אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משטרת ישראל בשירות הנאשם בנימין נתניהו צילום: חיים הורנשטיין, אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי

פרשנות

משטרת ישראל בשירות הנאשם בנימין נתניהו

שורת חקירות של אזרחים על פוסטים פוליטיים מעידה כי המשטרה מרכינה את ראשה בפני הרוח הנושבת מכיוון השר לביטחון פנים והמעון בבלפור, והפכה להיות כלי במאבק של נתניהו נגד המפגינים

06.09.2020, 06:59 | משה גורלי
1. האם המשטרה מנסה להתיישר עם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה? האם חקירות אזרחים על פוסטים פוליטיים הפכו לנשק החדש במאבק של ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד המפגינים? "המקום הכי חם בגיהנום" דיווח על יותר מעשרה מקרים של חקירות כאלה בחודשים האחרונים.

קראו עוד בכלכליסט

ניתן להצדיק חקירות כאלה רק כשמדובר בהסתה שתוביל בהסתברות גבוהה לאלימות. האם גורמי ההערכה והמודיעין של המשטרה והשב"כ זיהו בפוסטים האלה פוטנציאל שמצדיק חקירות? כנראה שלא. גם במשטרה יודעים שהרוב המכריע של מתלהמי הרשת הם נובחים ולא נושכים.

השר אוחנה, צילום: אלכס קולומויסקי השר אוחנה | צילום: אלכס קולומויסקי השר אוחנה, צילום: אלכס קולומויסקי

סביר יותר שריבוי החקירות הזה מקורו ברוח החדשה שנושבת מכיוון ממשלת ישראל: ראשית, בגזרת נתניהו־מנדלבליט. יבבות האזעקה מבלפור הגיעו לשיאן בפניית ראש הממשלה נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפני שלושה שבועות. "מפגינים נופפו באיברי מין מנופחים שעליהם כתבו כתובות נאצה בעלי אופי מיני המכוונות לרעייתי, לבני יאיר ולי", כתב נתניהו והתריע: "לא מצאת לנכון לפתוח בחקירה מיידית על ציוץ התועבה בטוויטר שנשלח אליך, של גולש שאיים במפורש לאנוס את רעייתי". מנדלבליט השיב עוד באותו היום: "ביחס לציוץ הפוגעני כלפי רעייתך, הריני לעדכנך כי החל טיפול משטרתי כבר לפני מספר ימים, והבוקר אף נחקר החשוד באזהרה", והוסיף היועץ: "בחודשים האחרונים נפתחו 19 חקירות הקשורות לאיומים שהופנו כלפיך וכלפי בני משפחתך".

לשכבות האבטחה המעובות שעוטפות את נתניהו, הצטרפה עכשיו המשטרה כדי להגן על המשפחה מפורעי הטוויטר והפייסבוק. אגב, אחד מגדולי הפורעים האלה משגר מתוך הבית בבלפור את הארטילריה הרעילה שלו, בזמן שאביו קורא למשטרה לחקור את אלה שמגיבים באותה מטבע.

שנית, רוח המפקד של אוחנה. הפקדתו של אוחנה על המשטרה נועדה לתת קונטרה למינויו של אבי ניסנקורן למשרד המשפטים. בהתחלה דובר על חיליק טרופר למשפטים ומירי רגב לביטחון פנים. אבל, הצדדים לממשלת החילופים מיהרו לבצע חילופים ולמנות לשני משרדי אכיפת החוק שרים אפקטיביים יותר. אוחנה, שכבר הוכיח יכולות לא מבוטלות במשרד המשפטים, קיבל עכשיו לטיפולו את המשטרה. עוד כשר משפטים סימן אוחנה את המשטרה, כשיזם ועדת בדיקה ממשלתית למח"ש. ועכשיו, כמופקד על המשטרה, היעד החדש הוא הטיפול המשטרתי במפגינים – הפיזיים והווירטואליים.

בנימין נתניהו, צילום: אי אף פי בנימין נתניהו | צילום: אי אף פי בנימין נתניהו, צילום: אי אף פי

2. צופה אובייקטיבי, כלומר לא מפקדיו או בני משפחתו של סנ"צ ניסו גואטה, שחזה בסרטון הכאת המפגינים בידי גואטה, זיהה אצלו "רצח" בעיניים כשהתנפל עליהם. גואטה הוא מקרה נקודתי, חשובה יותר השאלה האם גואטה – הטעון בשנאת מפגינים – זה המשטרה והאם המשטרה זו גואטה. ובמילים אחרות, האם יש לנו משטרה שאמונה על האינטרס הציבורי, שלטון החוק וערכי הדמוקרטיה או משטרה שרואה במפגינים עדר אנרכיסטים שלא רק מפרים את הסדר הציבורי, אלא גם מסכנים את שלטון נתניהו.

אחת מפעולותיו הראשונות של אוחנה היא ניסיון לברר עם שוטריו למה אין אחידות בטיפול במפגינים. ובמילים אחרות, שלא נאמרו: מול אתיופים וערבים אתם יודעים להפעיל יד קשה, למה אתם עדינים מול מפגיני בלפור? גואטה הבין את המסר כפשוטו וכלשונו. צמרת המשטרה, לזכותה ייאמר, נתנה לו פרשנות מתונה יותר. למשל בניסיון להרחיק מפגינים מבלפור. "ביקשנו לשחרר את העצורים תחת תנאי מינימלי – הרחקה מהמקום", אמר נציג המשטרה בדיון מעצרו של אמיר השכל; "מדוע זה תנאי מינימלי?", סירבה שופטת השלום אורנה סנדלר איתן, "מדובר בסתימת פיות".

מ"מ המפכ"ל מוטי כהן, צילום: דוברות המשטרה מ"מ המפכ"ל מוטי כהן | צילום: דוברות המשטרה מ"מ המפכ"ל מוטי כהן, צילום: דוברות המשטרה

במהומות אוקטובר 2000 השתמשה המשטרה בנשק חם והרגה 13 מפגינים ערבים. מח"ש ניקתה כליל את מוזהרי ועדת אור, ועדת החקירה הממלכתית, שהמליצה על חקירה פלילית במקרי הירי הבלתי מוצדק. הירי הציף אז את השאלה האם מותר לפתוח ציר תנועה בכל מחיר, כולל ירי קטלני, שאלה שלא מתעוררת כשמדובר במפגינים יהודים. והפרשה הציפה שאלה נוספת: האם השוטרים ראו במפגינים את אזרחי המדינה או את אויביה. נתניהו ואוחנה מבקשים להחיל את השרשור ההוא – המפגינים הם שמאלנים, שמאלנים הם אויבים, ובאויבים מותר לנהוג ביד קשה. לא להרחיק לכת כמו עם האויבים-הערבים, אבל להגביל, להכות, להרחיק וגם לחקור על פוסטים באינטרנט.

3. המשטרה היא הכוח האלים שהמדינה מוסמכת להפעיל נגד אזרחיה. ולכן, המשטרה מחויבת בסטנדרטים הגבוהים ביותר של טוהר מידות, שירות ציבורי, תודעה אזרחית ודמוקרטית. האם ניתן לבטוח במשטרת ישראל שהיא אכן כזו? התשובה המצערת היא לא.

שלוש סכנות אורבות לזיהום העבודה המשטרתית – שחיתות, גזענות, פוליטיזציה. במשטרת ישראל התגלו עקבות שחיתות (פרשת רפ"ק ערן מלכה), וזכורה התקופה שרבים מבכיריה התגלו כמטרידים מיניים, שגם זו סוג של שחיתות ועבריינות. ועדיין אפשר להירגע: משטרת ישראל, למרות חריגים ומחדלים, אינה נגועה בשחיתות עומק של שוחד, הפללה זדונית של חפים מפשע ושיתופי פעולה עם העולם התחתון, כפי שראינו בסדרה "מנאייכ" הנפלאה.

מכת חקירות בעקבות פוסטים: "מישהו פה מנסה להתחנף לבלפור" הבלוגרית איריס בוקר שנחקרה בחשד להטרדה מינית של שרה נתניהו בעקבות פוסט סרקסטי שכתבה פנתה בסוף השבוע למשטרה ודרשה לסגור את התיק נגדה מחוסר אשמה. עורכי דינה טוענים כי חקירתה היא פוליטית. אירוע זה מצטרף לשורת מקרים בשבועות האחרונים שבהם המשטרה זימנה לחקירה או הגיעה לביתם של מפרסמי פוסטים אחרים נגד ראש הממשלה; המשטרה: "אנחנו לא גוף פוליטי, דוחים כל ניסיון לגרור אותנו לשיח בנושא" עמיר קורץלכתבה המלאה

בגזרת הגזענות התמונה פחות מלבבת ויעידו שני הדו"חות שבהם כיכבה המשטרה לרעה – דו"ח פעילות היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מ־2018 ודו"ח פלמור למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה מ־2016. ומול הערבים המצב גרוע יותר. מהירי במפגיני אוקטובר 2000, ועד היום, לשני הסיפורים שהתכתבו באופן מצמרר עם הדוגמאות האחרונות מארה"ב: הברך שהוצמדה לראשו של חיירי חנון בן הששים (והברך שהרגה את ג'ורג' פלויד) והירי הקטלני בצעיר האוטיסט איאד אלחאלק (ובארה"ב – הירי בג'ייקוב בלייק). משטרות ארה"ב וישראל נגועות בחלקן ביחס גזעני של אזרחים סוג ב' כלפי שחורים וערבים.

ולאחר השחיתות והגזענות הגענו לפוליטיקה: באיזו מידה משרתת המשטרה אינטרסים פוליטיים של הממשלה, וגרוע מזה אינטרסים אישיים של ראש הממשלה? וכאשר ראש ממשלה הוא גם נאשם בפלילים. האינטרסים מתלכדים ומתעקמים זה בזה – מצינון התלהבות לחקירת מעורבות נתניהו בפרשת הצוללות אם תיפתח, ועד צינון ודיכוי המפגינים נגדו, ברחובות וברשתות. לממשלה קל יותר לשלוט במשטרה בהיעדרו של מפכ"ל קבוע, ומי יודע אולי יהיה לה קל אפילו יותר עם המפכ"ל שיבחר עבורה השר אוחנה.

יאיר נתניהו, צילום: מוטי קמחי יאיר נתניהו | צילום: מוטי קמחי יאיר נתניהו, צילום: מוטי קמחי

4. לא רק המשטרה מגויסת למאמץ הבלפורי נגד המפגינים. ביום חמישי האחרון גרר יאיר נתניהו גם את השב"כ לזירת הבוץ הזו. "אני מקווה שברור לכולם", צייץ, "שהשב"כ ומשרד הבריאות מסתירים את נתוני ההדבקה בקורונה בהפגנות השמאל".

בעידן נתניהו, גם מהשב"כ מצופה לסייע ולציית לאינטרסים של ראש הממשלה, והציפייה השתרעה בינתיים על שתי חזיתות – מול בני גנץ, בפרשת הפריצה האיראנית לנייד שלו, ומול הקורונה, בהקצאת יכולות השב"כ לאיכון חולים.

להבדיל מהמשטרה, לשב"כ יש ראש קבוע וראש שחושב נכון. נדב ארגמן ידע לזהות מתי נדרשת ממנו הכרעה לטובת האיש ומתי לטובת האישיו. לכן סירב להשתתף בקמפיין נגד גנץ, והערים קשיים אל מול יוזמות להפעיל את השב"כ לביצוע מעקבים המוניים אחרי אזרחי ישראל. כמובן שגילויי עמוד שדרה כאלה מתוגמלים בסנקציות: בהדלפה לפיה תוטל על ארגמן האחריות להתגברות התחלואה אם לא ישתף פעולה במלוא ההיקף שנדרש; בסיכוי הנמוך שכהונתו תוארך; בציוץ של הילד על הסיוע ל"הפגנות השמאל".

אגב, המועמד להחליף את ארגמן הוא ראש המל"ל מאיר בן שבת, שיגיע למשרה עם עמוד שדרה שכבר הוגמש, ואם לא יתיישר במעבר לשב"כ, יתוסף איום ממשי נוסף על הדמוקרטיה המידרדרת. אם העוצמות של השב"כ לא יופעלו ידי אנשים בעלי יושרה מירבית ותודעה דמוקרטית נחושה, הסכנה לאזרחי ישראל - מפגינים, שמאלנים וערבים - תחמיר שבעתיים.

ארגמן, כך נדמה, קורץ מהחומר של ששת ראשי השב"כ שהופיעו בסרטו של דרור מורה "שומרי הסף", שבו ביטאו עמדות אמיצות של חשבון נפש ואפילו התפכחות ערכית מהשפעת פועלם על הדמוקרטיה הישראלית ועתידה. אחד מהם, כרמי גילון, נמנה היום על המפגינים הנחושים ביותר נגד נתניהו.

ובהשוואה למשטרה, קשה לראות את מפכ"לי ובכירי העבר שלה משתתפים בסרט או הפגנות מהסוג שגילון וחבריו נטלו בהם חלק. וההבדל הזה הוא עוד סיבה שבגללה קשה יותר לסמוך על המשטרה בתקופה של מבחנים ומשברים קריטיים לעתידה של המדינה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות