אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקורונה תוציא את בורסת תל אביב מהניינטיז? צילום: אוראל כהן

הקורונה תוציא את בורסת תל אביב מהניינטיז?

מה שלא עשה השוק עושה הקורונה; הגאות שהיא הביאה לשוק המניות והתשואות הפנומנליות במגזר הטכנולוגיה דחפו את הגופים המוסדיים להצטרף לחגיגת ההשקעות בביוטק ובפודטק; לא הזיק גם תיקון חוק שנותן להם רשת ביטחון על ההשקעה; חברות הטק, בצירוף שותפויות המו"פ, מובילות את הגל ששוטף את תל אביב

10.09.2020, 07:17 | סופי שולמן

"גמרנו עם נדל"ן ופיננסים, עכשיו רוצים טכנולוגיה": יותר משני עשורים חולמת הבורסה בתל אביב להפוך לנאסד"ק הישראלית. עד היום היא כשלה במשימה, אבל בניגוד לכל תחזית ואולי אפילו היגיון, דווקא הקורונה עומדת להגשים לה את החלום. "הפרדיגמה בבורסת תל אביב משתנה", מצהיר גיא פרמינגר, שותף וראש מגזר טכנולוגיה בפירמת PWC, "אחרי 2020 הבורסה לא תהיה יותר נדל"ן ופיננסים, אלא טכנולוגיה.

קראו עוד בכלכליסט

קורה עכשיו משהו מדהים, ברמה של ביטול חופשות חג בכל הגופים שעוסקים בהנפקות. בפעם האחרונה היה אירוע כזה בשנות התשעים, כשחתמים עמדו בתור לבתי דפוס שהתמחו בהדפסת תשקיפים". כדי להמחיש את עוצמת גל ההנפקות הנוכחי, מביא פרמינגר את המספרים של PWC לבדה: "לפני שבוע היו פה עשרה תשקיפים בעבודה והשבוע יש כבר 17".

בהנחה כי אצל המתחרות המספרים דומים, המשמעות היא שקרוב ל־50 חברות עובדות על תשקיפים וצפויות לצאת להנפקה אחרי החגים. גם בכל אחת מחברות החיתום מעידים על קידום מספר דו־ספרתי של הנפקות, רובן ככולן מהייטק או אנרגיה ירוקה, תחום שמסתמן כ״קנאביס של 2020״. המספרים האלה מצטרפים ליותר מ־20 תשקיפים שכבר מתגלגלים בין חברות החיתום לגופים המוסדיים.

"מה שחם היום זה פודטק, אנרגיה חלופית, שותפויות מו"פ. אין יותר עניין בנדל"ן", ממשיך פרמינגר, "המוסדיים מבינים זאת והייטק כבר לא מחוץ לתחום מבחינתם". נדב רבן, מנכ"ל רוסאריו חיתום, מחזק: "הקורונה שינתה את הכלכלה והמוסדיים מגדילים את העניין בהשקעות בטכנולוגיה ובביוטק. אם בעבר החשיפה שלהם לטכנולוגיה היתה רק דרך קרנות פרטיות והון סיכון, עכשיו הם עוברים להשקעה ישירה בחברות. זה ניכר גם בנכונות להשתתף בהנפקות כאלה בתל אביב, וגם בהנפקות ננוקס ודריו הישראליות בניו יורק".

הדחיפה: מודל שותפויות בגז הועתק למו"פ

הכוכבות החדשות של הנפקות טק בתל אביב הן שותפויות מו"פ. הראשונה לבחון את המים היתה מילניום, שהביאה לבורסה את יצרנית תחליפי הבשר savor eat. המוסדיים לא נכנסו בהנפקה, אלא רק כשבתי ההשקעות מור ומיטב דש השקיעו 3 מיליון דולר ישירות ב־savor eat. כעת מילניום כבר נסחרת בשווי של 30 מיליון שקל. ל"כלכליסט" נודע כי בהנפקה של שותפות יוניקורן של המשפחות לנדאו ורוטלוי, שפעלו עד היום בתחום הגז, השתתפו גם מוסדיים, ובהם פסגות ומור. המעבר של יגאל לנדאו וליגד רוטלוי מגז לשותפויות מו"פ לא מפתיע, שכן רשות ני"ע עשתה לאחרונה מתיחת פנים רגולטורית לשותפויות הללו, ודחפה את השחקניות בתחום לבורסה.

הבאה בתור תהיה שותפות אלמדה של מורי ארקין וצחי סולטן, ועוד שתי שותפויות מו"פ כבר הגישו תשקיפים. חתם ותיק אומר כי רק השבוע דיברו איתו בנושא שלוש קבוצות מו"פ. "יש deal flow אדיר", אומר חתם מוביל, "הרבה קבוצות קופצות על ההזדמנות, אבל יהיה הבדל משמעותי בין החברות הראשונות בתחום לבין מספר 20 ואילך״. גם גולדמן ביו, עם השקעות בטיפול בסרטן, בדרך, וכן שותפות שתביא לבורסה חברה עם ממשק של בינה מלאכותית ופארמה.

בנוסף מתוכננות גם הנפקות של חברות הייטק "אמיתיות". "המבחן הגדול של המגמה החדשה יהיה בהנפקת אקווריוס", אומר מנהל באחת מחברות החיתום הגדולות, "אם היא תצליח, ייפרץ מחסום גדול ונראה הרבה הנפקות טק". זוהי הנפקה מאתגרת, של חברה ללא הכנסות המכוונת לשווי של מיליארד שקל. גם אקופיה מראש העין, שתוכנית הנפקתה נחשפה השבוע ב"כלכליסט", רוצה לגייס כ־200 מיליון שקל ולשווק מנוע לייצור אנרגיה במקומות נדחים.

בהמשך אמורות להגיע עוד כמה שותפויות וחברות פודטק וטכנולוגיה. אלה האחרונות יהיו איכותיות יותר ממה שהורגלו המשקיעים בתל אביב, אם כי לא בסדר גודל של הישראליות שהולכות לנאסד"ק. "לא נקבל חברות שמוכרות ב־100 מיליון דולר, הן עדיין ילכו לנאסד"ק, אבל בין החברות שעובדות על תשקיפים יש סטארטאפים מעניינים בשלבים המקבילים לגיוס סדרה B בשוק הפרטי", אומר פרמינגר. המשמעות היא שנראה חברות עם הכנסות ראשוניות, אם כי עוד לא רווחיות, ברמות שווי של כ־100 מיליון שקל.

עו"ד שרה קנלדר מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, צילום: ענבל מרמרי עו"ד שרה קנלדר מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך | צילום: ענבל מרמרי עו"ד שרה קנלדר מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, צילום: ענבל מרמרי

שלוש רגליים לשינוי כיוון הרוח

מה מתדלק את השינוי? שלושה עניינים מרכזיים: הראשון הוא האימרה הוותיקה "מגייסים כשאפשר". בניגוד לכל התחזיות, שוקי המניות נהנים בחודשים האחרונים מגאות, שפותחת את התאבון למניות חדשות. בארה"ב עומדות בתור להנפקה חברות שמעוררות סקרנות של משקיעים כבר שנים, החל מענקית האירוח AIRBNB, עבור בענקית הפינטק ANT ועד פלנתיר, חברת ביג דאטה מסתורית. עוד עשרות רבות של חברות הגישו תשקיפים.

השני הוא ההובלה הברורה של סקטור הטכנולוגיה וחסינותו היחסית למשבר הקורונה במחצית השנה האחרונה. המשקיעים בסטארטאפ ניישן עקבו בהשתאות אחר התשואות הפנומנליות שיצרו בזמן קצר מניות טכנולוגיה, גם הישראליות שבהן, בארה"ב. זאת בעוד תל אביב נותרה תקועה בשנות התשעים, בעיקר עם נדל"ן מניב, מהענפים שנפגעו קשות מהמשבר. "המוסדיים הישראליים מתמודדים עם מציאות שבה הכסף מן ההפרשות הפנסיוניות ממשיך להגיע, גם אם מאות אלפי עובדים בחל"ת, והם כמשקיעים תקועים בבורסה של חברות נדל"ן ופיננסים, שחטפו הכי חזק במשבר. יש היום רצון 'לגדר' את ההשקעות המסורתיות עם אי־קומרס, רפואה מרחוק ופינטק. תחומים חדשים יהפכו רלבנטיים יותר, כי השוק לומד להסתכל קדימה", אומר גורם בשוק ההשקעות המוסדיות.

הגורם השלישי והמפתיע מגיע מירושלים, בדמות תיקון 43 שהובילו רשות החדשנות, משרד האוצר ורשות ני"ע. במסגרתו משקיעים מוסדיים שישקיעו במניות הייטק יקבלו הבטחה לרצפה בשווי של 40% מהתיק. הממשלה תקצה 2 מיליארד שקל לתוכנית, וכל גוף יוכל לקבל עד 300 מיליון שקל להשקעות שיבצע במהלך 18 חודשים.

גיא פרמינגר, שותף ב-PWC, צילום: אלי דסה גיא פרמינגר, שותף ב-PWC | צילום: אלי דסה גיא פרמינגר, שותף ב-PWC, צילום: אלי דסה

התיקון הזה עשוי להתברר כבעל השפעה מכרעת על הקצאת השקעות בשוק המקומי. "יש הצהרת כוונות מהשוק, שהוא רוצה הייטק, וגם רשות החדשנות בהחלט נתנה זריקת עידוד", אומרת שרה קנדלר, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ני"ע. "בנובמבר יהיו תוצאות של תהליך ההשתתפות במכרז של רשות החדשנות, והמוסדיים יידעו מי יזכה בהגנה של 40% מהמדינה. במסגרת זו יקבלו חמשת הגופים הזוכים סבסוד לאנליסטים להייטק", מוסיפה קנדלר. לדבריה, גופים רבים מחפשים אנליסטים בתחום, בין היתר מבנקי השקעות בחו"ל, שכן בישראל התחום לא מפותח במיוחד. רבן מרוסאריו אומר כי בשטח ניכר שמרבית המוסדיים רוצים להגדיל את החשיפה לטכנולוגיה תוך גידור סיכון באדיבות הממשלה. "כבר רואים אנליסטים חדשים לתחומי ההייטק, גופים רבים נעזרים גם ביועצים חיצוניים ואפילו ברופאים", הוא מציין.

לדברי קנדלר, לא מעט שותפויות מו"פ בוחנות הגשת תשקיפים: "זו התחלה יפה, אבל אנחנו רוצים להיות זהירים עם נכס כזה כי יש בו רמת סיכון גבוהה. קצת כמו שותפויות הגז לפני 20 שנה".

ואכן, השאלה הגדולה היא האם מתרחשת מהפכה או שזה עוד טרנד חולף. שותפויות מו"פ אינן חפות מחסרונות מובנים, שבלטו גם בשותפויות הגז, כמו דמי ניהול גבוהים לשותף הכללי בצד סיכון גבוה למשקיע מהשורה. גם בנוגע לתוכנית הסבסוד יש לא מעט ספקות, שכן תוכניות ער לעידוד השקעת מוסדיים בהייטק נחלו כישלון, ואלה העדיפו להישאר במים המוכרים של נדל"ן, פיננסים וקמעונאות. משבר הקורונה דוחף אותם לטריטוריות חדשות, אבל הרבה יהיה תלוי באיכות החברות שינצלו את המומנטום.

נדב רבן מנכ"ל רוסאריו חיתום, צילום: גיא גלעד נדב רבן מנכ"ל רוסאריו חיתום | צילום: גיא גלעד נדב רבן מנכ"ל רוסאריו חיתום, צילום: גיא גלעד

אם הן יהיו חברות איכותיות - גם אם לא מוכנות לנאסד"ק, אך גם לא כאלה שמנפיקות כדי להימנע מסגירה - הפרדיגמה עשויה להשתנות, כפי שטוען פרמינגר. תוכניות ממשלתיות שבנויות ומתוזמנות נכון יכולות לחולל שינוי של ממש, כפי שקרה בשנות התשעים עם תוכנית יוזמה. זו הקימה הלכה למעשה את תעשיית קרנות הון סיכון הישראלית, וסיפקה את החמצן והתשתית לחברות סטארטאפ לצמוח

גם בתוכנית הנוכחית יש ־החזר כספים למדינה: במקרה שתיק ההייטק יניב תשואה חיובית משמעותית, יעביר הגוף המוסדי בחזרה לרשות החדשנות 10% מהתשואה העודפת לעומת אג"ח ממשלתית. ברקע הוקמה גם פלטפורמת TASE UP של הבורסה, שמאפשרת לחברות הייטק וביומד לגייס ולהירשם למסחר ללא תשקיף ודיווח. מסלול מפתה, אך סביר שחברות עם הכנסות יעדיפו להיכנס לבורסה בדלת הראשית, בהנפקה.

המציאות החדשה כבר גרמה לבורסה לעשות צעד משמעותי לכיוון הטכנולוגיה, בעדכון המדדים האחרון שהתקיים באוגוסט. ענקיות הכלכלה המסורתית כמו פתאל וגזית גלוב פינו את מקומן במדד ת"א־35 היוקרתי לחברות ההייטק סאפיינס ונובה. מבחן חשוב של הגל הנוכחי יהיה תיאום ציפיות מול השוק, שידע לתמחר נכון חברות "נאסד"קיות" במהותן – עם הכנסות נמוכות, רווח כמעט לא קיים, אבל צמיחה מהירה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות