אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפרקליטות ביקשה דחייה נוספת למתן התשובה על הגדלת הפנסיה לאנשי הקבע צילום: בלומברג

הפרקליטות ביקשה דחייה נוספת למתן התשובה על הגדלת הפנסיה לאנשי הקבע

לאחר שבג"ץ קבע כי על המדינה להשיב עד אתמול לעתירה שהוגשה נגד הרמטכ"ל, שר הביטחון ושר האוצר בנוגע להגדלות הרמטכ"ל, השיבה היום הפרקליטות, באיחור של יום כי היא מבקשת דחייה נוספת (בנוסף לשתיים שכבר ניתנו) בכדי שמשרדי האוצר והביטחון יגיעו ביניהם לסיכום

07.09.2020, 15:52 | עמרי מילמן

לאחר שבג"ץ קבע כי על המדינה להשיב עד אתמול לעתירה שהוגשה נגד הרמטכ"ל, שר הביטחון ושר האוצר בנוגע להגדלות הרמטכ"ל, השיבה היום הפרקליטות, באיחור של יום כי היא מבקשת דחייה נוספת (בנוסף לשתיים שכבר ניתנו) בכדי שמשרדי האוצר והביטחון יגיעו ביניהם לסיכום.

הבקשה לארכה החדשה היא עד ל-30 בספטמבר. העתירה הוגשה כבר בספטמבר 2019, אולם מאז דוחה הממשלה את התשובה שלה שוב ושוב. במאי 2020 הסכים בג"ץ לדחייה של 3 חודשים עד לקבלת תשובה בנושא ובאמצע אוגוסט הצליחה הפרקליטות להשיג דחייה נוספת של חודש עד אתמול.

ארכיון, צילום: שאטרסטוק ארכיון | צילום: שאטרסטוק ארכיון, צילום: שאטרסטוק

כמו בדחייה הקודמת גם עכשיו העותרת - עמותת צדק פיננסי, באמצעות עורכות הדין מיקה שיינוק קטן ונילי אבן חן התנגדה לבקשת הדחייה של הפרקליטות. בתשובה לבקשה ציינו כי "העותרת תשוב ותתנגד לבקשת הדחיה הנוספת המוגשת על ידי המדינה, גם בקשה זו ללא כל נימוק ענייני... עוד נזכיר כי הסוגיה הנדונה בעתירה, נמצאת על שולחנם של משרד המשפטים, משרד הביטחון ומשרד האוצר, קרוב לארבע שנים, מאז פרסום דוח מבקר המדינה באוקטובר 2016, כמפורט בעתירה. אולם, לא נעשה מטעמם דבר להוביל לכל פתרון.

לאור הדחיות החוזרות ונשנות בגיבוש עמדה כלשהי מטעם המדינה, נדמה כי המדינה גמרה אומר לא להביע כל עמדה ולא להכריע בסוגיה, לטובת הקופה של כלל הציבור. ודוק, יש מי שמרוויחים מ"מריחת הזמן" ומהיעדרה של עמדה - אלה המרוויחים הם אינם הציבור הרחב לו שייכת הקופה הציבורית".

עוד הוסיפו העותרות, כי "חשוב להזכיר וביתר שאת בימים אלו, כי עסקינן בעתירה המבקשת לעצור הוצאת כ- 1.3 מיליארד שקלים בכל שנה (!!) מקופת המדינה, המשולמים בניגוד להוראות החוק; בחישוב גס, תשלום של "מס" בגובה ממוצע של למעלה מ- 50 שקל כל חודש (650 שקל בשנה) לכל משפחה במדינת ישראל, בכדי לממן את התשלום על ההגדלות; המשמעות הכלכלית של הדחיות בהגשת עמדת המדינה ובהתקדמות לפתרון הסוגיה, היא שבכל יום יגרע סכום של 3.5 מליוני שקלים מהקופה הציבורית. היעדרם (עוד משלב מיצוי ההליכים וגם כעת במסגרת

העתירה) של עמדה או נימוק העשויים לתת גושפנקא חוקית להתנהלות (הבלתי חוקית) של המדינה בהקשר להגדלות הרמטכ"ל, מעידים יותר מכל על העובדה הפשוטה כי אין בנמצא נימוק משפטי שיכול להצדיק הענקתן. המדינה, לאורך כל הדרך ובאופן שיטתי, הוכיחה כי אין ביכולתה או בכוונתה להצדיק משפטית את מתן ההגדלות. משכך ולאור המפורט לעיל, אין מנוס מהתערבותו של בית המשפט הנכבד. על כן תתכבד העותרת לשוב ולבקש מבית המשפט הנכבד להוציא מלפניו הן צו ביניים אשר יורה, כמפורט בעתירה, לעצור הענקת ההגדלות לאלתר, עד לבירורה והן צווים על תנאי כמבוקש בעתירה".

במאי האחרון פרסם מבקר המדינה כי לא נעשה דבר בנוגע להגדלות הרמטכ"ל עד כה למרות שהסוגיה עלתה בדו"ח מבקר כבר ב-2016 ולמרות שלפי טענת האוצר החלטת הממשלה עליה מתבסס צה"ל בחלוקת הגדלות הרמטכ"ל אינה מאפשרת זאת בפועל מבחינה חוקית, שכן היא דיברה על הגדלות פרטניות ואילו בפועל צה"ל מגדיל את קצבאות הפנסיה באמצעות מנגנון זה ל-98% מאנשי הקבע הפורשים לגמלאות מהצבא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות