עמק הסיליקון גרסת 2020 דומה לשאר העולם, אבל מהצד השני

ענן צהוב שמקורו בשריפות מסביב מכסה לנו את עמק הסיליקון כולו כמו תמונה אפוקליפטית או חזון ההתיישבות על המאדים עם ה-CYBERTRUCK של אילון מסק וטסלה וגשר הזהב מוצף בלהבות ויפה כמו בסרט. עמק הסיליקון גרסת 2020 דומה לשאר העולם שירד מהפסים, אבל מהצד השני, המצב הזה דוחף שינויים טכנולוגים בפרק זמן של חודשים, שאחרת היו לוקחים שנים. דיגיטל הלת' או טלה מדיסין - עולם הרפואה מרחוק עובר בארה"ב מהפכה שהיתה צריכה להתרחש מזמן, אבל כוחות רגולטוריים – חברות הביטוח וה-FDA חסמו אותה. ויש כמובן את התזכורת על הפרשה המטלטלת של טראנוס והמייסדת הפוטוגנית ויקירת העמק לשעבר, אליזבת הולמס, שהפכו בבת אחת מתקווה של תעשיית הבדיקות לסמל למניפולציה אפשרית של התעשייה הזאת (כשהיא כנראה תטען בבית המשפט לאי שפיות זמנית).

השריפות בקליפורניה, השבוע | צילום: איי פי

הספר עליהן, True Blood הפך לאחד הספרים המשפיעים על ההייטק וההון סיכון בשנים האחרונות (עם כי ספק אם הלקחים ממנו נלמדו). אבל כמו תמיד בהון סיכון ויזמות, יש דברים גדולים יותר – והקורונה טרפה את הקלפים והפכה את שוק הדיגיטל הלת' לאחד התחומים החמים ביותר שמושך כרגע משקיעי הון סיכון כמו דבורים לדבש. בשנים האחרונות גייסו חברות בתחום הזה 20 מיליארד דולר בשנים האחרונות מהם 5.4 מיליארד בחצי השנה הראשונה של 2020. שיא של כל הזמנים. מדהים איך מספר חודשים של עבודה מרחוק ובידוד הובילו לשינויים כל כך דרסטיים. השינוי הכי גדול נשמע טריוויאלי.

עד לקורונה, רוב חברות הביטוח הרפואי בארה"ב לא הכירו בתשלום על בדיקות וירטואליות באמצעות הווידאו - באותה מידה שהכירו בתשלום עבור ביקור פיזי במרפאה. ומאחר ובארה"ב המודל העסקי של עולם הרפואה מבוסס על חברות הביטוח שמשלמות לפי קודים עבור הטיפול הרפואי, האימוץ של הטכנולוגיות הללו היה מאוד נמוך וייצג עד לקורונה רק 3 מיליארד דולר מההוצאות בשנה של תעשיית הרפואה.

הקורונה יצרה לראשונה מצב שבו רופאים סרבו לקבל חולים בבית החולים והמרפאות - והחולים סרבו להגיע. התוצאה היתה שהחסם העיקרי מפני אימוץ הרפואה מרחוק ובאמצעות וידאו ירד וחברות הביטוח אישרו את הכיסוי הביטוחי.

עולם המדידה הלא פולשנית מגיע בחודשים האחרונים לשיא והעמק כולו מחפש השקעות בתחום ומכתיר יוניקורנים חדשים, וכמו אחרים שהשקיעו בשנים האחרונות בתחום, אני מוצא את עצמי מנהל שיחות ערות עם קרנות שמעולם לא השקיעו בתחום ועכשיו מפנות אליו משאבים גדולים. כיום, מעריכים שהיקף ההוצאות בשנה על ביקורי רופא וירטואלים יגיע ל-250 מיליארד דולר, כ-20% מכלל ביקורי הרופאים. אז אין פלא שהתחום בטירוף של חדשנות וגיוסים.

החדשות הגדולות היו ההודעה על המיזוג של חברת טלהדוק עם Livongo בעסקה של 18.5 מיליארד דולר (טלהדוק רכשה בעבר את חברת Betterhelp של היזם הישראלי אלון מטס, שהיתה מהחברות הצומחות במהירות בתחום הטלה-הלת' עם תרפיה און ליין) או המתחרות AmWell ו-MdLive שמתכננות הנפקה ציבורית לאור הגידול בחודשים האחרונים. כך גם חברת הניהול של מחלות כרוניות Omada Health, שגייסה כרבע מיליארד דולר ממשקיעים כמו אנדרסן הורביץ שרק לאחרונה השיקה קרן של 750 מ' דולר להשקעות בביו.

בנוסף הגיע גל של חברות שמספקות שירותי בית מרקחת וירטואליים ללא צורך בביקור פיזי (הזמנה ואספקת המוצר באמצעות שליח) כמו חברת קפסולה או הנגשה של השירותים הרופאיים הבסיסיים עצמם, כמו חברת Doctor On demand או K-HEALTH של היזם הסדרתי אלון בלוך, שמשתמשת באינטליגנציה מלאכותית להעריך את הצרכים של החולה ולהתאים לו רופא אנושי לטיפול וייעוץ מרחוק, וגייסה 48 מיליון דולר בפברואר.

עודד חרמוני | צילום: עמית שעל

בזמן האחרון היה גם פיק בגיוסי הון של חברות שיוצרות תקשורת חדשה בין מטופלים לספקי שירותים רפואיים כמו SeamlessMD או Conversa Health או חברות בתחום הדיאגנוסטיקה כמו זברה הישראלית, או ויסבי שבחודש שעבר זכתה ב-19 מיליון דולר פרס על פיתוח מכשיר PCR ביתי שיכול לזהות זיבה עמידה לאנטיביוטיקה שהקים היזם הישראלי אדם דה לה זרדה.

תחום אחר שהשתנה דרמטית בזכות הקורונה ועליו האירה את עיני אלינה לויט, מהמנהלות הבולטות בעמק של תחום הביו-טק שינתה בצורה דרמטית תחום אחר ולא פחות חשוב, פיתוח תרופות כשה-FDA הרבה יותר גמיש היום מאי פעם לביצוע ניסויים קליניים באופן וירטואלי, מה שהופך את פיתוח התרופות והמכשור הרפואי להרבה יותר זול ונגיש לחברות חדשות. בדומה למעבר המדובר לעבודה מרחוק, גם הקפיצה הגדולה של תעשיית הטלה מדיקל אל המרחב הוירטואלי עודנו לא ברור – אם מדובר בשינוי זמני או כזה שיהפוך לקבוע גם אחרי מציאת החיסון למגפה. רק לפני חודש עברתי בדיקה שלימה של מומחית לאורתופדיה בבית החולים של סטנפונרד באמצעות שיחת וידאו אחרי חודשים שהיה בלתי אפשרי לערוך בדיקה פיזית איתה בגלל תור ארוך. גם היא הודתה שאי אפשר לחוש דרך הוידאו את צווארי התפוס אבל אחרי חצי שעה של תנודות הראש מצד לצד, היא נתנה דיאגנוזה, לא לפני שהבהירה כי היא מוגבלת לנוכח הוידאו.

אפשר להניח שהעולם של הפוסט קורונה ישלב בין שתי הגישות, ויציג רפואה יותר מאוזנת בין הוירטואלי לביקור הפיזי, שיהיה הרבה פחות נפוץ ממה שהיה לפני הקורונה. או לפחות עד שימציאו את הטרנספורטר שימיר את החולה לתוך תבנית אנרגיה וישגר אותו אל הרופא שם יחזור לדמות אדם. בכל מקרה, כשיפתחו את זה, אני מקווה שגם יפתחו אמצעי להשתלט על השריפות.

עודד חרמוני הוא שותף מנהל בקרן ההון סיכון J-Ventures שבסיסה בעמק הסיליקון ומשקיעה בחברות אמריקאיות וישראליות בתחומים שונים, בהם רפואה דיגיטלית. דיסקליימר – J-Ventures היא בעלת מניות בחלק מהחברות שצויינו (Conversa Health and Visby Medical,Omada Health)