אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קריסה או פריחה: עתיד הפריפריה ישפיע על כולנו

דעה

קריסה או פריחה: עתיד הפריפריה ישפיע על כולנו

האוכלוסייה שנפגעה ביותר בישראל מהשלכותיו הכלכליות והחברתיות של המשבר שייכת לפריפריה. בניגוד למדינות מפותחות מובילות, צעירים רבים בישראל מגיעים לשוק העבודה חסרים בכישורי תעסוקה בסיסיים, מה שפוגע בעתידם הכלכלי ובכלכלה המקומית; בימים אלו מתקיימת תחרות השנתית של עמותת יוניסטרים: "היזם הבא של ישראל"

01.09.2020, 15:41 | מיכל אחרק ויין

הקורונה, על שלל מעלליה, הביאה עמה גם פוטנציאל לבשורה גדולה לפריפריה. המעבר המואץ להתנהלות דיגיטלית בכל מרחבי החיים פתח צוהר לעולם של הזדמנויות שבכוחן לגשר על מרחקים גיאוגרפיים ותרבותיים כאחד; אם במעבר לעבודה מהבית שמאפשרת מגורים הרחק ממקום העבודה, דיגיטציית שירותים שיכולה להביא את הרופא הטוב ביותר עד לבית, או אפשרות להשתתף מהספה בסלון בלימודים והכשרות מקצועיות שינגישו השכלה ומיומנויות לכולם.   

קראו עוד בכלכליסט

משמעות שינויים אלו ועוד רבים נוספים היא שאוכלוסיות מגוונות - מבחינה תרבותית, חברתית וגיאוגרפית – יזכו לאפשרויות תעסוקתיות, חינוכיות ובריאותיות טובות יותר, הפער הגיאוגרפי והחברתי יצטמצם והכלכלה הישראלית תוכל להתחזק ואף לשגשג בעקבות המשבר.

צעירים בראיון עבודה, צילום: שאטרסטוק צעירים בראיון עבודה | צילום: שאטרסטוק צעירים בראיון עבודה, צילום: שאטרסטוק

אבל המרחק בין הפוטנציאל למימוש גבוה, ונכון לעכשיו הקורונה בעיקר מחדדת פערים ומעמיקה אותם. גם בימים טרום המשבר, הפערים החברתיים-כלכליים היו גבוהים והעמידו בסיכון את צמיחת המשק הישראלי. לפי ה-OECD, במדינות המפותחות לוקח כארבעה דורות להגיע מהמעמד הנמוך ביותר למעמד הביניים, ובישראל היכולת למוביליות כלכלית חזקה בעיקר בקרב אוכלוסיות המרכז הגיאוגרפי והחברתי.

כשמבינים כי הפערים בין אוכלוסיות 'חזקות' ל'חלשות' מתחילות כבר בגילאים מוקדמים - בתקציבי החינוך, בהישגים הלימודיים וביכולת הדיגיטלית - הנתונים הללו מקבלים פשר. כך יוצא שבישראל, בניגוד למדינות מפותחות מובילות, צעירים רבים מגיעים לשוק העבודה חסרים בכישורי תעסוקה בסיסיים ומתקדמים, דבר הפוגע הן בעתידם הכלכלי והן בפיתוח התעשייה והכלכלה המקומית.

כאמור, התפרצות הקורונה בישראל הביאה לכך שהנפגעים הגדולים ביותר מהשפעותיה הכלכליות והחברתיות הם אלו המשתייכים לפריפריה הגיאו-חברתית. כך למשל, המגזרים העיקריים שנפגעו הם אלו התלויים באינטראקציות פיזיות כמו קמעונאות ומסעדנות המאופיינים בעובדים שאינם מיומנים ומרקע נמוך. כמו כן, דו"חות שונים מראים כי שיעורי האבטלה הגבוהים הם בעיקר ביישובים מיעוטי יכולת, ומי שעתיד להיפגע באופן הקשה ביותר מהאבטלה הגואה הם צעירים, נשים ועובדים בעלי הכנסה נמוכה. וכאשר לתלמידים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יש נגישות גבוהה יותר לתשתיות אינטרנט מתקדמות, ציוד קצה והורים תומכים – למידה מקוונת עלולה להגדיל עוד יותר את הפערים בהישגים הקיימים במערכת החינוך.

בימי הקורונה נוכחנו עד כמה הפעילות של יוניסטרים - שמתמקדת בפיתוח יזמות וחדשנות בפריפריה - הייתה קריטית עבור נוער, מורים, אוכלוסיות מיעוט וזקנים על מנת לעשות את המעבר המהיר לתקשורת וירטואלית ולהצליח להתמודד עם המשבר. יחד עם זאת, התחדדה ההבנה כי רבים עדיין סובלים מחוסר נגישות דיגיטלית או ממצב כלכלי ירוד, מה שמקשה עליהם להשתתף בפעילות אלמנטרית והם נותרים הרחק מאחור.   

המחברת, מיכל אחרק ויין המחברת, מיכל אחרק ויין המחברת, מיכל אחרק ויין

מצב זה של החרפת הפערים הכלכליים, החברתיים והדיגיטליים עלול להביא לקריסה חברתית וכלכלית – עוד משפחות ייכנסו למעגל העוני, יותר אנשים יזדקקו לשירותי רווחה וסעד שממונים לרוב על ידי המדינה, הישגי תלמידים ממשפחות קשות יום ייפגעו וצעירים בעיקר משכבות חלשות יתקשו למצוא עבודה. תופעות אלו יפגעו בישראל בטווח הקצר והארוך, הן ביכולת להתאושש מהמשבר הכלכלי ולהחזיר את המשק לפעילות, והן בפיתוח הדור הצעיר שאמור להוביל את הכלכלה בעתיד הקרוב.

על אף המורכבות, יש לנקוט בצעדים שיעניקו פתרונות ארוכי-טווח לנפגעי המשבר ויתמודדו עם השלכותיו העתידיות. דמי אבטלה מורחבים ומענקים הם חשובים, אך הם פלסטר לפצע פתוח שלפי כל התחזיות ימשיך לדמם גם בחודשים הבאים. ההשקעה צריכה להתמקד בהקניית כישורים לצעירים ומבקשי עבודה שיאפשרו להם להתאים עצמם למהפכה הדיגיטלית שמתרחשת מול עינינו, ולהיות פרואקטיביים ויצירתיים מה שיאפשר שיפטינג מקצועי ביתר קלות ויצירת הזדמנויות תעסוקתיות לעצמם ולאחרים.

ניסיון רב השנים של יוניסטרים מלמד כי השקעה היום בדור הבא, תוך צמצום הפער הטכנולוגי-דיגיטלי, תוכל להצמיח עובדים שיהפכו את המשבר לנקודת מפנה בסיפור הפריחה של הפריפריה ושל החברה הישראלית כולה.

מיכל אחרק ויין היא מנהלת פיתוח ידע ויועצת פדגוגית בעמותת יוניסטרים

בימים אלו מתקיימת תחרות השנתית של עמותת יוניסטרים, אירוע השיא – "יזם השנה" "חסות בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי כלכליסט קרן קלארידג', קרדיט סוויס, אפפלייר, ג'נרל מילס, אלביט ועוד. במסגרת התחרות מתמודדים 100 סטארט אפים של בני נוער מ-85 ישובים בפריפריה, מכלל המגזרים בישראל, יתחרו על התואר "היזם הבא של ישראל".

את הסטארט-אפים בוחנים בימים אלה מאות אנשי עסקים בכירים מהארץ והעולם, שרים, חברי כנסת, נציגי ממשלה, דיפלומטים ושגרירים ביותר מ-50 אירועי שיפוט אונליין במסגרתם מתנסים חניכי העמותה בפרזנטציות עסקיות בשידור חי.

בנוסף, לראשונה בתולדות התחרות, גם הציבור הרחב יכול להיכנס ולהשתתף בהצבעה שנערכת בימים אלה ברשת, בקישור הבא: 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות