אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עורכי דין לשר אוחנה: תלונות השווא רווחות בהליכי גירושים צילום: אלכס קולומויסקי

בלעדי לכלכליסט

עורכי דין לשר אוחנה: תלונות השווא רווחות בהליכי גירושים

עשרה פרקליטים שלחו מכתבים לשר לביטחון פנים בדרישה להחמיר את האכיפה על מגישי התלונות: “יש קולגות שמעודדים לקוחות לעשות שימוש בזוי ב’כלי’ הזה כדי להכריע סכסוך"

06.09.2020, 08:04 | ענת רואה

עורכי דין מתחום דיני המשפחה קוראים לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה לפעול נגד תופעת תלונות השווא, שלטענתם הפכה לכלי ניגוח רווח בסכסוכים בין בני זוג.

קראו עוד בכלכליסט

לדבריהם, פרקליטים רבים מתמרצים את לקוחותיהם, בדרך כלל נשים, להגיש תלונות שווא נגד בני הזוג כדי להשיג יתרון בהליך הגירושים. בשבועות האחרונים שלחו עשרה עורכי דין מכתבים לשר אוחנה, שבהם פירטו את ממדי התופעה והשלכותיה וביקשו מהשר להפעיל אכיפה הולמת בנושא זה.

(תצלום אילוסטרציה), צילום: שאטרסטוק (תצלום אילוסטרציה) | צילום: שאטרסטוק (תצלום אילוסטרציה), צילום: שאטרסטוק

הנושא נחשב רגיש ואף נפיץ שכן העיסוק הציבורי בו מתקשר לעבירות מין ואלימות כלפי נשים. הטענה היא שבתחום זה היקף תלונות השווא הוא 2% בלבד, והפניית הזרקור לתופעה זניחה זו פוגעת בהגנה על קורבנות אמיתיים. אלא שעורכי דין, ובעיקר עורכות דין, מתחום דיני המשפחה מעידים כי היקף התופעה בהליכי גירושים חורג הרבה מעבר ל־2%, ובעידודם של הפרקליטים המייצגים נשים.

עד 2016 לא התאפשר לפעול נגד מגישי תלונות שווא בתחום עבירות מין ואלימות במשפחה בשל הנחיה של פרקליט המדינה מ־1993 שלפיה לא יינקטו אמצעים נגד מגישי תלונות שווא, כדי שנשים לא יחששו להגיש תלונות אמיתיות. ב־2016 נכנס לתוקף עדכון שלפיו ניתן לנקוט צעדים נגד מגישי תלונות שווא בתנאי שניתן לכך אישור של פרקליט המחוז. אלא שבפועל לא ננקטת כל פעולה נגדם, אף שמדובר למעשה במתן עדות שקר שדינה שבע שנות מאסר.

”מרחיקים את האב"

השר אוחנה נחשב קשוב לציבור האבות ותומך בהורות שוויונית, וייתכן שעל רקע זאת נעשו אליו הפניות בעניין זה. הראשון שפנה אליו היה גיא רוה, העומד בראש עמותת "הורות משותפת – טובת הילד", שמקדמת שוויון בהורות אחרי הגירושים. בפנייתו מחודש יוני טען רוה כי ישנם עורכי דין שעושים שימוש נבזי בתלונות שווא וממליצים לנשים להגיש תלונות במשטרה נגד בן זוגן, בעיקר על אלימות. לטענתו, במרבית המקרים התלונות מוגשות "ללא כל ראיה או הוכחה וללא כל בסיס, כדי להכתים את שמו של האב על לא עוול בכפו, להרחיקו מהבית ומהילדים, לגרום לאב לאבד את שלוות רוחו ולעתים להתנהל שלא כבימים ימימה". כל אלו, טען רוה, מאפשרים לאם ולעורך דינה "לצבור יתרון משפטי מהותי, מכריע" בניסיון לפגוע בזכות המשמורת של האב.

לטענתו, תלונות השווא הפכו לדבר שבשגרה משום שאין כל ענישה עליהן, גם כאשר הוכח במשטרה או בבית המשפט שמדובר בתלונת שווא.

מיד לאחר רוה החלו עורכי דין לשלוח מכתבים משלהם, וחשפו את המעורבות של עורכי דין בתופעה הפסולה. עו"ד יעל גיל כתבה שהשימוש בתלונת השווא "הפך חלק מאסטרטגיה" בתיקי גירושים, שבמסגרתה אשה מבקשת להוציא את הבעל מהבית המשותף, כשהמטרה להרחיקו מהילדים, לפגוע בקשר העתידי שלו עם ילדיו ולהגדיל את דמי המזונות שישלם לה. לדבריה, הצד השני של המטבע חמור לא פחות: בגלל מגישות תלונות השווא הרשויות מתייחסות בקלות ראש לתלונות של נשים שבאמת הותקפו.

במכתב אחר טענה עו"ד דורית ענבר סברדליק שהתופעה, שאינה זוכה להתייחסות ראויה, הפכה להליך "נוח" שכן ידוע שהמשטרה באופן כמעט אוטומטי מרחיקה את בן הזוג מהבית. "הרצון של המשטרה להגן על קורבנות אלימות ולשמור על ביטחונן מוצדק ונכון", היא טוענת, אך מוסיפה כי חייבת להיות סנקציה על תלונות שווא.

עורכות הדין ג'ני סטפנוב וגלית בס ויצמן טענו: "לא פעם שמענו מלקוחות פוטנציאליות שברצונן להגיש תלונת שווא נגד האב אך ורק כדי להרחיקו מהבית והילדים ולהשחיר את דמותו".

עו"ד רחלי אייבס אלמודאי טענה: "ישנם חברים למקצוע הנוהגים לעשות שימוש בזוי ב'כלי' תלונות השווא בניהול תיקי גירושים כדי להכריע את הסכסוך”.

”תשרטי את עצמך"

עו"ד איריס גרבר כתבה: "הייתי עדה במהלך שנות עבודתי להנחיות ועצות מזעזעות שנתנו חלק מחברי למקצוע ללקוחותיהם, כגון ‘תשרטי את עצמך קצת ותצלמי, תצעקי במדרכות שהוא מרביץ לך’".

עו"ד הילה בורנשטיין טענה במכתבה: "90%-80% מהתלונות שבהן נתקלתי בהליכי גירושים היו שקריות. לצערי הרב, רמת המומחיות שלי נהייתה כזו שכיום אני יכולה לחזות תיקים שבהם הצד השני יגיש תלונת שווא”.

השופטים בתחום המשפחה מקדמים בשנים האחרונות פסיקות שוויוניות מיוזמתם, והם הקדימו את פסק הדין בבית המשפט העליון שקבע שוויון במזונות. בתחום תלונות השווא אין לשופטים הרבה מה לעשות, אך לפני כמה חודשים שופט בית המשפט לענייני משפחה בנצרת אסף זגורי החליט בצעד חריג להעביר החלטה שמסר לפרקליטות מחוז צפון, כדי שתשקול מתן היתר לחקירה נגד אם. באותו מקרה כתב השופט זגורי כי הוכח שאמם של שני ילדים צעירים מגישה תלונות שווא במשטרה ובקשות כוזבות לצווי הגנה ובהן טענות לפגיעות מיניות עד כדי פדופיליה ואלימות פיזית מצד האב. ככל הידוע, גם החלטת זגורי לא הובילה לנקיטת הליכים נגד האם.

מהשר אוחנה נמסר ש"המענה למכתבים יישלח ישירות לפונים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות