הגירעון הממשלתי האמיתי באוגוסט - 72%

לפני ימים אחדים התבשרנו על הגירעון בתקציב המדינה נכון לסוף אוגוסט 2020. הכותרות ציינו כי "הגירעון טיפס ל-8.1%", כאחוז יותר מאשר בסוף חודש יולי.

אלא שנתון זה, ככל שהוא נכון, אינו מציג את התמונה המלאה שהיא הרבה יותר חמורה. 

הגירעון בשיעור 8.1% בסוף אוגוסט מתייחס לסך גירעון הממשלה המצטבר ב-12 החודשים האחרונים נכון לסוף אוגוסט 2020. כלומר, הגירעון המצטבר בחודשים ספטמבר 2019 עד אוגוסט 2020 וחלוקת סכום זה לתוצר מקומי הגולמי של ישראל בשנה.

בכך טמונים שני עיוותים: האחד – גירעון זה כולל שישה חודשים מלפני התפרצות הקורונה שבהם היה גירעון נמוך יחסית. השני - חלוקת סכום הגירעון המצטבר בתוצר, מטשטשת את התמונה האמיתית, כי הכנסות המדינה ותקציב המדינה מהווים כ-40% מהתוצר.

שר האוצר ישראל כץ. עיוותי הגירעון	צילום: אבי מועלם

וכעת נתבונן בנתונים הכי רלוונטיים לעניין הגירעון הממשלתי: על פי נתוני החשב הכללי באוצר - בחודש אוגוסט, שאיננו חריג מבין חודשי הקורונה, הוצאות הממשלה עמדו על 41.4 מיליארד שקל, הכנסות המדינה עמדו על 24.1 מיליארד שקל, והגירעון עמד על 17.3 מיליארד שקל.

מכאן נובעת התוצאה המבהילה הבאה – בחודש אוגוסט רק ל-58% מהוצאות המדינה היתה הכנסה ממסים, ואילו ל-42% מהוצאות הממשלה לא היה כל מקור תקציבי ולכן הממשלה נאלצה להגדירו כגירעון בסכום של 17.3 מיליארד שקל ולממנו על ידי חוב חדש.

אפשר לומר זאת גם במילים אחרות: הממשלה לקחה אוברדראפט למימון הוצאות חריגות בשיעור של 72% מההכנסות שעמדו לרשותה בחודש זה.

אם נשווה זאת לתקציב משק בית, אז ניתן לקבוע כי אם הכנסות משפחת ישראלי עמדו בחודש אוגוסט על 10,000 שקל (כדוגמא), אז משפחת ישראלי הוציאה בחודש זה 17,200 שקל, וזאת בדרך של אוברדראפט חדש בבנק בסכום של 7,200 שקל.

קל לשער כי מהר מאוד היה מנהל סניף הבנק של משפחת ישראלי מזמן את בני המשפחה ומעדכנם כי בחודש הבא הוא כבר לא יוכל לאשר להם משיכת יתר מהבנק ועליהם להתאים את הוצאותיהם למקורות העומדים לרשותם.

משיכת יתר. במדינה כמו במשפחה | צילום: שאטרסטוק

נכון שלמדינה יש יכולות מעבר לאלו של משק בית בגיוס כספים, אך גם המלווים למדינת ישראל בארץ ובעולם לא יוכלו להמשיך לאורך זמן להלוות כספים למדינה שחיה 72% מעבר ליכולותיה.

ניתוח זה מוביל למסקנה שנכון יותר לומר כי גירעון הממשלה עומד על 72% ולא על 8.1%.

התמונה עלולה להיות אף חמורה יותר כי בחודש אוגוסט ההכנסות ממסים דווקא הפתיעו לטובה ובצד ההוצאות חלק מתוכניות הממשלה טרם יצאו אל הפועל.

שר האוצר וראש הממשלה מציגים לציבור כי הם מנהלים כיום מאבק בחזית הבריאותית ובחזית הכלכלית ואינם מציינים כי בפניהם עומדת גם חזית תקציבית. המחשבה כי ניתן יהיה להמשיך עם גירעונות כה גבוהים ולהתמקד רק בשתי החזיתות – אין לה על מה להתבסס ויש לעדכן את הציבור בהקדם כי בפנינו שלוש חזיתות.

החזית התקציבית מחייבת ראשית לכל הכנת תקציב מדינה לשנת 2021 ואישורו על ידי הכנסת עד תחילת השנה כמתחייב בחוק. לא פחות חשוב מכך – לצד הקצאת משאבים לטיפול בהשלכות הקורונה, קיים הכרח לשנות את תוואי הגירעון ולהפחיתו באופן ממשי, בין אם בדרך של חיסכון והתייעלות בהוצאות בזבזניות של הממשלה שאינן קשורות לקורונה, בין במיקוד הוצאות הקורונה רק להכרח ובין בהגדלת הכנסות המדינה ממסים באמצעות ביטול פטורים שחלקם הגדול אינם מוצדקים והתרבו במהלך השנים.

כך יראו המלווים לממשלה לכיסוי הגירעון, כי המדינה מטפלת בשתי החזיתות כנדרש, אך פועלת באופן אחראי ואמיץ גם בחזית השלישית – החזית התקציבית.