אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אפי נוה בתלונה לנציב התלונות על הפרקליטות: המשטרה והפרקליטות הטעו את בית המשפט צילום: עמית שעל

אפי נוה בתלונה לנציב התלונות על הפרקליטות: המשטרה והפרקליטות הטעו את בית המשפט

בתלונה שהוגשה לשופט בדימוס דוד רוזן, טוען עו"ד בעז בן צור - בא כוחו של נוה וגם מי שמייצג את בנימין נתניהו - כי חוקרי להב 433, שקיבלו מהעיתונאית הדס שטייף חומרים מטלפונים שנפרצו שלא כחוק, ניסו "להלבין" אותם בדרך של קבלת צו חיפוש

14.09.2020, 12:46 | משה גורלי

"רשויות האכיפה הטעו בכוונת מכוון את בית המשפט, במטרה לקבל גישה חופשית למידע האצור בטלפונים הניידים, הגנובים והפרוצים של נוה", כך כותב עו"ד בעז בן צור בתלונה לשופט בדימוס דוד רוזן, נציב התלונות על הפרקליטות. אתמול פנה בן צור לבית המשפט המחוזי בירושלים בשם לקוח אחר, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, והיום הוא פונה בשם ראש לשכת עורכי הדין בעבר אפי נוה. בשני המקרים מגולל בן צור בהרחבה את חטאי רשויות אכיפת החוק, שיוצאות מעורן, ובאופן לא חוקי לטעמו, על מנת להפליל ולהפיל את לקוחותיו. אתמול נכתב על ה"התעללות" בניר חפץ, היום על הטעייה מכוונת של בית המשפט.

קראו עוד בכלכליסט

ב-29 בספטמבר צפוי השימוע של נוה בכתב החשדות שמייחס לו שוחד מיני בפרשת מינוייה של השופטת אתי כרייף. בתלונה לרוזן מגולל בן צור "אני מאשים" נגדי, שמבוסס על התנהלות הרשויות בפריצה לניידים של נוה. "זהו טעם מרכזי לתלונה זו", כותב בן צור, "בכך שנלמד מחומר הראיות כי צו החיפוש הראשוני ניתן בהתבסס על מצג שווא, לא פחות, שניתן על ידי רשויות האכיפה לבית המשפט."

אפי נוה, צילום: ראובן קסטרו אפי נוה | צילום: ראובן קסטרו אפי נוה, צילום: ראובן קסטרו

כתב החשדות נגד נוה מבוסס על הטלפונים הפרטיים שלו, שנפרצו בידי העיתונאית הדס שטייף והמומחה מטעמה יוליוס רוזנברג. שטייף יידעה את פרקליט המדינה שי ניצן ב-1 בינואר 2019, ששלח באותו יום את חוקרי להב 433 יואב תלם ואסף וולפיש לאסוף את החומרים. "לאחרונה גילינו", נכתב בתלונה, "כי בין מועד מסירת תוצרי הפריצה (1.1.19)למועד מסירת הטלפונים (4.1.19) שטייף ושותפיה לעבירה פרצו לטלפונים שוב ושוב והעתיקו מהם חומרים. החומרים שהודלפו בהמשך, באופן שהוסיף לפגיעה הקשה ממילא בפרטיותו של מר נוה, תואמים למידע שנמשך אותה עת מהטלפונים".

אבל, מרכז התלונה לרוזן הוא, כאמור, הטעיית בית המשפט. החוקרים הבינו שלא ניתן להשתמש בחומרים שקיבלו משטייף, מכיוון שהושגו תוך ביצוע עבירות בלא שניתן צו שיפוטי לחיפוש בחומרי מחשב. משכך, החליטו לנסות "להלבין" אותם בדרך של קבלת צו חיפוש.

"באופן מפעים ממש", נכתב בתלונה לרוזן, "במסגרת הבקשה לא פורטו נסיבות קבלת החומרים והעברתם לרשות החוקרת, וכל שנמסר לבית המשפט הוא תיאור עמום חסר ומטעה, שלא מזכיר, ולו במרומז, את העובדות היסודיות: העבירות הרבות שבוצעו על ידי שטייף ושותפיה... עובדות ועבירות שכאמור היו בידיעתם המלאה של החתומים על הבקשה... אין מדובר בשגגה שבהיסח הדעת – אלא בהחלטה מודעת של רשויות האכיפה והתביעה להציג בפני בית המשפט מצג מטעה... בפני בית המשפט לא הוצגו נסיבות קבלת החומרים, גניבת הטלפונים הניידים של נוה ופריצתם... במקום זאת, הבקשה הראשונה לעיון וחיפוש נקטה לשון עמומה, סתמית ומטעה... תיאור סטרילי שכזה: מעורב א', מעורבת ב', פעולות לשחזור, צד שלישי, התגלגלות. המסמכים 'התקבלו ממעורבת המכונה ב''. חד גדיא ממש. היכן הגניבה, השידול, הפריצה והחיטוט?".

המסקנה המתחייבת, לדעת בן צור ונוה, היא ביטול כתב האישום: "מתחייבת המסקנה כי צווי החיפוש בטלפונים הניידים של עו"ד נוה בטלים, וכפועל יוצא, כל מה שהופק באמצעותם אף הוא חומר שאינו כשיר לשמש כראיה".

במובן זה מכילה התלונה לרוזן גם את אחד מקווי ההגנה שיועלו בסוף החודש בשימוע – ביטול כתב החשדות, בגלל ראיות שהושגו בעבירות פריצה והפרת פרטיות, מבלי שיהיה בידי הפורצים רמז וחשד מבוססים לביצוע עבירה. קו ההגנה הנוסף הוא, כמובן, כפירה בסעיף השוחד של 'מין תמורת מינוי'. נוה קיים יחסים עם כרייף, אבל מינויה לשופטת, לטענתו, לא היווה את התמורה. אם המדינה תתעקש שכן, יזמן נוה את חברי הוועדה לבחירת שופטים שיסבירו איך "שוכנעו" בידי נוה, שלא היה אז חבר הוועדה, לבחור בכרייף.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות