אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

יאיר אבידן: נעודד את הבנקים לקדם פרויקטים בתחום התעסוקה והחינוך

המפקח על הבנקים דיבר במסגרת הוועידה המקוונת של כלכליסט שעסקה באפשרויות הצמיחה ממשבר הקורונה. בשיחה עם ארז סופר, שותף מנהל ב-BDO אמר: "כל התרחישים שאנחנו מריצים מראים שהמערכת הבנקאית באמת עמידה"

07.09.2020, 12:01 | נעמי צורף

"אני רוצה להניע את המערכת הבנקאית לקחת חלק יותר משמעותי במרקם הכלכלי-חברתי. לצורך כך צריכה להיות בנקאות משפיעה, לעודד את המערכת הבנקאית לתיאבון לסיכון ולמדיניות אשראי שתעודד פיתוח תעסוקה, חינוך ובריאות, פיתוח צמצום אי השוויון במטרה להביא אותנו לחיות בחברה טובה יותר", כך לדברי המפקח על הבנקים יאיר אבידן במסגרת הוועידה המקוונת של כלכליסט שעסקה באפשרויות הצמיחה ממשבר הקורונה. הדברים נאמרו במסגרת שיחה בין אבידן לארז סופר, שותף מנהל ב-BDO.

אבידן הוסיף, כי "כל זה לצד המאמץ שלנו שהמערכת הבנקאית תהיה מערכת לכל אזרחיה, ובטווח הארוך יותר חשוב לתת מענה לסיכונים הסביבתיים וסיכוני האקלים שיאפשר לנכדים והנינים שלנו לחיות בחברה יותר טובה".

סופר: להערכתך למערכת הבנקאית יש אורך רוח להימשכות המשבר?

"המערכת הבנקאית הפכה את עולם תרחישי הקיצון לחיי שגרה. קיימת אי ודאות ברמת התחלואה וברמת המצב הכלכלי. בהיותנו בחיים במדינת ישראל קיימת גם אי ודאות במצב הבטחוני וב-18 החודשים האחרונים אנחנו חווים גם היבט של סיכון פוליטי מסוים - כל המקבץ הזה מעלה את סביבת הסיכון. במסגרת חיי השגרה החדשים האלה אנחנו מריצים תרחיש של תכנית עבודה, תרחיש קיצון ותרחיש קיצון חמור שנותנים לנו אומדן לגבי היקף ההון והנזילות שצריך לשנתיים-שלוש שמתכננים במסגרת התרחיש. כל התרחישים שאנחנו מרצים מראים עמידות איכותית. גם חטיבת המחקר בבנק ישראל שהריצה תרחישים שדומים בין היתר למערכת האמריקאית ראתה שגם בתרחישי קיצון חמורים באופן יחסי המערכת הבנקאית באמת עמידה".

יאיר אבידן המפקח על הבנקים , צילום: דובר בנק ישראל יאיר אבידן המפקח על הבנקים | צילום: דובר בנק ישראל יאיר אבידן המפקח על הבנקים , צילום: דובר בנק ישראל

סופר: האם להערכתך הבנקים הישראלים נכנסו מוכנים למשבר הנוכחי עם כריות ביטחון מספקות?

אבידן: "חד משמעית כן. המשבר של 2008 היה למעשה קריאת השכמה שגרמה למערכת הבנקאית להיות ערוכה היטב. הפיקוח על הבנקים בעשור האחרון יישם והביא את הפרקטיקות הכי מקובלות ומתקדמות בעולם והמערכת הבנקאית פעלה והכינה את עצמה. הדברים בולטים בעיקר במשילות התאגידית האיכותית, יכולת ניהול סיכונים: יצירת קווי הגנה ראשון, שני ושלישי, ניהול קווי האשראי, ניהול הסייבר ואבטחת מידע, ניהול הטכנולוגיה והמשכיות העסקית. הדברים האלה הם ברמה האיכותית ביותר שקיימת. לצד זה, בתחום סיכוני האשראי המערכת הבנקאית בהובלה של הפיקוח יצרה מודל שמקטין את הסיכון הממונף של לווים וקבוצות לווים והביאה לפרופיל סיכון איכותי. פותחו מודלים איכותיים להערכת סיכון האשראי ולנושא של הפרשות להפסדי אשראי. הדבר הבולט במשבר זו איכות ההון, הפיקוח איפשר הקלה הונית כדי שהמערכת הבנקאית תוכל לתמוך במשק בזמן המשבר וגם תוכל לספוג את היקף ההפסדים שיהיו".

סופר: בשורת השלום עם איחוד האמירויות מביאה איתה לדעתך הזדמנות למערכת הבנקאית הישראלית?

אבידן: "הייתה לי זכות גדולה להיות שם ולקחת חלק בעולם הנורמליזציה. יש פה בהחלט הזדמנות משמעותית. התפקיד שלנו הוא לייצר קשרים פיננסים ובנקאיים על מנת לייצר את אותה נורמליזציה במטרה לייצר קשרים כלכליים עסקיים ואחרים. ברור שהמסילה האמתית היא קשרי הבנקאות והגענו יחד לפרוטוקול הבנה שמגדיר את המסע שיש לעבור כדי להגיע להסדרה של אותן מערכות".

סופר: אנחנו רואים בשנים האחרונות את התייעלות המערכת הבנקאית באמצעות סגירת סניפים צמצום עובדים כיצד אתה רואה את המערכת הבנקאית בישראל בשנים הקרובות?

אבידן: "מדדי היעילות של המערכת הבנקאית לא היו במיטבם. הפיקוח פעל יחד עם המערכת לשפר את היעילות שבא בין היתר בצמצום סניפים אבל הצד החיובי של זה הוא בהחלט שיפור הדיגיטציה שבא לידי ביטוי בעולם של ההמשכיות העסקית בהינתן משבר הקורונה שאיפשר הרבה מאוד פעילות דיגיטלית ללקוחות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות