אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נתנו לצה"ל לנצח את הקורונה - מאוחר מדי צילום: שאול גולן

נתנו לצה"ל לנצח את הקורונה - מאוחר מדי

המפקדה הצבאית להתמודדות עם הקורונה קמה על פי החלטת רוני גמזו אבל לא תוכל להשתלט לבדה על מספר הנדבקים הגבוה; מומחים: די להחלטות פוליטיות, אנחנו על פי תהום; רגע לפני הסגר על הערים האדומות, אמנון שעשוע ואנשי רפואה מתריעים מהיעדר תועלת במהלך

06.09.2020, 06:59 | אדריאן פילוט

עכשיו זה רשמי: בסוף השבוע האחרון הפכה מדינת ישראל לשיאנית העולמית במספר הנשאים של נגיף הקורונה ביחס לגודל האוכלוסייה. לפי מדד אוניברסיטת אוקספורד, מספר הנשאים המאומתים לקורונה ל־1 מיליון איש עומד בישראל על יותר מ־245, הגבוה בעולם, לעומת 10.5 לפני שלושה חודשים. זינוק חד של 2,236% בתקופה זו.

קראו עוד בכלכליסט

מדובר במספרים גבוהים ביותר כאשר רק בשתי מדינות באירופה קיימת התפרצות במגמה דומה אך בהיקפים פחותים. הראשונה היא ספרד, שם מספר הנשאים ל־1 מיליון איש הגיע ל־180 (25% פחות מישראל), אך שיעור הגידול בחודש האחרון עמד על 166%, לעומת 42% בישראל בחודש האחרון בין ה־5 באוגוסט ל־5 בספטמבר. השנייה - קרואטיה, שמספר הנשאים בה זינק בחודש האחרון ב־358% אך מספר המאומתים עומד על 66 בלבד – רבע מבישראל.

מימין: הפרויקטור רוני גמזו, ראשת שירותי בריאות הציבור שרון אלרואי ותא"ל ניסן דוידי, צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב, דובר צה"ל מימין: הפרויקטור רוני גמזו, ראשת שירותי בריאות הציבור שרון אלרואי ותא"ל ניסן דוידי | צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב, דובר צה"ל מימין: הפרויקטור רוני גמזו, ראשת שירותי בריאות הציבור שרון אלרואי ותא"ל ניסן דוידי, צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב, דובר צה"ל

יתרה מזו, מדינות כמו ארה"ב, מקסיקו, קולומביה, פנמה ואפילו ברזיל, שכיכבו - וחלקן עדיין מככבות - בעשירייה הפותחת של שיעורי ההדבקה, רושמות ירידה במספר היחסי לעומת תחילת החודש הקודם. בנוסף, בחודש האחרון הצטרף נתון מטריד לא פחות והוא מספר המתים מקורונה. ישראל במקום ה־21 בעולם, אבל העלייה מעוררת דאגה. לפני חודשיים מספר המתים מקורונה ל־1 מיליון איש עמד על 0.21 בלבד והיא היתה מדורגת הרחק בתחתית הטבלה, המספר כעת עלה פי 7.8 - גידול של כ־670% - לרמה של 1.63 ל־1 מיליון איש.

לסיכום תמונת המצב העגומה: מודל ה"רמזור" של פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו נכנס לתוקף, באיחור אופייני של כמה שבועות. החל ממחר תושביהן של לפחות שמונה ערים שכבר הוגדרו כ"אדומות" יתחילו לסבול מסגר עם השלכות חברתיות וכלכליות עצומות, ובניגוד לכוונות ההתחלתיות של גמזו להימנע מסגר ככל האפשר.

גמזו ישאיר לצה"ל להתמודד עם הנגיף

החדשות היותר טובות הן כי לפני כמה ימים החלה לפעול המפקדה המשימתית של צה"ל - "אלון" בפיקודו של ת"אל ניסן דוידי, לקטיעת שרשראות ההדבקה, באיחור של כמעט ארבעה חודשים. המפקדה מחולקת לשש משימות: הכנה/התוויה, דגימות, מעבדה, חקירות, בידוד/החלמה והערכה. במפקדה מדגישים שלושה גורמים עיקריים שמשפיעים על התהליך: אמון הציבור במערכת, השפעות כלכליות על האזרח, והאינטרס של האזרח (חשיפת פרטיותו).

היעד הוא קטיעת שרשראות הדבקה בתוך 36-24 שעות ושמירה על רמת תחלואה נמוכה. המטרות שהוגדרו הן: קיצור זמן הבדיקה מהפנייה ועד התוצאה, שיפור תהליך בדיקות המעבדה, ביצוע יעיל של חקירת מגעים (בשטח, בטלפון ובאמצעים טכנולוגים אחרים), בידוד מהיר ויעיל הכולל את כלל השלבים (הכנסה, אכיפה ושחרור), המלצה למדיניות עתידית באמצעות ביצוע הערכה וניתוח של התפשטות המגפה.

המפקדה בה פועלים 1,200 איש כבר חילקה את כל הפעילות לתת־פעילויות וגם סימנה את הגופים – קופ"ח, משטרה, רשות מקומית וגופים יעודיים שיוקמו - לפי אותן פעילוית. חלוקת תפקידים כבר נעשתה וגם התקצוב: פעילות היחידה עד סוף יולי 2021 תעמוד על 681 מיליון שקל - כמחצית מהסכום למשכורות. במצגת שהוצגה למשרד האוצר מציינים הוגי התוכנית כי התקציב הזה "אינו כולל משימות קודמות (מתמשכות), משימות מתפרצות ככל שיידרשו, וגם לא את כל ההתקשרויות הקיימות מול משרד הבריאות".

מתוך הסכום הלא מבוטל הזה, כאשר 53 מיליון שקל נדרשו כבר השבוע, עוד 149 מיליון שקל נדרשים עד סוף אוקטובר וכ־480 מיליון שקל הנותרים עד סוף יולי בשנה הבאה. ל"כלכליסט" נודע כי האוצר כבר תקצב 75 מיליון שקל והעביר אותם בשבוע שעבר ובמהלך השבוע הקרוב ישחרר עוד כמה מיליונים בודדים.

בהקשר הזה, לא הכל עובר חלק, כרגיל. גם הפעם פקידי האוצר החלו לשאול שאלות לגבי ייעוד הכסף ושם התגלו בעיות טכניות לא פשוטות. ראשית, למרות שהפעילויות והמשימות התחלקו בין כל הגופים המרכיבים את כוח המשימה, ישנן פעלויות שלא ברור מי לוקח עליהן אחריות. במקביל, יש פעילויות אשר כמה וכמה גופים אמורים לעשות אותן. באוצר התריעו בפני התופעות האלו של כפילויות ושל אחריות, וכבר נוצרה מתיחות בנושא בינם לבין מערכת הביטחון ומשרד הבריאות.

אך אלו הבעיות הקטנות והפתירות. "הצבא בונה את היכולת, והיא קיימת באופן חלקי, ואף משתפרת עם הזמן. זה בהחלט יותר טוב מלעולם לא, אבל לצערי הרב זה כבר מאוחר מדי ולאט מדי. דבר אחד ברור: המערך הזה כעת לא יעיל כשיש אלפי חולים חדשים ליום", מסר ל"כלכליסט" אחד מהמומחים הבכירים שמכיר ומטפל בנושא.

אלו בשורות רעות מאוד, אך ידועות. זה כבר כמה חודשים שגורמים רבים מתריעים על כך שלא ניתן לקטוע שרשראות הדבקה כל עוד מספר החולים המאומתים החדשים מתקרב ל־3,000 ועולה כל הזמן. "אף אחד לא יודע לקטוע שרשראות הדבקה עם 1,500־2,000 חולים חדשים ליום. זה בלתי אפשרי מתמטית וסטטיסטית כי אחרי חמישה ימים אתה חייב לרוץ אחרי חצי מדינה. בקוריאה, בטייוואן, באוסטריה ובגרמניה הם הצליחו רק אחרי שהם הורידו את מספר הנדבקים היומי לכ־150 עד 200 ליום", התריע בפני "כלכליסט" כבר לפני יותר משבועיים פרופ' דב שוורץ מאוניברסיטת בן גוריון, שמייעץ לקבינט הקורונה.

כלומר, גם אם המפקדה משתפרת, בונה את הכוח ואת היכולת, מקבלת את התקציבים המאוד נדיבים שהיא דורשת, מתקנת את הליקויים, מבטלת את הכפילויות שמצא האוצר - היא תהיה רלבנטית רק עוד חודשיים או שלושה במקרה הטוב. הכלי שהחל לתפקד בשבוע האחרון, עד כמה שהוא חיוני והכרחי, לא נותן פתרון מיידי לזינוק בתחלואה. "איך שלא מסובבים את זה, עד ה־1 לנובמבר המערך הזה לא יכול להיות אפקטיבי, למרות שאנו כבר שבוע פועלים בעוצמה מלאה, בודקים את עצמנו כל יום והצבנו יעדים שאפתנים ביותר", מסביר בכיר ב"אלון".

בהקשר הזה התווספה בסוף השבוע בעיה חדשה: רוני גמזו הודיע רשמית כי בסוף אוקטובר הוא מסיים את עבודתו וחוזר לבית החולים איכילוב אותו הוא מנהל כחמש שנים. גמזו מעולם לא התחייב שהוא יישאר פרויקטור קורונה לנצח נצחים וזו גם הסיבה שהוא לא מינה לעצמו מחליף. בסביבתו של גמזו מסבירים כי הוא הודיע לראש הממשלה ולצוות שגייס אותו למשימה, באותו יום שלקח על עצמו את התפקיד, כי ב־1 בנובמבר הוא חוזר לאיכילוב. אך הציבור הרחב ושאר השחקנים פחות ידעו על תאריך הסיום שקבע לעצמו וייתכן כי ליוזמת הפרויקטור כולו. בעוד פחות מחודשיים, האיש היחיד שקיבל החלטות ופעל במקצועיות - לא יהיה בתמונה. יתכן שהוא יתפטר קודם על רקע תופעות המרד שהוא חווה מכמה קבוצות וחוסר המקצועיות של התהליך מצד נבחרי הציבור.

"סגר הוא טעות אסטרטגית"

דווקא כאשר התרחיש והתסריט של סגר – לרבות סגר כללי לקראת החגים - הפך לממשי ומוחשי מאי פעם, עשרות אנשי רפואה ומדע, בהם פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מוביליי, חתמו על עצומה "לשינוי אסטרטגיה בניהול משבר הקורונה בישראל". "סגר אינו עוצר את המגפה אלא מאט את התפשטות הנגיף באופן זמני. ואולם, עם הסרת ההגבלות, הנגיף ממשיך בהתפשטותו, וזאת לאחר החלשת אזרחי המדינה מבחינה רגשית, כלכלית ובעיקר בריאותית", הם אומרים. "סגר אינו מונע תמותה, להפך, הוא מאריך את משך הזמן שבו אוכלוסיות בסיכון חשופות לנגיף, פוגע בהן בריאותית, מגדיל את חלקן בתמהיל החולים, וכך, באופן פרדוקסלי גורם לתמותת יתר", מסבירים אנשי המדע בעצומה. "לנוכח מידע רב שהצטבר שמצביע על סיכון תמותה מזערי לאוכלוסייה הבריאה, ולנוכח חוסר הוודאות ביעילות ובבטיחות של החיסונים בפיתוח בזמן הקרוב, וכן לאור הידע שהצטבר עד כה, ברור שהגישה שתאפשר יציאה מהירה מהמשבר תוך מזעור תמותה (וגם נזקים בריאותיים וכלכליים) חייבת להתמקד ברכישה של עומק חיסוני תוך מניעת הדבקה של אוכלוסיות בסיכון", הם טוענים.

לדבריהם, "סגר הנו טעות אסטרטגית, שמקורה בחוסר הבנה בסיסית של מנגנוני המגפה. החלטה על מהלך שכזה בימים אלו חמורה אף יותר היות שהיא מסיטה את המגפה לתקופת החורף, תקופה בה המופע של כלל נגיפי מערכת הנשימה קשה יותר, והיא תגרום לתמותת יתר ולעומס יתר על מערכת הבריאות. אי לכך, אנו קוראים להוריד את אפשרות הטלת הסגר משולחן הדיונים".

קבוצת המדענים ואנשי הרפואה ממליצים על המדיניות שנקטה שוודיה. בין היתר על הסטת כיווני ההדבקה מקבוצות בסיכון לקבוצות שאינן בסיכון, זאת על ידי השארת בתי הספר פתוחים וגם לביצוע פיקוח מושכל על הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון, חשיפה אשר תוביל לפיתוח חסינות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות