אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תרומות אנשי עסקים לקרן הכותל: פתח לצרות צילום: youtube

דעה

תרומות אנשי עסקים לקרן הכותל: פתח לצרות

משרד רה"מ מנסה ליהנות מכל העולמות בקרן הכותל המערבי, עמותה שהדירקטוריון שלה נשלט על ידי בכירי המשרד, ולכן מאפשר לה לגייס תרומות מאנשי עסקים פרטיים בנוסף לתקציב מדינה של עשרות מיליוני שקלים. אולי עדיף שאת אחד מסמלי המדינה המובהקים, היא תממן לבדה מחשש למראית עין של ניגודי עניינים

12.09.2020, 15:44 | תומר גנון

דו"ח הביקורת שפורסם השבוע ב"כלכליסט", וחשף כיצד בני משפחתו ומקורביו של בעלי השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה, השתלטו על קרן דלק – זרוע תרומות עם תקציב של עשרות מילוני שקלים מכספי המשקיעים – כדי לתחזק את תדמיתו כנדבן מרכזי לשימור הכותל המערבי, מעורר תהיות לא רק מתחום הממשל התאגידי.

קראו עוד בכלכליסט

קרן הכותל היא עמותה ממשלתית שמנסה ליהנות מכל העולמות. מצד אחד גוף חצי ממשלתי, שנהנה מדי שנה מתקציבי מדינה בהיקפים שהגיעו גם ללמעלה מ-40 מיליון שקל, ונשלט על ידי משרד ראש הממשלה. בנוסף היא נהנית מהכנסות מאירועים, בר מצוות, חתונות וסיורים.

התורם תשובה, צילום: youtube התורם תשובה | צילום: youtube התורם תשובה, צילום: youtube

בדירקטוריון הקרן, שמחזור הפעילות שלו עומד על כ-80 מיליון שקל, יושבים מנכ"ל משרד רה"מ, מזכיר הממשלה, היועץ המשפטי, החשב או נציגיהם. הוועד המנהל כולל את רב הכותל, שמואל רבינוביץ', ועובדי עמותה שאינם עובדי ציבור.

מצד שני, ולאור ההתאגדות כעמותה, נהנית הקרן בנוסף גם מתרומות של בכירי המגזר העסקי בתחום הרכב והספנות (רמי אונגר), הנדל"ן (אלפרד אקירוב ונתן חץ), האופנה (קבוצת גוטקס); ההייטק (יהודית וקובי רכטר) או הקמעונאות (שולם פישר) והאנרגיה (קרן דלק). היקף התרומות לכותל של אנשי עסקים מדי שנה עמד על 5%-10% מהכנסות הקרן.

כבר בשנת 1988, מתוך ראייה לעתיד שחיכוך כזה בין ההון והשלטון בשתי צדי עמותות ממשלתיות הוא פתח לצרות, פרסם היועץ המשפטי דאז, יוסף חריש, נוהל מיוחד למה שהוא הגדיר "עמותות ליד משרדי ממשלה".

בנוהל הדגיש היועץ למשל שיש "להקדיש תשומת לב מיוחד לשיתוף פעולה עם עמותה המקבלת תרומות". הוא הוסיף והזהיר כי "לפעילים במוסדות העמותה אינטרסים משלהם, כמו קיום קשרים כלכליים עם גופים שיש להם עניין בהם (...) חלק מהמטרות עלולות שלא לעלות בקנה אחד עם מטרותיו של המשרד הממשלתי".

לא צריך לחשוד חלילה שכל כסף שאיש עסקים תורם לעמותה ממשלתית הוא סוג של "שלח לחמך". אכן נציגי משרד רה"מ רואים ויודעים מדי שנה מי חוסך אולי למדינה בהוצאות על הכותל, וייתכן שהאינטרסים העסקיים האחרים שלו יובאו אולי בפניהם בעתיד. אלא שמנגנון ניגודי העניינים הממשלתי יחייב גם ככה את נציג משרד רה"מ שיושב בדירקטוריון לתת גילוי אם ידון בנושא שקשור לתרום לעמותת הכותל. כך שלמנוע ניגוד עניינים, לפחות ברמה עקרונית, אפשר. ועדיין השאלה היא למה בכלל צריך את זה.

מדובר הרי בנכס שהוא סמל מובהק של מדינת ישראל והעם היהודי. נכס לאומי, היסטורי, ארכיאולוגי, תיירותי מהמעלה הראשונה. מדוע צריכה המדינה "לשנורר" עוד כמה מיליוני שקלים בשנה, במקום שגם כך לא סובל מקשיים תקציביים ונסמך על שולחנה?

האם הציבור היה מקבל בעין יפה מקרה שבו היו מקימים עמותה שתגייס כספים לשיפוץ ותחזוקת בית המשפט העליון? למעון ראש הממשלה? למרכז מבקרים לכנסת? או כל סמל שלטוני אחר? סביר להניח שלא. ובצדק. יש דברים שמתפקיד המדינה להחזיק עליהם את המונופול המלא, ללא תרומה חיצונית, כדי למנוע כל מראית עין של פגיעה באמון הציבור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות