אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"תקופת הקורונה היא קריאת השכמה - העולם מבין מה עלול לקרות בעתיד עם שינויי אקלים"

כך טוען, ד"ר אסטורה מודנה, שותף מנהל בטרה ונצ'רס במסגרת שבוע הקיימות של כלכליסט. יואל חשין, יו"ר ומייסד B2 "ההזדמנויות היום הרבה יותר גדולות, יש שינוי תודעה לפתח טכנולוגיות לפתרון המשבר, זה גן עדן ליזמים". עוז כץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשיה, "ישראל חייבת להוביל את נושא הקיימות בעולם"

08.09.2020, 14:57 | תומר הדר

מהו מקומה של חדשנות בהשקעות בתקופות הקורונה והאם מדובר בהזדמנות פז או בסיכון? אלה בין הנושאים שנידונו באירוע האונליין במסגרת "שבוע הקיימות והחדשנות הסביבתית" של כלכליסט. בפאנל השתתפו, ד"ר אסטורה מודנה, שותף מנהל TERRA VENTURES, ססיל בליליוס, ראש תחום אימפקט וקיימות – פיטנגו, יואל חשין, יו"ר ומייסד 2 B ועוז כץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשיה. את הפאנל הנחה כתב כלכליסט, מאיר אורבך.

לשאלה האם יש מקום כיום, דווקא בעידן הקורונה, לשיח בנושא קיימות השיבה ססיל בליליוס, "זוהי התקופה הטובה ביותר, הווירוס מאפשר לנו לראות את העולם בעיניים חדשות, להסתכל על החשיבות של מה שאנו משאירים לדורות שיהיו כאן אחרינו. זהו בדיוק הזמן המתאים והנכון ביותר".

בנושא מצב ההשקעות בתחום הקיימות והטכנולוגיה בעידן הקורונה ציין מודנה: "מבחינה כללית יהיה כאן מיקוד באיכות, רק החברות הטובות יעברו את התקופה. מבחינת קיימות, יש כאן קריאת השכמה עולמית. העולם רואה מה קרה בתקופת הנגיף ויודע מה עלול לקרות בעתיד עם שינוי אקלים. העולם ראה כיצד האוויר נהיה נקי כאשר אין מכוניות כמה חודשים והטבע חוזר. ולכן לדעתי תהיה יותר התעניינות בקיימות וסביבה".

מימין אסטורה מודנה, ססיל בליליוס, יואל חשין ועוז קץ מימין אסטורה מודנה, ססיל בליליוס, יואל חשין ועוז קץ מימין אסטורה מודנה, ססיל בליליוס, יואל חשין ועוז קץ

לדברי חשין, "אני פועל בקרן ההשקעות 2 B איינג'ל העוסקת בהייטק, ב 2 B קומיוניטי עוסקת בעסקים חברתיים וגם עמותת 2 B פרנדלי – שהיא עמותה שתכליתה לסייע לעסקים "להתחבר". כולנו גרים באותו האב. ב 2 B פרנדלי אנו חברנו לגופים כלכליים ועתידים להקים את ה BRT – "ביזנס, ראונד טייבל איזראל" – עשינו כבר פיילוט עם חברות גדולות במשק לצמצום פערים דיגיטליים לגיל השלישי, לרישות של החברה הבדואית בנגב וההירתמות של המנכ"לים בחסות נשיא המדינה היתה מדהימה, ליבנו התרחב. מעבר לכך, 2 B איינג'ל המשקיעה בהייטק רואה הזדמנות נדירה ואיכותית. הוירוס הוא דברים רבים – למשל מהפכה וירטואלית. מעבר לכך יש מהפכה סביבתית. אני לראשונה בחיי עשיתי השקעה בסטארט-אפ תוך שיחת זום עם ישראלית בניו יורק - בלי לטוס לשום מקום, סגרתי עסקה נפלאה. 2 B קומיוניטי הוא יותר מורכב - היו לנו נכסים רבים, נכסים פיזיים, למשל נדל"ן ויש אתגר - יש סוג של משבר שאני מקווה שעסקים יצאו ממנו".

לדברי עוז כץ, "זה ברור לנו שזכות הקיום של הכלכלה והתעשייה תלויה בקיימות וסביבה. זה אתגר סביבתי וחברתי ואנו רואים שהעולם דוהר קדימה. מדינת ישראל חייבת להוביל את הנושא. מטרת המנהל היא להטמיע חדשנות בתעשיה, למצוא מנועי צמיחה בתחום הסביבה, היצוא ותעשיית המזון. בכל אחד מהיבטים אלה אנו דוחפים את התעשיה להובלה בינלאומית. סביב נושא הקיימות והסביבה והממשקים הללו אנו מטמיעים מספר פרויקטים ומייצרים אימפקט חזק עם המגזר העסקי: לפני שנה התנענו פרויקט שנקרא "סימביוזה סביבתית" – הפעלנו זכיינים שמיפו את כל הפסולות בישראל ואיתרו לקוחות לפסולות הללו במקום שאלה ילכו להטמנה. על זה ישנה שכבה של חדשנות. רק השנה הערך הכלכלי שנוצר סביב תחומים כאלה מוערך במיליארד שקל. אלה סכומים אדירים. עשינו מיקוד מאמץ בנושא פסולת הבניין שהיא מפגע סביבתי חמור. לדוגמה - בפרויקט הסימביוזה זיהינו שפסולת כמעט לא חוזרת בחזרה לתשתיות ולבניה. עשינו מהלך עם כל חברות הבניה בארץ – יצרנו תקן ירוק, זיהינו את יצרני הפסולת וחיברנו בין הפסולת לתעשית התשתיות והחברות הקבלניות – חסכנו למשק חצי מיליארד שקל לשלוש שנים קדימה - משני מיליון טון של פסולת. אותו פרויקט סימביוזה רץ ארבע שנים קדימה ויכיל עוד זכיינים.

"מעבר לכך השקנו את המרכז הלאומי להתייעלות במשאבים. מכרז של 50 מיליון שקל שיצא לדרך עם זכיין שמעסיק צוותי יועצים מהטובים בארץ. הוא עובר בין גורמים יצרני פסולת שצריכים לחסוך באנרגיה, העולם רץ כיום ממוצרים לשירותים ועלינו לתמרץ כך את המגזר העסקי".

לדברי מודנה, "אני חושב שיש כאן שני דברים - יהיו עוד חברות בעתיד כפי שאני מכיר שישקיעו בסקטורים שאנו מכירים – אך בעתיד יסתכלו יותר על האימפקט על העולם, כיצד זה ישפיע. ומעבר לכך יהיה הרבה יותר מבחינה תקציבית – יהיה הרבה יותר מיקוד במה לעשות כמה שיותר עם כמה שפחות כסף. כיום אנו רואים הרבה באזז על מה שנקרא HEALTH CARE - נושא הבריאות הדיגיטלית תופס תאוצה גדולה ואנו מסתכלים על הרבה חברות, זה תחום מאוד דינאמי והעולם מאוד דינאמי. אצלנו עשינו שלוש השקעות בימים אלה כי אנו מרגישים שזו תקופה טובה לתת כסף ליזמים טובים שיכנסו לחממה ויצאו אחרי שנה וחצי עם מוצר מצוין, האקוסיסטם הישראלי חזק. גם אם יהיה משבר, נצא. אנו חושבים שבריאות הוא תחום שיראה שינויים רבים. אנו משקיעים ב- DIGITAL TRANSFORMATION, שזה בעצם לקחת חברות מסורתיות ולהעביר אותן דיגיטליזציה".

לפי ססיל בליליוס, "פיטנגו היא אחת הקרנות הוותיקות בישראל, עברנו משברים רבים ויש לנו שלוש קרנות שעושות השקעות : קרן ארלי סטייג' העוסקת בבריאות וקרן צמיחה הלוקחת חברות בשלבים מאוחרים. אנו כן מסתכלים על השקעות בעיניים חדשות – אנו מחפשים את הצוותים הכי טובים כמובן אבל אנו כיום מסתכלים על אימפקט חברתי וסביבתי – ואנו מבוססים על מתודות של ESG ועל 17 יעדי הקיימות של האו"ם המכתיבים מה עלינו לעשות כדי שב-2030 העולם יהיה טוב יותר. אנו נשמח לראות חברות בעולמות הקיימות, ובפורטפוליו של פיטנגו יש חברות כאלה, זו רק שאלה של להבין מה עושה המוצר, וגם נושא המדידה של האימפקט חשוב: אם לא נמדוד לא נדע – כשחברות מגיעות אלינו הן נבחנות בפרמטרים עסקיים רגילים ואנו מסייעים להם לבצע המרה מחברות מסחריות פשוטות לחלוטין לחברות בעלות ערך חברתי וסביבתי – לא מדובר בויתור על רווחיות, נהפוך הוא, אלה החברות הטובות ביותר".

לדברי חשין: "אני חושב שההזדמנויות הרבה יותר גדולות, העולם במשבר ויש שינוי תודעה של יושבי הגלובוס לפתח טכנולוגיות לפתרון למשבר, ויש כאן גן עדן ליזמים. אנו פתוחים להשקיע וזו הזדמנות מרתקת למשקיעים ויזמים. יש כמובן גם דברים שצריך לפתור, אנו השקענו בסטארט-אפ שנקרא "קלמיגו" אשר פיתח משאף להפחתת חרדה לפי ערכים רפואיים המראים כיצד חרדה יורדת אצל משתמשים. זו הזדמנות אמיתית. כשיש משבר גדול, יש הזדמנויות גדולות. יש לנו השקעות בתחום הרכב האוטונומי, אלה סטארט-אפים שהצורך שלהם בכספים גדול ואני הייתי מצפה למאמץ בנושא מהרגולטור, למשל הקלה על כניסה לשוק ההון. יש לנו חברות כמו אלקטריאון שהגיעו בשוק ההון לשווי גדול. אם הרגולטור יבנה מנגנונים לגיוס המון, אם יהיו מנגנוני תמריץ זה יהיה מעולה. אם היה לנו למשל חוק יסוד איכות סביבה, היו נולדים תמריצי מדינה. השקעות בקלין טק וקיימות דורשות יצירתיות גדולה מצד המדינה כדי שיבנו כאן תעשיה".

לדברי עוז כץ: "היעדר תקציב הוא עניין קשה אך יש מסגרות תקציביות שכן מסייעות לנו לסייע לתעשיה, קיבלנו בנושא זה משאבים, הוצאנו מסלולים בהיקף 2.5 מיליארד שקל להטמעת חדשנות בתהליכי יצור, כממשלה אנו מחפשים אימפקט. אנו הלכנו למסלולי פחת מואץ, כלומר חברות שישקיעו בציוד חדשנות יזדכו על מס כבר השנה. אנחנו הוצאנו מסלולי קליטת עובדים, אנו מזהים משבר קשה המתבטא בירידה בביקוש ובמחסור תזרימי ואנו מעוניינים לאפשרא לאותם מפעלים להשקיע בחדשנות וקיימות. מאות חברות כבר נהנות משירותינו". עוד ציין כץ : "פתחנו את התחום גם לתעשיות מחזור וקיימות, עשינו שינוי ואנו מאפשרים לתעשיית הקיימות והמחזור ליהנות משירותינו".  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות