נגיד בנק ישראל: "לאפשר פעילות עסקית של ענפים שתרומתם גבוהה לתוצר ולתעסוקה וסיכון התחלואה בהם נמוך"

"לצד המגבלות הכלכליות שיוטלו, חשוב שהממשלה תפעיל מערך של תמיכות במגזר העסקי ובמשקי הבית, שייפגעו מצמצום הפעילות. ככל שהמשבר מתמשך, ואף מחמיר, כמות העסקים שיתקשו להכיל את הירידה בהכנסות, ומספר משקי הבית שהפגיעה בהכנסות מקשה על יכולתם לשאת בהוצאות המחיה, הולכת וגדלה". כך אמר אתמול נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בדיון בממשלה, שבו אושר הסגר.

לדברי הנגיד, "רשת הביטחון שהממשלה פרסה לאחרונה מהווה תשתית טובה לסיוע ותמיכה בשרידות העסקים ולהקלה על העובדים שיפוטרו או יוצאו לחל"ת, אך חשוב להתכונן, להרחיב ולהשמיש אותה במספר רכיבים שנידונים כרגע על ידי הגורמים הכלכליים. לדוגמה: מנגנון שימור עובדים; סיוע לעסקים ועצמאים שמחזורם נפגע בין 25% ל-40% (ולא רק מעל 40%); הגמשה של מנגנון החזרה מחל"ת; הקלה תזרימית לעסקים באמצעות דחיית תשלומי המע"מ והחזרת מקדמות; פטור מארנונה לחודשים ספטמבר ואוקטובר בהתאמה למגבלות על הפעילות שיוטלו בסבב הנוכחי".

הנגיד הביע ביקורת מרומזת על הממשלה ואמר כי "העובדה שאנו מצויים בדיון על סבב שני של מגבלות כלל ארציות נרחבות על הפעילות הכלכלית מלמדת שמגבלות חמורות ככל שיהיו אינן מספקות לאורך זמן, אם אין בסופן מערך יעיל של קטיעת שרשראות ההדבקה ועצירת התפשטות התחלואה. ללא מערך כזה, היציאה מהסגר תלווה שוב בעלייה של התחלואה ובצורך במגבלות נוספות על הפעילות וחוזר חלילה. מכיוון שעבור עסקים ומשפחות רבות המגבלות הכלכליות בסבב השני, ובוודאי השלישי, יהיו קשות מנשוא, חשוב לוודא שהמגבלות המתוכננות פוגשות בסופן מערך שיאפשר עצירה יעילה של התפשטות התחלואה. אם מערך כזה אינו צפוי להיות זמין בתום המגבלות, יש לשקול אם נכון להטיל את המגבלות כבר כעת. לצד זאת חשוב לוודא שקיים מערך אכיפה ייעודי יעיל של המגבלות שיוטלו, אחרת מי שייפגע יהיה דווקא הציבור שמציית לחוק. בתקופה שבה עסקים רבים נאבקים על קיומם, אכיפה שתבטיח חלוקה הוגנת של הנטל היא רכיב קריטי ביישום המדיניות".

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון | צילום: בלומברג

על רקע הוויכוחים שהתנהלו אתמול, והכוונה המקורית להשבית את המגזר העסקי, שלא התקבלה לבסוף, אמר הנגיד: "את המגבלות יש למקד בצורה פרטנית יותר בענפי המשק שבהם הסיכון להגברת התחלואה הנובע מפעילותם גבוה, ומאידך לאפשר פעילות עסקית של ענפים בעלי תרומה גבוהה לתוצר ולתעסוקה, שבהם יש סיכון תחלואה נמוך. כך יתקיים איזון נכון יותר בין היעדים של צמצום התחלואה ומיתון הפגיעה במשק.

"מתווה כזה הוצע במסמך של בנק ישראל, משרד האוצר, משרד הכלכלה והמועצה הלאומית לכלכלה בתקופת הסגר הקודם, ויהיה נכון לפעול הפעם על בסיסו מלכתחילה, ולאפשר למשרד האוצר ולמשרד הבריאות לטייב ולייעל את ההנחיות ממרץ-אפריל. מתווה זה מצביע על ענפים כגון בינוי, היי-טק, מרבית התעשייה, בנקאות ופיננסים, ועוד - כענפים בעלי תרומה רבה לתוצר ו/או לתעסוקה, שתוספת התחלואה בגין בפעילותם נמוכה, כך שאין הצדקה להגבילם בשלב זה".