תתכוננו לחודש של ריסוק מהודק

החלטת הממשלה הצפויה היום (א') מסתמנת כהרת גורל אפילו יותר ממה שהורגלנו אליו בחודשים האחרונים. במקום להתמודד עם מוקדי התחלואה באופן ממוקד בזמן שחלף, צפויה הממשלה לאשר החלטה שתשתק לחלוטין את המשק.

ההצעה שעל הפרק - בעיקר סגירת הפעילות של המגזר העסקי והציבורי (למעט מי שיכול לעבוד מהבית) וסגירה של כל מערכת החינוך - עלולה לפגוע במשק באופן שעדיין לא ראינו, כך לפי אזהרות כלל הגורמים הכלכליים.

הסגר הראשון, שכונת רוממה בירושלים | צילום: אלכס קולומויסקי

לכאורה אפשר לחשוב בטעות שהעסקים הגיעו לאיזון כלשהו בעזרת תוכניות הסיוע שמאפשרות להם לשרוד עם הראש מעל המים - אבל זה לא בדיוק המצב. אמנם פחות עסקים נסגרים היום בהשוואה לשנים אחרות, שכן אם עסק ייסגר הוא לא יהיה זכאי למענק, אבל להשאיר לעסק מעט חמצן לא יספיק בהכרח לסייע לו להיפתח ביום שאחרי. החשש שעולה מדבריהם של נציגי המגזר העסקי ושל פקידי האוצר הוא שלעסקים שניצלו את כל השומנים שלהם בחודשים האחרונים (בעיקר במרץ ואפריל כמובן), לא יהיו משאבים להתמודדות עם הסגר הקיצוני שמבקשת הממשלה לאשר.

למעשה, בתרחישים השונים שנבחנו במשרד האוצר, לא הניחו בשום שלב סגר בכזה היקף - שכן אפילו במסגרת ההחמרות הראשונות, שסומנו בדיעבד כמחמירות מדי, התאפשר ל-30% מהעובדים להגיע למקומות העבודה (שאינם מוגדרים חיוניים). אמנם התחזיות השונות, האופטימיות והפסימיות, לוקחות בחשבון שההגבלות ייקחו צעד קדימה-צעד אחורה מדי פעם, אבל בשום תרחיש לא צעד קדימה ו-20 צעדים אחורה.

להחלטת הממשלה היום יהיה מחיר כבד. ההערכות בשלב זה מדברות על פגיעה בהיקף של 19 מיליארד שקל תחת המתווה המדובר ל-4 השבועות הקרובים, וזה עוד כששלושה שבועות מתוכם כוללים חגים. שבועיים של סגר כמעט מלא שיעלו 12-13 מיליארד שקל, ושבועיים של 'ריסון מהודק', שיביאו לפגיעה של כ-6 מיליארד שקל. תוכנית הריסון המהודק עלולה להביא לריסוק המשק. ייתכן והיא תעצור את אובדן השליטה על התפשטות המגיפה, אולם היא תגבה מחיר יקר לא פחות - שכן קריסה של עסקים ושליחת עשרות אלפי עובדים למעגל האבטלה ייגבו מחיר לא קטן גם הם.

גם הגדלת הגרעון לגבולות שאפילו לא דומיינו בתחילת המשבר (13.4% נראה כבר כגבול תחתון לפי הערכות שונות באוצר, אם המתווה הנוכחי יאושר), מה שנשמע על פניו כמו אירוע מקרו כלכלי משעמם, תביא בעתיד לצמצום משמעותי, של מיליארדי שקלים בשנה בשירותים שהמדינה מספקת לנו - לא רק ברווחה, בחינוך ובבריאות; היקפים כאלה ככל הנראה גם יפגעו בביטחון.

כבר אין טעם לדבר על הכשלון של הממשלה והעומד בראשה (שטרח לנאום בכל ערב), בכך שלא דאגה בסגר הקודם לדאוג לתוכניות מסודרות, ליצירת מערכים לקטיעת שרשראות ההדבקה או לאסטרטגיות יציאה ממשבר ומסגר באופן מסודר - והסתפקה בכניסה היסטרית ויציאה פופוליסטית. כל זה מאחורינו, זמן אבוד, עסקים שאין להם סיכוי להשתקם וקריירות שנהרסו תודות להחלטות הפזיזות של נתניהו. מה שצריך לדבר עליו עכשיו הוא איך מקבלים החלטות סבירות שמתמקדות בהגבלות על מוקדי הדבקה, איך מנהלים סיכונים בין הבריאות לכלכלה ואיך מגבשים תוכנית יציאה מסודרת, ברורה, כזו שמעניקה וודאות שכל כך חסרה למגזר העסקי. אחרת גם הסגר הנוכחי רק יפגע בציבור ולא יגן עליו.