המוסדיים שברו השנה את שיא העברות הכספים שלהם לחו"ל

בעוד כמה ימים צפויה מדינת ישראל להיכנס לתקופת סגר חדשה שתעלה לכלכלה עשרות מיליארדי שקלים, והבורסה בתל אביב שמקרטעת מאז תקופת הסגר הראשונה שוב עברה למגמה שלילית. אמנם כבודה של הקורונה והשפעתה על המסחר במקומם מונחים, אבל מנתונים שפרסם אתמול בית ההשקעות מיטב דש עולה כי מדד הדגל – ת"א־125 – מפגין ביצועי חסר חלשים במיוחד שממקמים אותו בתחתית ההשוואה למדדי מניות מובילים בעולם, גם בבדיקה על פני עשור. כך, לדוגמה, מתחילת 2020 רשם ת"א־125 תשואה שלילית של 18%, זאת לעומת המדדים המובילים בארה"ב, מדד נאסד"ק ומדד S&P 500 שעלו ב־20.9% ו־3.4% בהתאמה.  

גם כאשר בוחנים את ת"א־125 באמצעות שלושה פרמטרים – היחס בין מחירי המניות שבו לעומת מחירי המניות במדדי מניות מובילים בעולם; הפער בין מכפילי ההון של החברות הנסחרות בו למול המדדים האחרים; והפער בין מכפילי המכירות — מדד הדגל הישראלי נמצא בתחתית ב־10 השנים האחרונות, כאשר המדדים הכי יקרים ביחס אליו הם מדד S&P 500, מדד ניקיי 225 היפני ומדד MSCI העולמי, ובתחתית הרשימה, כלומר יקרים פחות, נמצאים מדד MSCI לשווקים המתעוררים, אמריקה הלטינית ופוטסי הלונדוני.

לעתים נהוג להצביע על המבנה של מדד ת"א־125, שהוא מוטה נדל"ן ופחות טכנולוגיה, כאחת הסיבות לביצועי החסר שלו, זאת בניגוד למדדים המובילים בארה"ב. מבנה זה פועל לפעמים נגדו, למשל בשל מגפת הקורונה, שכן הנדל"ן המניב העמוס במשרדים וקניונים נפגע בשל מגבלות הקורונה בעוד חברות הטכנולוגיה, בעיקר תחום הביומד, הן הנהנות העיקריות מהמצב. כך, משקל ענף הטכנולוגיה בת"א־125 עומד על 16.5% לעומת משקל של 27.8% במדד S&P 500. אבל העובדה שקיימים מדדים מובילים אחרים שבהם משקל מניות הטכנולוגיה נמוך יותר מאשר משקלן בת"א־125, כמו, למשל, במדד MSCI העולמי עם משקל של 11%, מראה שהבעיה לא נובעת ממבנה המדד.

ההיצע הדליל של ת"א

לפי מיטב דש, הסיבה המרכזית לביצועי החסר של אחוזת בית נעוצה בהיצע הדליל שלה, שמאלץ את הגופים המוסדיים להסיט כספים לחו"ל. שווי כל המניות במדד ת"א־125 עמד אתמול על 610 מיליארד שקל. סכום שמתגמד בהשוואה להיקפי הנכסים שמנוהלים בפנסיה, ביטוחי המנהלים וקופות הגמל שעומדים על 1.6 טריליון שקל. וזה עוד בלי לכלול את קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות.

לפי הדו"ח העדכני ביותר של רשות שוק ההון, ב־2018 עמדו ההפקדות (נטו) של החוסכים באפיקים ארוכי הטווח על 68.5 מיליארד שקל, כלומר הפקדה חודשית ממוצעת של 5.7 מיליארד שקל. באוגוסט האחרון מחזור המסחר היומי הממוצע במניות עמד על 1.6 מיליארד שקל, ועל 1.9 מיליארד שקל מינואר, גבוה ב־49% ביחס למחזור הממוצע ב־2019. כך שכל תנודה גדולה מדי של המוסדיים עלולה לייצר זעזועים ובעיקר קשיים במימוש ההשקעות. לנתון זה יש להוסיף את הפדיונות הכבדים בקרנות הנאמנות שמכרו מניות בשווי של 2.5 מיליארד שקל מתחילת 2020.

בורחים מהנדל"ן המניב

כשמחזור המסחר היומי הממוצע למניה בת"א־125 בשלושת החודשים האחרונים עומד על 8.7 מיליון שקל, ברור שהבורסה המקומית פשוט קטנה על היקפי הכספים שמגלגלים המוסדיים. זו הסיבה לכך שהמוסדיים מפנים כספים לחו"ל, מה שגורר את "הפלת" הבורסה ומסביר את הביצועים החלשים של מדד הדגל של אחוזת בית בהשוואה למדדים מובילים אחרים בעולם. לפי נתוני בנק ישראל, שמצוטטים בסקירה של מיטב דש, בשנה החולפת נרשמה ההסטה החזקה אי פעם של השקעות המוסדיים מכספים שהושקעו בבורסה המקומית לשוקי ההון בחו"ל. בארץ מכרו המוסדיים מניות בשווי של 1.8 מיליארד שקל, ובאופן כולל הם העבירו 45 מיליארד שקל להשקעות בחו"ל, שיא של כל הזמנים. כך, לדוגמה, בית ההשקעות אלטשולר שחם החליט ביוני השנה לממש אחזקות בולטות בחברות הנדל"ן המניב ולהתמקד בהשקעות בתחום הטכנולוגיה בחו"ל.

לפי מיטב דש, אף שתנועת כספי המוסדיים פנימה או החוצה מהמניות בארץ משפיעה על ביצועי ת"א־125, היא תלויה בעיקר בביצועים של הבורסה בתל אביב. שיפור בביצועים היחסיים של ת"א־125 מושך כספי המוסדיים אל שוק המניות המקומי ולהפך. כך גם בחצי השנה האחרונה כשהמוסדיים מכרו מניות בישראל במקביל להרעה בביצועים היחסיים של ת"א־125, כאשר מכירותיהם היו כנראה הגורם שהוביל לתת ביצוע עמוק של שוק המניות המקומי.

הבורסה בת"א | צילום: אוראל כהן