אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בעלי עסקים לקראת הסגר: "לא נהיה יותר שעירים לעזאזל של אף אחד"

בעלי עסקים לקראת הסגר: "לא נהיה יותר שעירים לעזאזל של אף אחד"

מאיר נג'יבי, בעלי רשת הנעליים TO GO: "אנחנו הולכים להוציא שוב את עובדי הרשת לחל"ת. בסגר הראשון הוצאנו 700 לחל"ת וחזרנו רק עם 520"; אסף מיארה, הבעלים של קפה דיזנגוף בת"א: "יש פה משהו מאוד מאוד פוליטי"

13.09.2020, 23:05 | אורנה יפת ואתי אפללו

הממשלה אישרה הערב את מתווה הסגר - ובעלי העסקים יבחנו בימים הקרובים את ההשלכות שלו; המתווה מאפשר הפעלת עסקים פרטיים, אך ללא קבלת קהל. גם מגבלת ה-500 מטר צפויה כמובן להעיק עליהם; בכל מקרה, כבר עכשיו ברור כי בכל הרשתות יוציאו שוב את העובדים לחל"ת עם ההכרזה על סגר בחגים.

קראו עוד בכלכליסט

"אנחנו הולכים להוציא שוב את העובדים לחל"ת", אומר מאיר נג'יבי, בעלי רשת הנעליים TO GO המפעילה 70 סניפים, בשיחה עם כלכליסט. "בסגר הראשון הוצאנו 700 עובדים לחל"ת וחזרנו רק עם 520, מתוכם 40 עובדי מטה. לא היתה לנו ברירה כי לא היתה לנו שום הכנסה. עם תום הסגר נאלצנו להתייעל כי בשלב הראשון לא היו לנו ביקושים גבוהים".

נג'יבי אומר כי המכירות ברשת ירדו מפרוץ משבר הקורונה ב־10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך לדבריו הבעיה אינה רק הפדיונות אלא העובדה שרשתות האופנה שנתקעו עם מלאי שהזמינו לפסח עכשיו תקועות גם עם מלאי לראש השנה.

"מדובר באופנה", הוא אומר, "וזה קולקציות שמשתנות. לצרכנים אין מצב רוח לקניות. אם גם בחגי תשרי ניתקע עם מלאים, נצטרך להתארגן לאפסון שלהם מבחינה לוגיסטית וזה יגרור הוצאות נוספות".

"אנחנו לא מקבלים את הסגר הזה", אומר אסף מיארה, הבעלים של קפה דיזנגוף בתל אביב: "בשנה האחרונה זו היתה ההשתלשלות: היה סגר, ביטלו במשך שלושה חודשים את הפרנסה, עוד חודשיים לקח להתאושש. מינו בינתיים פרויקטור, הוא נתן תוכנית קשוחה עבורנו בעלי המסעדות, אבל בכל זאת נערכנו, שינינו את הכל, יישרנו קו גם כשדברים השתנו.

"עכשיו יש פה משהו מאוד מאוד פוליטי. הסגר נובע מחוסר יכולת של הממשלה לאכוף את ההחלטות של עצמה, ואנחנו לא מוכנים יותר להיות שעירים לעזאזל של אף אחד".

מאיר נג מאיר נג'יבי, בעלי TO GO מאיר נג

"זה ביזיון", אומר אדם שוקרון, הבעלים של בר הבורגרים "זה אשדוד" בחוף אשדור. "עדיין לא טופלו דברים מהסגר הראשון ואנחנו כבר בסגר השני. אני עדיין לא קיבלתי פיצויים על התקופה שהייתי סגור בסגר הקודם. בשנה האחרונה עברנו משותפות לעסק שבבעלותי, ולכן אני לא זכאי לפיצוי. ייתכן שאהיה זכאי למשהו בוועדת חריגים, אבל גם זה יהיה בדיחה ולא יכסה את ההוצאות. הם יכולים לנהל את המשבר הזה בצורה יותר טובה אבל הכל נובע משיקולים זרים – פוליטיים".

"לוקחים אקדח, יורים לנו במוח, וסוגרים עניין", אומר יאיר קמיר, בעלי בית ספר לעיצוב שיער וסלון לתספורות וכלות: "סגרו בפסח כשהיינו בשיא העבודה, ועכשיו שוב לקראת החגים. ואפילו לא יודעים אם יהיה סגור משישי או משלישי. למה לא לסגור מאחרי ראש השנה ועד סוכות? ככה יהיה אפשר להחזיק מעמד. אבל לפני ראש השנה זו מכת מוות. למה לסגור את כולם? למה לא רק בערים האדומות?

"יש אנשים חזקים בממשלה - ליצמן, דרעי — אז אי אפשר לסגור רק את הערים האדומות. לקחו פרויקטור, אמרו שהוא מעולה, ואז במקום לעשות מה שהוא אומר, שורפים את המדינה. יש הסכם שלום עם האמירויות, בחריין, זה דבר חשוב, אבל הכל נעלם בתוך הבלגן של הקורונה".

"הסגר הקרוב קובר אותנו, שמים עלינו מצבה", אומר ניר עוז, בעלים של קאנטרי קלאב בנתניה ויו"ר איגוד ארגון מנהלי בריכות השחייה ומרכזי הספורט והנופש. "סגרו אותנו במרץ, במאי אישרו לנו תפוסה של 50%. מאז פתחו וסגרו אותנו עוד פעמיים, ועכשיו לא נשרוד. "כבר ממאי לא הצלחנו לקלוט מנויים חדשים בגלל אמירות שלא הוכחו כי יש חשש להדבקות. אנחנו צופים ש־70%-60% מהענף ייסגר אחרי הסגר הזה, אלא אם כן יהיה פיצוי מראש. לא יהיה לנו כסף למשכורות ונשלח 110 אלף עובדים הביתה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות