צילום: גיל יוחנן
הממשלה אישרה סגר ל-3 שבועות, מיום שישי: "מערכת הבריאות הניפה דגל אדום"
לאחר ישיבה מתוחה, השרים אישרו את הסגר ברוב גדול - יתחיל בערב ראש השנה ב-14:00; המגזר הפרטי ימשיך לפעול אך ללא קבלת קהל, הציבורי - במתכונת מצומצמת; התקהלויות יוגבלו ל-10 בני אדם בחלל סגור, 20 בחוץ; רה"מ: "זו לא בעיה של מכונות הנשמה או מיטות - אלא של שחיקה של הצוותים"
אחרי כשמונה שעות של ישיבת ממשלה מתוחה, השרים אישרו הטלת סגר שיתחיל ביום שישי הקרוב, ערב ראש השנה, בשעה 14:00, ויימשך שלושה שבועות זאת במטרה לבלום את הזינוק בתחלואת הקורונה בישראל. השרים זאב אלקין, עמיר פרץ ואסף זמיר התנגדו.
קראו עוד בכלכליסט
עיקרי החלטת הממשלה מהערב:
- סגר מיום שישי לשבועיים, עם אפשרות לעוד שבוע
- הסגר יתחיל בערב החג ב-14:00, כדי לאפשר לציבור להתכונן
- הלימודים יימשכו עד שישי, ולא יושבתו ברביעי כפי שתוכנן תחילה
- למעט תיירות ומסחר, המגזר הפרטי יעבוד לפי התו הסגול, בלי מגבלות מיוחדות
- המגזר הציבורי יעבוד במתכונת מצומצמת
- תותר התקהלות של עד עשרה אנשים בחלל סגור, ו-20 אנשים בקפסולות בחוץ"
- יותר ספורט יחידני
- ביום חמישי תוצג תוכנית פיצוי כלכלית
"זו לא בעיה של מכונות הנשמה, או מיטות. זו בעיה של שחיקה אנושית"
ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס הערב מסיבת עיתונאים בתום ישיבת הממשלה. את דבריו פתח נתניהו בשיעור התמותה הנמוך מקורונה בישראל, וייחס זאת לכך ש"בישראל היינו הראשונים לזהות את גודל הסכנה, סגרנו את השמיים והנהגנו סגר".
נתניהו המשיך להחמיא למהלכי הממשלה מפרוץ מגפת הקורונה: "סגרנו את הכלכלה ראשונים, ולכן היינו הראשונים לפתוח אותה. נתנו הלוואות ומענקים. אני יודע שיכול להיות טוב יותר, אבל תראו איפה נמצאת ישראל לעומת ארצות הברית, גרמניה והאיחוד האירופי".
לדבריו, "כשעלתה התחלואה אצלנו, שאלתי את פרופ' גמזו ואת המומחים מתי נניף דגל אדום, והם השיבו - כשמערכת הבריאות תניף דגל אדום. ביום חמישי הם הניפו דגל אדום. בכירי משרד הבריאות הזהירו אותנו שמצב התחלואה מחייב נקיטת צעדים מידיים".
"חלק מהצוותים נמצאים בעומס יתר", הוסיף. "אני רוצה להבהיר - זו לא בעיה של מכונות הנשמה, לא בעיה של מיטות. זו בעיה של שחיקה אנושית של הצוותים הללו שעובדים במסירות, ואף על פי שתגברנו, אין אפשרות להחזיק מצב של חולים קשים".
"בנוסף, מזהירים אותנו מפני זינוק בחולים הקשים - מה שיגבה מספר נפטרים שלא הכרנו", אמר. "החורף מתקרב ואנחנו עלולים לעמוד בפני סכנה משולבת - קורונה ושפעת. לכן אנחנו נערכים מראש. גם הרופאים וגם הכלכלנים אומרים שאם צריך להדק אז בתקופת החגים, שבה הכלכלה עוברת להילוך נמוך".
נתניהו פירט: "קיבלנו החלטות למתווה מהודק לשלושת השבועות הקרובים, אם אפשרות שיימשך. כרגע אנחנו מדברים על עד שמחת תורה. המגזר הציבורי יפעל במתכונת מצומצמת כמו בחודשים מרץ ואפריל, המגזר הפרטי יעבוד כרגיל אבל ללא קבלת קהל מלבד שירותים חיוניים. יהיה מתווה מיוחד לתפילות לחגים, הסופרמרקטים, רשתות הפארם והמשלוחים ימשיכו לפעול.
"אני יודע שהצעדים הללו כרוכים במחירים קשים. זה לא החג שאנו רגילים לו ובטח לא נוכל לחגוג עם כל המשפחה המורחבת וגם בעלי העסקים יפגעו. הנחיתי את שר האוצר לגבש חבילת סיוע כלכלית למי שנפגש מהסגר. הוא יגיש לממשלה עד יום חמישי הקרוב. יהיו עוד תוכניות חלקן כבר מוכנות", אמר נתניהו.
שר הבריאות יולי אדלשטיין, השוהה בבידוד, אמר: "לא נותרה לנו ברירה. הגענו, כמערכת הבריאות, לקבינט הקורונה כדי לבלום את עליית התחלואה ולאפשר לצוותים שלנו לנשום. כדי שלא נאבד שליטה על הנגיף אנחנו צריכים להטיל מגבלות מאוד לא פשוטות על המשק ועל חיי החברה שלנו, ועוד בתקופה הזו של חגי ישראל. זה לא פשוט".
לדבריו, "כששואלים אותי אם לא נעבור את זה לחינם, אני אומר שזה מאוד תלוי בכולנו. אם לא נשמור על הכללים, אז המצב יימשך וכל ההגבלות באמת יהיו לחינם. אם נשמור על הכללים וההנחיות כמו מסכה, מרחק ושאר ההוראות, אז יש אור בקצה המנהרה".
פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, השוהה אף הוא בבידוד, אמר כי "שיעור הבדיקות החיוביות מראה שיש יותר אנשים מאומתים שמסתובבים, וזה מחייב אותנו לצעדים. הממשלה קיבלה החלטות לא פשוטות, בעלות אופי רע, אבל זה הרע במיעוטו. אנחנו באמת במערכה, באתגר מאוד מורכב שמדיר שינה מעיניי".
לדבריו, "יש עומס בתוך בתי החולים, שחלקם אף הרימו דגל. אני מכיר את העומס שם, וזה אומר שהם הגיעו לסף. אנחנו עושים הכל כדי להמשיך להכיל את כמות החולים, אבל זה מחייב אותנו לפעולה". לדברי פרופ' גמזו, "הממשלה הזו לא תנצח את הקורונה, לא רה"מ, לא שר הבריאות, גם לא הפרויקטור ולא צה"ל. רק הישראלים - רק אתם - תוכלו לנצח את הקורונה. אם נעשה את זה חכם, בשבועיים-שלושה אנחנו גומרים את העניין הזה".
ישיבת ממשלה של 8 שעות
עוד לפני תום הישיבה, שהחלה קצת לאחר 12:00, התברר שהמתווה שאישר קבינט הקורונה בשבוע שעבר – סגר מלא לשבועיים ואז "ריסון מהודק" לשבועיים נוספים לפחות – לא יאושר במלואו. שרים רבים התנגדו לסגר מלא, למרות איומיו של שר הבריאות אדלשטיין שלא להביא שום הצעה אחרת במקומו, אם יהפכו את התוכנית שגיבשו משרדו ופרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו ל"גבינה שווייצרית".
"אני מבקש שיהיה ברור - מלבד שינויים קוסמטיים כאלה ואחרים, לא אאפשר משא ומתן על התוכנית", אמר אדלשטיין. "אני אומר כבר בתחילת הדיון בצורה ברורה - אם התוכנית לא תתקבל אמשוך אותה ולא אביא תוכניות חלופיות. הקורונה היא לא עניין פוליטי ולא עניין לפופוליזם. היא עניין של חיים ומוות". הוא ציין כי אם לא יוטל סגר, "זו תהיה אמירה של הממשלה שהיא בוחרת בדוקטרינת 'הידבקות העדר'. המחיר יהיה כמה אלפי מתים. לא אתן יד לכניעה ללחצים רק כדי למצוא חן בעיני אנשים כאלה ואחרים".
בפתח הדיון נתנו סקירה כמה ממנהלי בתי החולים בארץ, ומדברי המומחים התברר שיש מחלוקת גם בקרבם בשאלת הסגר. אדלשטיין טען שהם פשוט היו "עדינים" בסקירה שלהם. מנהל בית החולים בילינסון בפתח תקווה, ד"ר איתן וירטהיים, אמר כי "המגמה אכן השתנתה מאמצע אוגוסט אך לא מדובר בקריסה של בתי החולים. יש חרדה מיותרת, לא נדרש סגר מלא".
המשנה למנכ"ל שיבא פרופ' ארנון אפק ציין כי "אנחנו לא קרובים לקריסה של מערכת הבריאות", ומנכ"ל בית החולים רמב"ם בחיפה ד"ר מיכאל הלברטל אמר: "המספרים עולים, אבל לא מדברים במונחים של קריסה". לדברי מנהלי בתי החולים במרכז, הבעיה היא בעיקר בבתי החולים בצפון ובירושלים. עם זאת הם הזהירו שאם תימשך מגמת התחלואה, הדבר עלול להשפיע בהמשך גם על בתי החולים במרכז.
השרים התנגדו לסגר מלא: "זה ריסוק מהודק"
במהלך ישיבת הממשלה, שנמשכה כאמור שעות ארוכות, היו רגעים שרוב השרים נעדרו מהדיון שנערך בשיחת ועידה מקוונת. בשלב מסוים העיר שר החוץ גבי אשכנזי: "אנחנו במעמד מביש. אני לא רואה כאן יותר משלושה שרים". אשכנזי ביקש להוציא את כולם להפסקה עד לחזרת יתר המשתתפים.
כמה מהשרים תקפו בחריפות את פרויקטור הקורונה רוני גמזו, ואמרו שלא נראה שהוא באמת תומך באופציה של סגר מלא. אחד השרים טען שגמזו התגלה כ"אנמי וזגזגן". בין השרים שמתחו עליו ביקורת היה זאב אלקין, שתקף את מה שתיאר כשינויים תכופים במדיניות המומלצת: "זה לא רציני שלפני שבועיים הביאו לנו לאישור את תוכנית הרמזור והסבירו שמספיק להחמיר רק בערים אדומות. התוכנית עובדת רק עשרה ימים ועכשיו רוצים לסגור את הכל. אז בשביל מה שיגעתם לנו את הראש אם כבר אז התחלואה הייתה גבוהה? זה לא רציני". גמזו לא הגיב בדיון לדבריו של אלקין.
בין אלו שהתנגדו לסגר היה שר האוצר ישראל כץ, שאמר שסגר כללי על המשק יגרום נזק כבד לעסקים ולמאות אלפי מובטלים נוספים: "אין סיבה שלא לאפשר לעסקים שמקפידים על התו הסגול להמשיך בפעילותם. משרד הבריאות לא נערך כראוי למרות שקיבל את כל המשאבים הדרושים להתמודדות עם תחלואה בהיקפים גדולים בהרבה מזו הקיימת כעת. יש צורך לייעל את מערכת האכיפה כדי למנוע הפרות ולאפשר למשק להמשיך ולפעול".
השר אופיר אקוניס התנגד גם הוא ואמר ש"סגר כללי מלא הוא אסון לכלכלת ישראל. זה לא ריסון מהודק, זה ריסוק מהודק. צריך למצוא איזון לבין צורכי הכלכלה לצורכי הבריאות, ולכן מיד לאחר החג צריך לאפשר למשק לחזור, במגבלות". השר יובל שטייניץ תמך בסגר, במתכונת שהייתה בחג הפסח, אך תקף את מערכת הבריאות. "יפה שאתם מרימים דגל אדום עכשיו, כשבתי החולים מתחילים להיסתם. את הדגל האדום הזה הייתם צריכים להניף לפני חודש או חודשיים", אמר.
במהלך הדיון התפרץ ראש הממשלה נתניהו לעבר השר איציק שמולי, לאחר שזה הביע התנגדות לסגר. שמולי אמר ביו היתר שאין כל תועלת בסגר ושהוא כלל לא יעמוד ב"מבחן הציבור". לדבריו, ניסיונות לבצע הגבלות באופן דיפרנציאלי, כלומר תוכנית הרמזור של הפרויקטור גמזו, נכשלו מסיבות פוליטיות. "מעולם לא ניתן לזה כאן סיכוי אמיתי".
נתניהו הגיב לכך ושאל אותו: "מה אתה מציע?! תגיד מה אתה מציע! יש כאן החלטות קשות שצריך לקבל והן לא פופולריות? תהיו מנהיגים. אתה לא רוצה שנעשה כלום?!". שמולי השיב: "ראש הממשלה, בין הווירוס לבין עם ישראל אני בצד של עם ישראל להזכירך... רק שהאופציה של סגר מלא לא נכונה ואני לא תומך בה. היא לא אופציה יחידה".
רה"מ שוב תהה מה השרים מציעים במקום המתווה המוצע של סגר קשיח ולאחר מכן "ריסון מהודק". שמולי הציע ללכת ישירות למתווה בדמות של ריסון מהודק. "אני מציע לאזן בצורה טובה יותר בין הבריאות והכלכלה ולהכות חזק יותר במוקדי התחלואה ולא בכולם. ללכת על משהו שדומה יותר ל'ריסון מהודק'. חייבים גם להחריג את הגיל הרך, שאין בו כמעט תחלואה, לתת ודאות לבעלי העסקים על מנגנון הפיצוי ובמקום מודל החלת לעבור לסבסוד שכר".
בין השרים שהתנגדו למגבלת ה-500 מטר בישיבה הייתה גם גילה גמליאל. "מגבלת ה-500 מטרים מהבית היא לא סבירה", אמרה. "גם המשטרה אומרת בעצמה שהיא לא תצליח לאכוף את ההנחיות האלה, ולכן צריך לבטל אותה". גמליאל קראה גם לצמצם את ימי הבידוד כפי שנעשה בצרפת, לתקופה של בין 7 ל-10 ימים. "יש הרבה מאוד צוותים רפואיים בבידוד - זה מהלך מוצדק שיקל על מערכת הבריאות ועל הכלכלה".
גם סוגיית הגבלת התפילה בבתי הכנסת, שהביאה כאמור להתפטרותו של ליצמן מהממשלה הבוקר, עלתה לדיון בישיבת הממשלה. השרה מירב כהן מכול לבן אמרה בדיון שזו אמנם "החלטה קשה מאוד", אך הדגישה שאם בתי הכנסת יוחרגו מההגבלות - הממשלה תאבד את אמון הציבור. מנגד, השרה עומר ינקלביץ', גם היא מכחול לבן, השמיעה עמדה שונה מהסיעה שלה, ודרשה שוויון בין ההפגנות לתפילות. בניגוד לעמדת שרים בכחול לבן שדרשו הקלות בסגר, ינקלביץ' טענה עוד שהקלות יגרמו לבזבוז סגר נוסף, כמו שאירע לדבריה בסגר הראשון.
"תו סגול" להפגנות?
הישיבה עסקה גם בנושא ההפגנות, וחלק זה של הדיון עלה לטונים גבוהים. שר הבריאות אדלשטיין הודיע שינחה את הצוות המקצועי במשרדו לבחון מתווה תו סגול למחאות רבות משתתפים. הוא הסתמך בין השאר על דבריו של גמזו, שאמר בדיון: "גם הפגנות זו התקהלות וגם לזה צריך מתווה". השר גנץ ציין כי "צריך האיזון בין שמירה על זכות ההפגנה לבין שמירה על הבריאות. תנו לגורמי המקצוע למצוא את האיזון הנכון".
לפני כן השר דודי אמסלם הרים את קולו לעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ודרש ממנו לאסור על הפגנות באוויר הפתוח. זאת לאחר שמנדלבליט הסביר שחוק הקורונה החריג ארבעה תחומים: כנסת, תקשורת, בתי משפט וחופש ההפגנה. "להגביל את ההפגנות יחייב חקיקה", הסביר. "בלי זה אי אפשר לעשות זאת".
בתגובה צעק עליו השר אמסלם: "קח אחריות. מותר התקהלות של 10,000 איש? זה נראה לך רציני? איך אתה עומד מנגד? זה לא עניין של כמות אלא איכות. קח אחריות על המחלה, אמון הציבור נפגע בגלל ההפגנות. איך אפשר אחר כך להגיד לאנשים שהם לא יכולים להתפלל?".
הרופאים מזהירים מ"הבום של החורף"
במקביל לישיבת המשלה קיימו הערב מנהלי המחלקות הפנימיות בבתי החולים מסיבת עיתונאים מקוונת, שבה התריעו על המצב הקשה בעקבות תחלואת הקורונה הגבוהה. ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקת הקורונה בבית חולים בילינסון, אמר: "כאשר מדברים על קריסת מערכת האשפוז, דעו לכם שזה מונח מכובס לקריסת המחלקות הפנימיות ומחלקות הקורונה". הוא הוסיף: "לצערי הרב, היכולת שלנו נמתחת בימים אלו עד לקצה במספר המיטות במחלקות הקורונה וביכולת הצוות לשאת משא זה לאורך זמן".
ד"ר יונה קיטאי, מנהלת מחלקה פנימית בבית החולים מאיר, הזהירה מהמצב שיהיה בחורף: "מה שבמחכה לנו בחורף הקרוב יהיה הרבה יותר גרוע מהשנה שעברה. השנה הקריסה עלולה לבוא. קשה לסחוב לאורך זמן אינטנסיביות כזאת. תשומות של כוחות וצריך המון כוחות לעמוד בדבר הזה לאורך זמן ואם נוסיף לזה את הבום של החורף - זו תהיה קטסטרופה".
פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים בילינסון: "בהחלט התפוסות במחלקות בצפון גדולות יותר. יש פתיחה של עוד ועוד מחלקות קורונה, בעיקר בנהריה. מהדיווחים שאנחנו מקבלים מירושלים הם על עומסים קיצוניים".