צילום: יח"צ
מנהלים עסק משפחתי? כך תשמרו על עצמכם במקרה של גירושין
לא מעט זוגות בישראל החליטו שלא רק לקשור את גורלם הרומנטי האחד בשני, אלא גם לנהל יחדיו עסק משפחתי. עו״ד יוסי הרשקוביץ, מומחה לנושא של חלוקת רכוש בגירושין, מסביר איך תנהלו את העסק שלכם, כך שגם אם חלילה תיאלצו להתגרש, לא תיקלעו גם למשבר כלכלי עמוק
מוגש מטעם DUN'S 100
בעיתות משבר, כמו למשל בתקופת הקורונה רוויית הקשיים והמשברים, לא מעט זוגות נשואים חווים מתחים ביחסים שלהם, מה שעשוי להביא במקרים מסוימים לגירושין. עם זאת, כאשר מדובר על זוגות נשואים שמנהלים יחדיו עסק, כל משבר עשוי להביא במהרה להתלקחות ביחסים, שהרי קשיים בעסק ישפיעו לרעה על הזוגיות, וקשיים בזוגיות ישפיעו לרעה על העסק. לעתים, בתוך כל המתח של ניהול עסק משפחתי וזוגיות, צריך גם לגדל ילדים משותפים, מה שבפני עצמו תורם ״נפלאות״ למתחים בזוגיות.
כשהעסק מצליח וחיי הנישואין מאושרים, אז נראה לפעמים כאילו שאין בכלל סיבה לדאוג: ״מה זה משנה על מי רשום הנכס? אנחנו ביחד לתמיד מאמי! מה ששלי שלך וההיפך״. עם זאת, הנושא של חלוקת רכוש בגירושין מהווה את הקושי המרכזי, או לפחות אחד הקשיים המרכזיים סביב גירושין. מה חשוב לדעת על עסק בבעלות משותפת של בני זוג? הישארו עמנו.
המפתח? שמירה על העסק
לפי חוק יחסי ממון, החל על מרבית הזוגות הנשואים במדינה, בעת גירושין יש לאזן באופן שוויוני את כל הנכסים והרכוש של בני הזוג, לרבות העסק המשפחתי. כאשר העסק רשום על שמם של שני בני הזוג, ושניהם לוקחים חלק פעיל בחלקים שווים או לפחות דומים בהיקפם, על פניו כל אחד משני בני הזוג זכאי לחלק שווה מן העסק. במצב כזה, ובהנחה שבני הזוג לא יכולים להמשיך לנהל ביחד את העסק, ברוב המקרים אין מנוס מפירוק השותפות בעסק על ידי בית המשפט (עם זאת, לפעמים חלוקת העסק, משמע חיסולו של העסק, ויש לקחת זאת בחשבון, כפי שיפורט בהמשך). חשוב לדעת כי בעולם האמיתי, ספקים, שותפים נוספים וכל שותף או משקיע פוטנציאלי, יירתעו מראש לראות עסק משפחתי שנקלע לפירוק שיתוף בבית משפט. משום כך, המפתח להצלחה במקרים כאלו, היא לפגוע כמה שפחות בעסק, שהרי ככל שייפגע העסק, כך שני בני הזוג ייפגעו (וכמובן, גם הילדים המסכנים שתקועים באמצע).
אם נניח נקבע על ידי בית המשפט, כי צד אחד יחזיק בעסק ויקנה את חלקו של בן הזוג השני, יש שאלה, מי יהיה בן הזוג שיישאר עם העסק, ומי יהיה בן הזוג שיקבל שווי כסף על חלקו בעסק. קשה לקבוע מסמרות בעניין זה, היות וכל מקרה לגופו, אולם העיקרון המנחה הוא שמירה על העסק ככל הניתן לטובת רווחתם של שני בני הזוג, ושמירה ככל האפשר על איתנותם הפיננסית של שני בני הזוג. צריך לקחת בחשבון גם כי בן הזוג שייאלץ למכור את חלקו, עשוי להישאר בעצם בלי מקור פרנסה עתידית בתרחישים מסוימים, וגם זה צריך להילקח בחשבון בשקלול ההחלטה הטובה לשני הצדדים (אגב, פעמים רבות הוצאתו של מי מבני הזוג מהעסק תגרום למעשה להפחתה משמעותית בשווי העסק עד כדי חוסר כדאיות להמשך הפעלתו).
במידה והצדדים לא בטוחים לגבי שווי הנכס וחלוקת המשאבים, בית המשפט ייאלץ להיכנס לעובי הקורה, ולבצע הערכה של שווי הנכס ע"י מומחה מטעמו, ולמעשה את סכום הפיצוי שייאלץ לשלם בן הזוג שנותר עם הנכס בשלמותו. לעתים המחיר של חציו של הנכס הוא כה גבוה, עד כי קשה יהיה זה כמעט בלתי אפשרי עבור מי מן הצדדים לרכוש אותו מבן הזוג השני כך שלפעמים הצדדים יאלצו שניהם להיפרד מהעסק המשפחתי לטובת מכר לצד ג'.מכל מקום, כאשר צדדים מנסים להגיע להסכמה בדבר מכר למי מהצדדים, הדרך המקובלת היא עריכת התמחרות בין הצדדים.
נכס חיצוני?
מה קורה כאשר העסק רשום רק על אחד מן הצדדים, אבל הוקם במהלך הנישואין? חשוב לדעת כי מבחינה קניינית, במהלך הנישואים, הרישום על הנכס קובע לשאלת הבעלות הקניינית בעסק: מי שהעסק רשום עליו, הוא הבעלים, והוא על פניו יכול להחליט את כל ההחלטות הקשורות בעסק. כל עוד הצדדים נשואים, אין לצד השני כל יכולת ממשית להתערב בעסק. עם זאת, במועד הפרידה, כאמור, יש לאזן באופן שוויוני גם נכס שכזה ועד לקביעת איזון כאמור, יכול הצד השני להגיש לביהמ"ש צווים שונים לשמירת זכויותיו בעסק.
אם לעומת זאת העסק היה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואים, יתכן שיטען כי מדובר בנכס חיצוני, כלומר נכס שהוא מחוץ למסת הנכסים המיועד לחלוקה בגירושין. במקרה כזה, בן הזוג השני עשוי לטעון כי למרות שהעסק לא הוקם במהלך הנישואין, בפועל, הוא "קנה" זכות בעסק מכוח העובדה שתרם בצורה כזו או אחרת לעסק, או מכוח רמת השיתוף בנישואים של בני הזוג, באופן שמעיד על כוונת שיתוף בנכס חיצוני. הפסיקה לרוב נכונה להכיר בכוונת שיתוף בנכס חיצוני, בעיקר כאשר מדובר בדירת מגורים. עם זאת, גם עסק יכול להקים כוונת שיתוף, אם כי הנטל הראייתי לכך גבוה יותר בבתי המשפט.
מה נכנס למאזן החלוקה בגירושין?
הנושא של רכוש בגירושין מפורש בצורה רחבה. בשנה שעברה למשל, ייצגתי בתיק בו לאחד מבני הזוג היו אופציות בחברה פרטית. השאלה הייתה מה קורה כאשר לבן הזוג יש אופציות שטרם הבשילו, ובני הזוג החלו בהליך גירושין: האם בן הזוג שלא מחזיק באופציות, יהיה זכאי לשווי האופציות במועד הקרע בין הצדדים, או שמא יכול לחכות עד למועד הבשלתן של האופציות, אז יהיו שוות יותר באופן ניכר. בעניין הזה, בית המשפט למשפחה וכן בית המשפט המחוזי, קבעו כי בן הזוג יכול להמתין עד למועד הבשלת האופציות. המשמעות של החלטה כזו יכולה להיות הרת גורל ממש: אופציות שהבשילו יכולות להיות שוות סכומי עתק, ושוויין עולה לאין שיעור על אופציות שטרם הבשילו.
עו"ד יוסי הרשקוביץ הינו עורך דין בכיר לענייני משפחה ומעמד אישי (ומוסמך כנוטריון). חבר בוועדה לעניין בתי הדין הרבניים בלשכת עורכי הדין. מרצה לדיני משפחה באוניברסיטת אריאל.