תחום נוסף שבו תקציבי משרד החינוך נעשו פחות שוויוניים הוא גני הילדים. במשך שנים ההורים בישובים ברמה חברתית־כלכלית נמוכה היו פטורים משכר לימוד לגילאי 4-3, באופן מלא או חלקי. כתוצאה מכך הוצאת המדינה לתלמיד בגילאים אלה באשכול 2 הנמוך היתה גבוהה ב־42% מאשר באשכול 9 הגבוה. בעקבות המחאה החברתית הונהג ב־2013 חינוך חינם מגיל 3. הטבה זו התרכזה במעמד הבינוני והגבוה, אבל לא הוסיפה כמעט דבר למעמד הנמוך. התוצאה: היתרון של האשכול השני על התשיעי פחת לשיעור זניח של 6% בלבד.

ההקצבה הממוצעת לתלמיד של משרד החינוך כוללת את התיכון והגנים שבהם אין כמעט העדפה מתקנת (או שיש אפליה לטובת החזקים) וגם את בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים שבהם יש מאמץ לצמצום הפערים. החישוב של הוצאה ממוצעת לתלמיד של משרד החינוך מכיל את הגילאים 18-3.

גורם נוסף שמשפיע על ההוצאה הלאומית לחינוך הוא השקעת ההורים בתשלומים לבתי ספר ובחינוך משלים ושיעורים פרטיים. השקעה זו מגדילה דרמטית את חוסר השוויון. לפי הלמ"ס, השקעת ההורים בחינוך משלים בחמישון העליון גדולה פי שמונה מאשר בחמישון התחתון.

מאות קרנות ועמותות פועלות במערכת החינוך, דוגמת קרן רש"י וקרן קרב. גם עליהן אין נתונים, אך מחקרים מראים שהן ממקדות את מאמציהן דווקא באוכלוסיות החלשות, ובכך מגבירות את ההעדפה המתקנת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות