בדרך לסגר הבא: אסור לחזור על מחדל החל"ת

אחת הטעויות הגדולות שעשתה הממשלה בתחילת משבר הקורונה, אם לא הגדולה מכולן, היתה ההחלטה לעודד את המעסיקים להוציא את העובדים לחל"ת. זאת, במקום תוכנית למימון חלק מהשכר כדי שהמעסיקים יחזיקו את העובדים אצלם נוסח המודל הגרמני או תוכנית לשיתוף משרות כדי שכולם יישארו בעבודה נוסח המודל הקנדי.

התוצאה הטרגית של הטעות הזו היא 700 אלף מובטלים. כן, יש כל מיני מספרים אבל זה המספר ההגיוני ביותר כשמחשבים את מקבלי הקצבאות, מסורבי הקצבאות ומובטלי טרום הקורונה. המועד שבו המובטלים האלה יחזרו לעבודה לא נראה באופק. חלקם הולכים ושוקעים לתרבות של אבטלה וקצבאות. מדיניות הממשלה לשלם דמי אבטלה בלי עידוד להכשרה מקצועית או לחזרה לעבודה רק מחמירה את המצב.

שירות התעסוקה | צילום: יריב כץ

ישראל כנראה הולכת לסגר כללי נוסף והלקח צריך להיות ברור: אסור שהמעסיקים ינצלו אותו כדי להוציא עוד עובדים לחל"ת. יש להציע למעסיקים תוכנית להחזקת העובדים אצלם במהלך הסגר על ידי השתתפות בשכר. אבל אין להסתפק בכך. יש להבהיר שמענקי הפיצוי על הסגר הבא יעניקו עדיפות למעסיקים שלא פיטרו או הוציאו לחל"ת. כמעט כל גורמי המקצוע, הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה, משרד העבודה והרווחה ומשרד הכלכלה משוכנעים שיש להנהיג תוכנית נוסח המודל הגרמני וזה לא קורה – אגף תקציבים העדיף לשחרר מסמך מנותק מהמציאות שלפיו החל"ת דווקא עדיף מכיוון שהוא מאפשר לעובד גמישות. בפועל נראה שהחל"ת בעיני אגף תקציבים עדיף פשוט מכיוון שהם מעריכים שהוא עולה לאוצר פחות.

עד עכשיו נראה היה שהחלב כבר נשפך, מכיוון שהמוני מובטלים בחל"ת, ותוכנית למימון חלקי של שכר יכולה רק לעזור להחזיר חלק מהמובטלים. אבל עכשיו המצב שונה לחלוטין. אסור לתת לסגר ליצור גל אבטלה נוסף. על המחדל של הגל הראשון יכולים באוצר לומר "לא ידענו, לא צפינו". לא יהיה שום תירוץ לחזור על המחדל פעם נוספת.