צילום: מוטי קמחי
ועדת החוקה בדיון סוער על תקנות סדר הדין האזרחי; ניסנקורן: "הן ייכנסו לתוקף וזה סופי"
מספר חברי הוועדה, לשכת עורכי הדין וגופים נוספים מתנגדים לרפורמה, בטענה שמהפכה כה משמעותית צריך לעשות בחקיקה ראשית ולא בתקנות. ראש לשכת עוה"ד: "לא כל מי שמתנגד לתקנות הופך אוטומטית להיות אויב העם"
דיון סוער בועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת על רפורמת תקנות סדר הדין האזרחי: שר המשפטים אבי ניסנקורן ומנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, הגנו על החיוניות והצורך בתקנות החדשות שאמורות להיכנס לתוקף בינואר 2021, מול התנגדות ותהיות שמעלים מספר חברי כנסת, לשכת עורכי הדין וגופים נוספים.
התקנות החדשות מיועדות להקל ולזרז את ההליך המשפטי, והביקורת של עורכי הדין היא כי מדובר בהשטחה של ההליך. כך למשל ישנה הגבלה של מספר עמודים בכתבי טענות, מעבר לטיעונים בעל פה במקום בכתב, קיצור ההליכים המקדמיים ומתן סמכויות למזכירים משפטיים לפסול מסמכים שיוגשו שלא בהתאם להוראות. המתנגדים טוענים בין היתר שמהפכה כה משמעותית צריך לעשות בחקיקה ראשית ולא בתקנות.
מיד בפתח הדיון הודיע שר המשפטים שהסמכות לחתום על התקנות היא שלו בלבד והחלטתו על כניסתן לתוקף היא סופית: "אלו תקנות שבסמכות שר המשפטים, זה השר שבסופו של דבר מכריע, וזה מה שעשיתי. אני מכבד את הדיון אבל עדיין הסמכות היא של שר משפטים ואני קיבלתי החלטה והכרעה ומבחינתי זו הכרעה סופית".
שר המשפטים אמר בדיון כי המטרה בבסיס התקנות היא שההליכים בבתי המשפט יהיו מהירים יותר: "אנחנו צריכים לקצר זמני דיונים וזו בסופו של דבר המטרה של הרפורמה, לקצר זמנים ליעל דיונים להכניס את עורכי הדין למשטר של התנהלות הרבה יותר מזורזת וליצר מצב שאנחנו מנהלים דיונים בצורה יותר מהירה".
ניסנקורן המשיך: "אני חושב שצריך רפורמה גם בסדר הדין הפלילי וגם בזכויות עצורים, גם הדברים האלה בסופו של דבר יהיו. לשכת עורכי הדין לא רוצה את התקנות מאחר שהן יוזילו את העלויות... כל פעם באה לשכת עוה"ד שלא רוצה את הרפורמה הזו ומצליחה לדחות אותה".
מיד אחריו דיבר ח"כ גדעון סער (הליכוד) שתקף את ניסנקורן על הנחרצות בה הכריז שהחלטתו סופית: "אם שר המשפטים מודיע שהכרעתו סופית בפתח הדיון, מבלי ששמע מילה אחת בדיון, ברפורמה גדולה, אז הוא בעצם מתעלם מהתפקיד החשוב של ועדת החוקה. אולי גם היא יכולה להאיר את עיניו בדברים מסוימים, כבמה המרכזית לקיום הדיון בכל נושא. הנושא הזה לא עלה לדיון ציבורי משמעותי עד היום, הוועדה הזו אמונה על הפיקוח הפרלמנטרי גם על שר המשפטים ובתי המשפט ואיני חושב שזה יחס נכון או הולם להגיד לפני שנאמרה מילה אחת 'ההכרעה שלי היא סופית'", אמר סער.
סער המשיך ועקץ את ניסנקורן ותהה האם הוא שר המשפטים או 'קיסר המשפטים'. הדברים עוררו את חמתו של ניסנקורן שטען שמדובר בהתבטאות שאיננה פרלמנטרית.
ח"כ סער מתח ביקורת על כמה מסעיפי הרפורמה ובין היתר אמר: "למשל בתקנות הקיימות יש חובה על שופטים תוך 30 יום מסיום התיק לתת פסק הדין. החובה הזו לא קוימה כדבר כבשגרה. השופטים לא עמדו בה ועיוות הדין נגרם למתדיינים. הדבר הזה נעלם מהתקנות החדשות, הוא לא קיים בו". סער מתייחס למעשה לעובדה שבתקנות החדשות לא כתוב בתוך כמה זמן על שופטים לתת פסקי דין והחלטות.
סער המשיך: "בתקנות הקיימות היתה חובה על ביהמ"ש לתת החלטות לגבי סעד זמני תוך 15 יום, זה דבר הגיוני. גם הדבר הזה נעלם מהתקנות החדשות". לדבריו: "במהפכה כזו אני חושב שנכון שהנושא יעבור דרך ועדת החוקה".
"מדהים אותי היחס המזלזל לשופטים בישראל"
ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) אמר בדיון: "התקנות נותנות כוח בלתי נתפס לשופטים. למשל תקנה שמאפשרת לדחות ערעור ללא הנמקה. בא בעל דין מתאמץ מגיש ערעור מכין, ובא שופט ואומר 'לא מעניין אותי'. אתם מחזקים בתקנות האלה את שרירות הלב של השופטים". הוא המשיך ואמר: "לא יתכן לתת סמכויות על לשופטים, גם ככה הם עושים מה שהם רוצים".
שר המשפטים הגיב ואמר: "מדהים אותי היחס המזלזל לשופטים בישראל".
ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) טען כי לדעתו "יש חוסר סמכות, יש פה דברים שנעשים בניגוד לחוק יסוד השפיטה. לדוגמה מחיקה מחוסר מעש, דבר שכעת עושה רשם. בעתיד מזכיר משפטי, זה דבר שיכול להשליך דווקא על האזרחי הקטן, זה שלא לקח עו"ד. אני רואה מצב שמכבידים על עוה"ד ומקלים על השופטים. כתב טענות עד 6 עמודים, פסק הדין יכול להיות גם 200. מי משרת את מי? נראה שהאזרח משרת את המערכת והתהפכו היוצרות".
ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי אמר בדיון: "לא כל מי שמתנגד לתקנות הופך אוטומטית להיות אויב העם. הרפורמה מבית היוצר של הנהלת בתי המשפט היא בניגוד לעקרון הפרדת הרשויות". לדבריו, מאז ששרת המשפטים הקודמת אילת שקד השלימה את הרפורמה, בוצעו בה 50 תיקונים "מה שמעיד שהרפורמה לא היתה הדוקה מלכתחילה".
ניסנקורן התפרץ לדבריו: "איזה מן טיעון זה?". חימי השיב: "הרפורמה לא בשלה גם היום. תקבלו עוד 200 תיקונים. ערכאת ערעור יכולה למחוק ערעור בלי לנמק אותו. אין לזה אח ורע בחברה דמוקרטית. אתה מגיש ערעור אתה רוצה לשמוע את השופטים".
יגאל מרזל, מנהל בתי המשפט, אמר בדיון כי "הרפורמה מבקשת להשיג כמה מטרות חשובות, ובראשן לייצר הליך פשוט ומהיר יותר ולכן זול יותר עבור הציבור".