רמ"י הגישה תביעת פינוי נגד שפיר הנדסה: השתלטה על 19 דונם בבני ברק

פרקליטות מחוז ת"א הגישה היום (ד') לבימ"ש השלום בעיר תביעת פינוי מטעם רשות מקרקעי ישראל כנגד חברת שפיר הנדסה ותעשיה בע"מ ושפיר תעשיות בע"מ: הטענה העיקרית שעולה מהתביעה היא ששפיר השתלטה על קרקע בבעלות רשות הפיתוח ובניהול רשות מקרקעי ישראל, בשטח כולל של 19 דונם בבני ברק. שפיר הקימה בשטח מפעל בטון שבו היא עושה שימוש לצרכיה הפרטיים, כך פי כתב התביעה.

עוד עולה מכתב התביעה כי שפיר התמקמה בקרקע זו כבר בשנת 2015 והקימה עליה מפעל בטון שהניב לה רווחים וזאת מבלי לקבל את אישורה של רמ"י.

הראל שפירא, מבעלי שפיר הנדסה | צילום: נמרוד גליקמן

לאחר שנציגי הרשות פנו לשפיר על מנת לברר את פשר השגת הגבול על ידה, השיבה שפיר כי היא נמצאת בקרקע כדין, בהתאם להיתרי בניה שניתנו לה לטענתה מעיריית בני ברק. עוד טענה שפיר כי ניתנה לחברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) הרשאה לעשות שימוש בקרקע כשטח התארגנות לצורך הקמת הרכבת הקלה ושפיר השתמשה בו מתוקף היותה קבלן משנה של אחד הקבלנים הראשיים בפרויקט. "שפיר אף ניסתה, באופן נלוז, להצדיק את התנהלותה ו'להסתתר' מאחורי הפרויקט הלאומי של הקמת הרכבת הקלה", לשון התביעה.

הרשות פנתה לנת"ע לצורך בירור טענותיה של שפיר, וזו השיבה כי בשטח המדובר ממוקם מתקן הבטון של שפיר – אשר שירת בעבר את עבודות הקו האדום והוא אינו שטח שבאחריות נת"ע . כן ציינו בנת"ע, כי חלק מהשטח שימש בעבר כ"שטח התארגנות" לצורך בניית מעטפת קופסת אם המושבות, אולם הבנייה הסתיימה כבר בחודש אוקטובר 2016. מדובר היה בהרשאה זמנית שפגה זה מכבר ולכל המאוחר בחודש אוקטובר 2016, נכתב בתביעה. עוד נכתב, כי במקביל לתביעת הפינוי של שפיר, הוגשה תביעה כספית בגין הרווחים שהניבה מהמפעל בכל השנים הללו.

עוד על פי כתב התביעה, שפיר כאמור ניסתה "להסתתר" מאחורי הפרויקט הלאומי של הקמת הרכבת הקלה לצורך הצדקת התנהלותה, אך מבדיקות ומעקבים שערכה רשות מקרקעי ישראל עלה כי מהמפעל יוצאות משאיות בטון אשר עשו דרכן לאתרי בניה שונים של שפיר ולא לאתר הרכבת הקלה.

כתב התביעה הוגש על ידי עורכות הדין קרן יוסט (דון יחייא) ודורית (יפרח) דרורי מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).

מחברת שפיר נמסר בתגובה: "שפיר הקימה במקרקעין מפעל בטון זמני בשטח התארגנות של הרכבת הקלה וזאת בהרשאת הגורמים הרלוונטיים לכך. המפעל נועד לספק בטון לצורך בניית קו הרכבת הקלה ולמפעל נתנו היתרי הוועדה המקומית לתכנון ובניה ומרשות הרישוי המקומית. כל טענותיה של שפיר יוצגו בפני בית המשפט".