אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

שיחת ועידה

"בעלי עסקים שעברו לאונליין - הופתעו לטובה בתקופת הקורונה"

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, בוועידת הקמעונאים של כלכליסט ובנק לאומי, "חוק שטרום ישפיע בצורה קשה על העסקים. יכול להיות שהוא היה נכון לפני תקופת הקורונה, כשהמשק שגשג. עכשיו כשהמשק פצוע, לשלוח את הציבור לבקש אשראי, איזה מן תחרות זו"

02.09.2020, 14:59 | נורית קדוש

העצה הטובה ביותר שיש לירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס לתת לעסקים בתקופת הקורונה, נוגעת לאימוץ גמישות ככלי מרכזי בניהול. "הדבר המובן מאליו שנכון לייעץ לעסקים, הוא שיעברו לאונליין, אבל אני פוגש עשרות בעלי עסקים בכל שבוע ולא כולם מיישמים את זה, כי קיים חסם פסיכולוגי בעניין הזה. מי שכן יישם את זה הופתע לטובה. הדבר השני זה גמישות. כל מי שהיה בחוזים של שכר דירה ארוכי טווח נקלע לבעיה ודווקא אלו שניצלו את המשבר ושכרו פופ אפים ברחובות שונים בערים שונות, הרוויחו מהמצב הזה". הדברים נאמרו במסגרת ועידת הקמעונאים של כלכליסט ובנק לאומי.

לדברי גינדי, "יש מצב שגם קמעונאים, בטווח הארוך יכולים לא להיות באותו מקום ובאותה עיר 20 שנה, אלא לעבור מעיר לעיר והגמישות חשובה מאד". לדברי גינדי, הגמישות נדרשת לא רק בשכירת נכסים, אלא בכל צעד שעושים - גם בליסינג ברכישת רכב ובכל התחייבות עסקית, ראוי שתהיה גמישות, כך שאם נקלעים לתקלה, תהיה אפשרות לסגת אחורה".

במרחק הזמן שחלף מאז תחילת המשבר, מזהה גינדי דרכים להתמודדות עם קשיים שהיו בקבלת מענקים מהמדינה: "ראינו מצבים של בני זוג שעובדים יחד בעסק משותף ואם בת הזוג מחזיקה מניות בעסק, אפילו באחוז אחד, היא לא זכאית לחל"ת, אבל אם היא עובדת איתי בעסק ואין לה מניות, אז יש לה זכות לחל"ת ולכן כשבני זוג עובדים יחד בעסק, הם צריכים לחשוב על הפן הזה. אם יש לאדם שני עסקים בתחומים שונים, כמו חנות מזון שפעלה בהצלחה וחנות בגדים שנסגרה לחלוטין, אם לא נעשתה מראש הפרדה כך שכל עסק פועל תחת ח.פ שונה, בעל העסק שילם מחיר כי המחזורים בחנות המזון שעלו חיפו על הירידה בחנות בבגדים והחברה לא יכלה לקבל פיצוי. לכן, בעתיד צריך לעשות הפרדה בין עסקים. זה נכון גם לגבי עסקים גדולים יותר שאיחדו את הפעילויות ובגלל שחצו את רף 20 מיליון השקלים שנקבע לקבלת פיצוי, לא קיבלו כלום ורק עכשיו יתחילו לקבל מענקים".

ירון גינדי , צילום: עמית שעל ירון גינדי | צילום: עמית שעל ירון גינדי , צילום: עמית שעל

בעלי עסקים שלא דיווחו בעבר על מלוא הכנסותיהם, נפגעו בבואם לבקש פיצויים מהמדינה, שכן אלו ניתנו על בסיס הנתונים שדיווחו ולא היקף הפעילות המלא. גינדי טוען שמדובר בהיקפים קטנים, אך מזהיר משינוי מגמה: "המלחמה בהון השחור בשנים האחרונות נשאה פרי וראינו ב-8-10 שנים האחרונות ירידה אמיתית בהון השחור. זה קורה בשוליים ומי שזה קרה לו ולא רשם את מלוא הכנסותיו, נפגע בקורונה וטוב שכך. אני רואה שחזרנו 20 שנה אחורה במלחמה בהון השחור. מצד אחד השכירים שלא כדאי להם לחזור לעבודה בתקופת חל"ת אז מבקשים ממעסיקים שישלמו להם במזומן ובשביל לשלם לעובד במזומן, אתה צריך לעשות כסף מזומן. מצד שני הרגשתי חתך רוחבי בכל סוגי העסקים של משבר אמון והאותות שלו הם בחזרה להון השחור. אנשים הרגישו שדפקו אותם ובחודשים הראשונים למשבר לא קיבלו מהמדינה אגורה שחוקה ועכשיו הם רוצים לדפוק את המדינה בחזרה וזה אסון. מדינה שתתנהל בהון שחור זה כאוס כלכלי שאסור לנו לחיות בו. המטרה המרכזית של הממשלה היא להחזיר האמון בממשלה בכדי שלא נהיה במצב של הון שחורכי זה הרס כלכלי וחברתי".

את חוק שטרום שמחייב את שני הבנקים הגדולים בינואר הקרוב לצמצם את מסגרות האשראי שלהם ב- 50%, רואה גינדי כגול עצמי שהמדינה מכניסה. "החוק הזה ישפיע בצורה קשה על העסקים. יכול להיות שהחוק הזה היה נכון לפני תקופת הקורונה, כשהמשק שגשג. עכשיו כשהמשק פצוע, לשלוח את הציבור לבקש אשראי, איזה מן תחרות זו? גם האשראי יהיה יותר יקר וגם לא אקבל את אותן מסגרות. אסור למדינה לפגוע בצריכה, שתפגע בצמיחה. המדינה עשתה בדיוק הפוך, היא פיזרה מיליארדים לציבור כדי להגדיל צריכה ועכשיו צריכים להקטין מסגרות אשראי ב-50%? זה גול עצמי לכלכלת ישראל".

גינדי ציין כי לשר האוצר יש סמכות בצו להפחית את הירידה במסגרות האשראי וכי הוא מאד ממליץ שכך יעשה, כי אחרת זה יוביל לפגיעה ישירה בצריכה. "העצמאים יפגעו פעמיים: גם מסגרות האשראי שלהם יירדו והם במילא במצוקת אשראי גדולה וגם העצמאים האחרים לא יקנו אצלם או יקנו פחות כי צומצמו מסגרות האשראי שלהם. שולחים אותם במצב הכי קשה שלהם: מי שבחל"ת ירדו לו 30% מההכנסות ומי שעצמאי הכנסותיו ירדו לאפס – ואז שולחים אותם לגורמים חיצוניים לבקש אשראי במצב נחות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות