אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת החוקה תדון בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות שגוררות ביקורת של עורכי הדין צילום: צביקה טישלר

ועדת החוקה תדון בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות שגוררות ביקורת של עורכי הדין

התקנות צפויות להיכנס לתוקף בינואר 2021 ולחולל מהפכה בדרך ניהול הליכים אזרחיים; הן זוכות לתמיכת השופטים ושר המשפטים אך עורכי הדין מתנגדים להן וטוענים שיזיקו לציבור

09.09.2020, 20:14 | ענת רואה

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת תדון בתחילת השבוע הבא בתקנות סדר הדין האזרחי שאמורות להיכנס לתוקף בינואר 2021 – כך עולה מסדר היום של הוועדה.

קראו עוד בכלכליסט

התקנות גוררת ביקורת והתנגדות נרחבת מצד עורכי הדין אך לעומת זאת זוכות לתמיכת השופטים וגם לתמיכת שר המשפטים אבי ניסנקורן שכבר הודיע כי לא יהיו דחיות נוספות במועד כניסתן לתוקף.

לשכת עורכי הדין התעוררה מעט מאוחר למאבק נגד התקנות ואיימה להגיש עתירה לבג"ץ נגדן ולנהל הליכים שונים. בין היתר ביקשה הלשכה שועדת החוקה של הכנסת תקיים דיון בתקנות, בשל המשמעות הרבה שיש להן על הציבור הרחב בכלל ועל עורכי הדין בפרט.

השר ניסנקורן תומך בתקנות והוא לא נענה לבקשות לשכת עוה"ד לעכב עוד את כניסתן לתוקף וגם לא לבקשה להעביר את התקנות לאישור הכנסת. במכתב ששיגר השר לראש לשכת עוה"ד אבי חימי לפני מספר ימים הוא כתב בין היתר ששרי משפטים התקינו לאורך השנים תיקונים שונים לתקנות ובאף אחת מהפעמים לא הובאו התקנות לאישור ועדה מועדות הכנסת. "התקנות החדשות שמות במרכז את המתדיין, הוא מקבל השירות, מתוך מטרה לתת לו שירות משפטי איכותי יעיל ומהיר יותר. לא נותר לי אלא להצר על כך שישנם גורמים המנסים לטרפד מהלך חיוני וחשוב זה".

מנגד, רוב חברי המועצה הארצית בלשכה מתנגד בתוקף לתקנות וטוען שתהיה בהן לגרום לפגיעה בציבור המתדיינים ובעורכי הדין. התקנות החדשות מגבילות בין היתר היקף עמודים במסמכים בכתב, מקצרות הליכים מקדמיים, מעניקות סמכויות נרחבות לשופטים, ועוברות לברירת מחדל של טיעונים בעל פה ולא בכתב במטרה לזרז את ההליך. החשש של עורכי הדין שבכך ההליך המשפטי יהפוך שטחי מדי והיעילות תהיה על חשבון האיכות.

יו"ר ועדת חוקה ח"כ יעקב אשר פנה היום במכתב לשר המשפטים וביקש להבהיר את החשיבות שהוא רואה בקיום הדיון בוועדה. הוא כתב כי רק לאחרונה באחד מהדיונים שעסקו בתקנות החירום במערכת המשפט הוא נחשף לשוני בין תקנות בתי משפט לתקנות בתי הדין כשהאחרונות מחויבות באישור של ועדת החוקה, ואילו תקנות בתי המשפט אינם כפופות לאישור הוועדה. "במהלך אותו דיון העלו חברי הוועדה את נושא הרפורמה בתקנות סד"א שבאופן תמוה רפורמה כה מקיפה לא הגיעה לשולחן הוועדה".

לדבריו, בשל הלו"ז העמוס של הוועדה שעסוקה מבוקר עד ערב בחוקים ותקנות הקשורים למצב החירום בשל נגיף הקורונה, הדיון בנושא הרפורמה בתקנות סד"א נאלץ להידחות. "אני סבור כי זה לגיטימי שלכל צד יש את טיעוניו, ללשכת עוה"ד יש הערות על השינויים בתקנות סד"א ולמשרד המשפטים יש תשובות, אולם השיח בין שני גופים נכבדים אלה אינו קשור לאחריות הוועדה לייצר את הציבור ולחובתה הפרלמנטרית לדון ברפורמה נרחבת זו".

יעקב אשר, צילום: צביקה טישלר יעקב אשר | צילום: צביקה טישלר יעקב אשר, צילום: צביקה טישלר

ח"כ אשר הוסיף שמטרתה של ועדת החוקה איננו לבחון בצד מי הצדק. "הוועדה יחד עם חבריה נבחרי הציבור תקיים דיון בנקודת המבט הבסיסית ביותר, ששינוי בתקנות סדר הדין האזרחי ועל אחת כמה וכמה רפורמה מקיפה בתקנות אלו, המשליכה בצורה רחבה על זכויות דיוניות של כלל הציבור, מן הראוי שתגיע לשולחנה של הוועדה ויתקיים לגביה דיון ציבורי".

"ידוע לי כי במצב החוקי הקיים כיום אין צורך באישור הוועדה לתקנות, אולם בוודאי שיש לוועדה את הסמכות, את הזכות ואף את החובה לקיים דיון בו הרפורמה תוצג בפני חברי ועדת החוקה חוק ומשפט, האמונים על החקיקה", כתב.

לקראת הדיון יוכלו מספר גופים להגיש ניירות עמדה, בינתיים הוגשה עמדתה של פרופ' טליה איינהורן מאוניברסיטת אריאל. איינהורן היתה חברה בוועדה שהקים שר המשפטים הקודם אמיר אוחנה לבחינת הרפורמה בסדר הדין האזרחי.

היא טוענת כי "הרפורמה אינה ראויה למדינה מודרנית במאה ה-21. קודם שעושים רפורמה כל כך מרחיקת לכת בתקנות היה צריך לאתר את הבעיות הקיימות במערכת כיום, לקבוע יעדים מדידים לשיפור, ולראות אם די לתקן רק את הטעון תיקון, או שמא המצב חייב מהפכה כה גדולה בסדרי הדין, שתקשה מאוד על מערכת המשפט לקיים את מה שמובטח כעת.

איינהורן הוסיפה כי "לעם ישראל מגיעות תקנות סד"א טובות, בסטנדרט המקובל בדמוקרטיות מערביות, שתאפשרנה למתדיינים לממש את זכויותיהם המהותיות, לא תקנות שהחלתן תחריב את המשפט הפרטי שהיא מגילת הזכויות הכלכליות של אזרח בחברה דמוקרטית ליברלית.

לדעתה קודם שהתקנות יכנסו לתוקף מוצע לערוך בחינה כלכלית, שלא נעשתה, של השלכות הרפורמה על תקציב המדינה וכן של עלויות למתדיינים. כמו כן מוצע שייקבע בכל הנוגע למינוי מזכירים משפטיים שבתקנות ניתן להם תפקיד שיפוטי, שהנושא יבחן ויקבע בחקיקה ראשית ע"י הרשות המחוקקת וכן לדרוש לקבל את כל חומרי הרקע לחיבור התקנות הכלולות ברפורמה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות