אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המציאות טופחת על פניה של אמזון צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

המציאות טופחת על פניה של אמזון

מועצת העיר פורטלנד אישרה אתמול איסור על שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים בעיר ותהיה האיסור הגורף ביותר שהוטל בארה"ב, זאת למרות שאמזון, לפי הדיווחים, השקיעה בעיר הקטנה הבודדה הזו מעל ל-24 אלף דולר בתשלום ללוביסטים כדי למנוע מחקיקה הזו לעבור

10.09.2020, 11:15 | ויקי אוסלנדר
אתמול (ד') אישרה פה אחד מועצת העיר פורטלנד איסור על שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים בעיר. ההחלטה, שתהיה תקפה על שימוש עסקי וגורמים ציבוריים, תיכנס לתוקף ב-1 בינואר ותהיה האיסור הגורף ביותר שהוטל בארה"ב. בתי עסק ומחלקות שונות בעיר כגון המשטרה לא יוכלו יותר לאסוף, לאחסן או להשתמש במידע זיהוי פנים או ביומטרי שנאסף במרחב הציבורי כמו רחוב, פארקים או מרכזים מסחריים.

איסורים קלים יותר בסן פרנסיסקו, אוקלנד ובוסטון כבר עברו במועצות מקומיות אחרות, אך אלו כללו רק איסור על שימוש משטרתי. היום בתי עסק רבים ברחבי ארה"ב משתמשים בטכנולוגיית זיהוי פנים במטרה לא רק לפקח על העסק במובנים ביטחוניים, אלא כדי להפיק מאלו תובנות כלכליות לגבי המשתמשים שמגיעים וסוג ההתנהגות שלהם בעסק כדי להעניק לבאים מה שמכונה "חוויה מותאמת ללקוח". בפורטלנד, ככל הידוע, קיים בית עסק אחד שמפעיל טכנולוגיית זיהוי פנים - הרשת המזון הארצית ג'קסונז, לה 250 חנויות ברחבי ארה"ב. אם כי הטכנולוגיה בשימוש נפוץ מאוד בתחנות רכבת, שדות תעופה ומרכזים מסחריים רבים ברחבי ארה"ב.

ברמה הפדרלית אין כללים שמסדירים את השימוש באותה טכנולוגיה שמטרתה לצלם פנים אנושיות, לזהות ולאמת זהותו של אדם תוך הצלבתם עם מאגרים ממשלתיים או רשומות ציבוריות אחרות. זאת למרות שמחקרים ממשלתיים מצאו בעצמם שהטכנולוגיה פגומה מהותית. לכן בשנים האחרונות ערים, מחוזות ומדינות, התחילו בעצמן להעביר חוקים ותקנות שתסדיר את השימוש בטכנולוגיה.

איור מעקב וזיהוי פנים, איור: יונתן פופר איור מעקב וזיהוי פנים | איור: יונתן פופר איור מעקב וזיהוי פנים, איור: יונתן פופר

"הרגשנו חובה מוסרית לפתח גישה רחבה יותר מתוך הבנה שכל שימוש בטכנולוגיית מעקב שמוטה נגד אנשים בעלי צבע, שאין בו תהליך הסכמה וניתן להשתמש בו על קטינים, הוא אינו מקובל", אמר הקטור דומינגז, רכז נתונים בלשכת התכנון והקיימות בעיר פורטלנד לאתר החדשות Oregonlive. ראש העיר תמך גם הוא באיסור והסביר כי אין להשתמש בטכנולוגיה בקנה מידה רחב משום שזו לא מפותחת מספיק "כדי לשרת את טובת הציבור".

טכנולוגיית זיהוי פנים היא נושא שנוי במחלוקת כבר תקופה ארוכה והיא משכה את תשומת הלב של פוליטיקאים, אקדמאיים ופעילים חברתים רבים שיוצאים נגדה. זאת משום שמחקר אחר מחקר עולה שהטכנולוגיה - אם לשימוש פרטי או בידי גופים ציבוריים - רווית הטיות נגד אנשים שאינם לבנים ונשים, מתקשה לזהות אותם כראוי ומייצרת פעמים רבות של זיהוי-חיובי שלילי.

מחקר מאוניברסיטת MIT שם את שיעורי הזיהוי השגוי על 34.7%, נתון בלתי מתקבל על הדעת. מחקרים אחרים אף מצאו שלעתים קרובות הטכנולוגיה מוזנת בנתונים פגומים על ידי רשויות אכיפת החוק המשתמשות בה. כל זאת מבלי בכלל לציין שחברות הטכנולוגיה יודעות בעצמן שהמוצרים שהן מפתחות פגומות, בעייתיות ומוטות, והן עדיין משקיעות הון עתק כדי למנוע חקיקה מקומית בתחום.

זיהוי פנים , צילום: שאטרסטוק זיהוי פנים | צילום: שאטרסטוק זיהוי פנים , צילום: שאטרסטוק

בכל זאת הטכנולוגיה קיבלה אור ירוק לפעול ללא מפריע כחלק מגישה טכנו-אופטימית של עמק הסיליקון. זו שטוענת שאי אפשר לעצור קידמה, וקידמה באה לידי ביטוי בטכנולוגיות חדשות. במובן הזה אי אפשר לעצור טכנולוגיות חדשות וכל ניסיון שכזה הוא טיפשי ופוגע בסך הכללי של הטוב האנושי. תפיסה זו צמחה הרבה הודות לגישה המוקדמת של הרגולטור האמריקאי בימיה הראשונים של האינטרנט. זו טענה שיש לאפשר ליצירתיות של אנשי העידן הדיגיטלי להתפרץ, כדי שהאינטרנט יוכל להתפתח באין מפריע. מבלי לחנוק את היזמים ולהעניק להם את כל התשתית הרלבנטית לפתח מוצרים טכנולוגיים פורצי דרך.

מאוחרי גישה זו היה הרבה מאוד היגיון בשנות התשעים של המאה העשרים. אך היום אנחנו יודעים שקשה מאוד לרסן או לווסת טכנולוגיה בדיעבד. זה פשוט לא עובד כשמנסים להתמודד עם טכנולוגיה מורכבת ומהירה. לכן, לא הגיוני פריסה מוחלטת וחסרת רגולציה לטכנולוגיה שיודעים בוודאות שהיא אינה שלמה, ועד שהרגולטורים והמחוקקים נתנו עליה את הדעת, והבינו את המשמעויות וההשפעות של השימוש בה בצורה נרחבת וכשהיא בידי רשויות החוק.

הידיעה הזו כאמור אינה עוצרת את המציאות מלזוז מהר ולשבור דברים ואולי יהיה בחקיקה בפורטלנד איתות לערים אחרות. אם כי זו הספציפית מגיעה כשהסביבה החברתית בשלה במיוחד לרסן כוחות של שיטור. זאת על רקע ההפגנות המתמשכות בעיר והאלימות המתועדת של כוחות שיטור פדרליים לדכא אותן. זאת למרות שאמזון, לפי הדיווחים, השקיעה בעיר הקטנה הבודדה הזו מעל ל-24 אלף דולר בתשלום ללוביסטים כדי למנוע מחקיקה הזו לעבור. מה שמזכיר לנו ששינוי טכנולוגי הוא לא בלתי נמנע, אלא הוא נע בעיקר על ידי חברות גדולות שדוחפות לשימוש בהן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות