אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תשובת הממשלה לבג"ץ הפנסיה הצה"לית: עוד דחייה צילום: דנה קופל, אבי מועלם

תשובת הממשלה לבג"ץ הפנסיה הצה"לית: עוד דחייה

באוצר טוענים כי הגדלות הרמטכ"ל לפנסיה של משוחררי הקבע אינן חוקיות, אך הדרגים המקצועיים במשרדי האוצר והביטחון לא הצליחו להגיע להסכמה. השבוע ייפגשו השרים כדי לדון שוב בעניין, כשמעל מרחפת עתירה לבג"ץ בנושא

06.09.2020, 08:03 | עמרי מילמן

המדינה צפויה לבקש היום (א') מבג"ץ עוד ארכה להתמודדות עם סאגת הגדלות הרמטכ"ל. מדובר בתוספת לקצבת הפנסיה שניתנת לפני פרישה מהשירות, והיא נגזרת מגובה השכר של הפורש. התוספת מוענקת על ידי הרמטכ"ל, בשיעור שמגיע עד ל־19% מהפנסיה הצפויה בלעדי התוספת. לפי הערכות האוצר, ב־2018 עלות הגדלות הרמטכ"ל היתה כ־1.1 מיליארד שקל, ומאז היא גדלה בעשרות מיליוני שקלים.

קראו עוד בכלכליסט

עתירה שהגישה העמותה לצדק פיננסי בנובמבר 2019 חשפה עד כמה עמוקה המחלוקת בנושא בין צה"ל לבין משרד האוצר. הגדלת רמטכ"ל ניתנת כמעט לכל הפורשים מצה"ל היום. כל שנת קבע מגדילה את קצבת הפנסיה ב־2%, אולם מאחר שאנשי הקבע פורשים לרוב בשנות ה־40 לחייהם (נגדים בשנות ה־50), הצבירה מוגבלת. הרמטכ"ל (כלומר אגף כוח אדם מטעמו) מגדיל באחוזים ניכרים את הקצבה. בין היתר מוסיפים למשל 6% עבור שנות הסדיר של המשרתים, למרות ששאר הציבור ששירת לא מקבל עבורן שקל לפנסיה. לפני כמה שנים מצאה החשבת הכללית באוצר לשעבר מיכל עבאדי בויאנג'ו כי בעוד שבמרבית הגופים ישצבירה מקסימלית של 70% מהמשכורת האחרונה - בצה"ל, בעקבות ההגדלות, ההגבלה לא קיימת.

כדור השלג גדל

למעשה עד היום לא הצליחה המדינה לדבר בקול אחיד, בעוד שבצה"ל סבורים כי מדובר בנוהל שעומד בהתאם להחלטת הממשלה עוד משנות ה־60, במשרד האוצר סבורים כי זו התנהלות לא חוקית של צה"ל, ולכן גם לא ניתן להגן עליה בבג"ץ. בצה"ל סבורים כי המציאות הקיימת אינה סותרת את מהות החלטת הממשלה ובמידת הצורך החלטת ממשלה או שינוי חקיקה יסדירו את הנושא.

התקדמות לכיוון הכרעה אולי תתקבל השבוע בפגישה ראשונה בין שר הביטחון בני גנץ לשר האוצר ישראל כץ בנושא, אחרי שהדרגים המקצועיים כשלו מלהגיע להבנות. אנשי גנץ מדגישים כי למען הסר ספק, גנץ לא נהנה מהגדלת רמטכ"ל בפנסיה שלו כגמלאי צה"ל. מבקר המדינה בחן את הנושא ב־2016 ומאז נוצר כדור שלג שרק הולך וגדל. דו"ח המבקר שהתפרסם במאי האחרון מצא כי לא הרבה השתנה. אמנם אותה הגדלה הוגבלה על ידי הרטמכ"ל הקודם לאחר דו"ח המבקר הקודם לעד 10%, אולם זה תקף רק למי שנכנס לקבע מובהק ב־2017, כך שיעברו עוד שנים עד שזו תיכנס בפועל לתוקף. מדו"ח המבקר האחרון עלה כי לא רק שהגדלות הרמטכ"ל ניתנת ל־98% מאנשי הקבע, אלא שההגדלה הממוצעת רק עלתה בשנים האחרונות מ־8.8% ב־2017 ל־9.5% ב־2018.

כאמור מאז לא קרה הרבה, הפער בין משרד האוצר לצה"ל כל כך גדול שלשיחות בין הדרגים המקצועיים, שהאחרונה שבהם התקיימה לפני כשבועיים, אין שום תוחלת.

מבחינת האוצר גם גמלאי צה"ל צריכים להחזיר רטרואקטיבית את התשלומים שקיבלו בניגוד לחוק. מה שיפגע לפי גורמים במערכת הביטחון בכ־40 אלף גמלאים. מבחינת צה"ל זו דרישה שלא תעלה הדעת. מקורבים לגנץ אומרים כי "ברור שצריך לעשות התאמות למציאות הנוכחית, אבל בצורה מסודרת". בצה"ל סבורים כי פקידי האוצר הם כמובן היוזמים של העתירה וטוענים כי עצם הפנייה להליך המשפטי במקום לסיכום בתוך הממשלה הוא תמוהה ובעייתית.

בנוסף הם טוענים כי בגופים ציבוריים אחרים ישנן הגדלות ותוספות כמו למשל רשות השידור, תע"ש (שכבר אינן רלבנטיות כמובן) וכן מקורות ורשות מקרקעי ישראל. מנגד, באופן חריג, כל צמרת האוצר המתפוררת תמימת דעים לגבי הנושא הזה - החשב הכללי הפורש, הממונה על התקציבים שהתפטר רגע לפני שפוטר, היועמ"ש והממונה על השכר באוצר סבורים כי הגדלות הרמטכ"ל אינן חוקיות ואינן צריכות להתקיים, אותו מנגנון לא רק יוצר עול תקציבי אדיר, אלא מדלג על סמכותו של החשב הכללי בכל הנוגע לניהול הגמלאות במגזר הציבורי, ומדלג על גיבוש המדיניות שנעשית באגף השכר.

מימין: בני גנץ וישראל כץ, צילום: דנה קופל, אבי מועלם מימין: בני גנץ וישראל כץ | צילום: דנה קופל, אבי מועלם מימין: בני גנץ וישראל כץ, צילום: דנה קופל, אבי מועלם

המוטיבציה של משרד האוצר ברורה. על רקע הדיונים בקיצוצי השכר למגזר הציבורי, הגירעון וכמובן כאשר לוקחים בחשבון כי הקצבה הממוצעת של הפורשים ב־2018 היתה לפי צה"ל 18.1 אלף שקל וגיל הפרישה הממוצע עמד על 46 - הרצון לעשות סדר בקצבאות הפנסיה שרק הולכות וגדלות לאורך השנים מובן.

כאמור, לפי הערכות האוצר, ב־2018 עמדו הגדלות הרמטכ"ל על כ־1.1 מיליארד שקל ומאז גדלו בעשרות מיליוני שקלים. ביטול החלק השנוי במחלוקת יביא לחיסכון שנתי שנע בין 800 מיליון שקל למיליארד שקל. השאלה כמובן היא האם ישראל כץ יעמוד מאחורי עמדת הדרגים המקצועיים.

מעדיפים להימנע מבג"ץ

הגורמים המכריעים במשרד המשפטים דוחפים את הצדדים בממשלה להגיע להסכמה שתוכל למנוע צורך בהכרעה משפטית - שלהם או של בג"ץ. שכן כל עוד אין הסכמה בין האוצר לצה"ל, הפרקליטות תידרש להחליט בעצמה מה הקול האחיד בו מדברת המדינה - האם יתמכו בביטול או צמצום משמעותי של הגדלות הרמטכ"ל או שמא הסדרה חוקית רטרואקטיבית - ובאמצעותו היא משיבה לבג"ץ. במידה שתהיה הסדרה של המהלך בממשלה, הסיכוי שבג"ץ יתערב אינו גבוה.

בינתיים המחלוקת בין הצדדים לא מאפשרת להם להגיע לסיכום. בעקבות אותה מחלוקת הפרקליטות הצליחה בעיקר לדחות את העיסוק בנושא. במאי 2020 הסכים בג"ץ לדחייה של שלושה חודשים עד לקבלת תשובה בנושא, ובאמצע אוגוסט הצליחה הפרקליטות להשיג דחייה נוספת של חודש עד להיום. ייתכן שכמו במקרים אחרים הסבלנות של בג"ץ תפקע בסופו של דבר ותאלץ את הממשלה לעשות סדר בבלגן שיצרה בשל עצימת העיניים עד כה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות