לגברות ולגברים: כך נראתה תחילת האופנה הישראלית

גיל פנטו פותח את הדלת הירוקה לבוש מכנסי חאקי וחולצה רקומה של אתא מימים אחרים. אם לדייק, משנות ה־40 של המאה הקודמת; על התווית שלה כתוב אתא בעברית, בערבית ובאנגלית. מרגע שנחצה המפתן והדלת נסגרת, מתחיל מסע בזמן לנוסטלגיה מקומית של תמימות ופשטות שהתקיימו פה בשנות ה־70-40.

ב־2012 הקים פנטו את המוזיאון הפרטי שלו לישראל של פעם שבו הוא מציג פריטים שאסף במשך השנים, בהם כרזות ישנות, פרסומות, מוצרים. עכשיו הוא מרחיב את האוצרות שהוא מציג גם לתחום ההלבשה במיזם שלו - "הלבשת גיל פנטו". שם המיזם לבדו מרמז על תקופה רחוקה, על ימים של לפני קניונים ומותגים בינלאומיים, שבהם היה הרחוב הישראלי מנוקד חנויות וסלוני הלבשה שנשאו את שמות האנשים שניהלו אותם, למשל הלבשת רחל, הלבשת שושנה, סלון לילי.

גיל פנטו | צילום: ניקי טרוק

הוא התחיל בשמלות של אתא כשהבין שאם הוא אוסף תקופה, הוא לא יכול שלא לאסוף אופנה, שהרי אופנה מספרת תקופה. אבל לא רק בגדים הוא אוסף. פנטו מביא גם את סיפורם של יצרני האופנה, שהיו פה פעם, של חנויות ההלבשה, ההנעלה והכובעים, דרך המילים והגרפיקה, ובתוך כך מצליח לשרטט במדויק את דמותה של המדינה בשנים ההן.

“לפעמים את המילה אני אוהב הרבה יותר מהבגד, כי דרך המילים אני לומד על התקופה”, הוא מסביר בהתלהבות, ומצביע בידו העטויה כפפה לבנה (כפפות לבנות מחולקות בכניסה למבקרים) על מודעה של מכבסה שאפשר ללמוד ממנה אילו בגדים היו אז (אדרת, למשל), קטלוג של אתא משנות ה־70, חוברות אופנה של כל שבועות האופנה שהיו בארץ, ועל חוברת, “אשת חיל” מ־1957 המשיאה עצות באשר ללבוש. “בקיץ, אל תסתובבי בבית בשמלה ישנה וקרועה”, נכתב שם, “גם לבעלך מגיע לראות אותך לבושה בצורה נאה”. מתוך קופסה גדולה הוא מוציא אוסף שקיות נייר של חנויות הלבשה ישנות, קופסה אחרת מכילה פרסומות, על המדף מונחת מדליה משבוע האופנה ב־1975. “לבני גברות ממדרגה ראשונה”, נכתב על מודעה של חנות לבנים.

באוסף הבגדים שלו אפשר למצוא פריטים של אתא מהתקופה ההיא, ואפילו שמלת אתא בשיתוף עם לולה בר (“ליגה עליונה”, כלשונו), וגם של משכית, גלביית טלית של רוז’י בן יוסף לרקמה, גוטקס, בגד עור, שניידמן, להב, איווניר, איבור אדלר, קסטרו מודל ועוד. לכל פריט נלווה סיפור, איך מצא את דרכו אליו, למשל שמלה של משכית בעיצובה של תמרה יובל ג’ונס שהגיעה אליו מקנדה. לדבריו, עדיין אפשר למצוא דווקא ב־eBay פריטים מקוריים, “בעבר נהגו לתת מתנה עם צביון ישראלי”.

היום, הוא מודה, כבר מאוד קשה למצוא פריטים, כיוון שהדור הזה איננו, וגם כל החנויות של פעם כבר אינן. לאורך השנים מצא פריטים בדירות ישנות שפונו, חנויות הלבשה ישנות שנסגרו, שוקי פשפשים ולעתים גם במכירות פומביות. גם היום הוא מתחיל את יומו בסיבוב בשוק, אם כי לדבריו, הכל מסחרי הרבה יותר. לפעמים המבקרים שלו נותנים לו פריטים כדי שישמר את המורשת המשפחתית שלהם. פנטו מציע סיורים באוסף המרתק הזה לקבוצות של 12-5 אנשים בתיאום מראש, ואפשר לשלבם גם בסיור בשוק הפשפשים בדגש על אופנה.

פרטים בעמוד הפייסבוק שלו: הלבשת גיל פנטו - לגברות, לגברים ולילדים.