צילום: ויקפדיה
שער פרוץ קורא לפשע המאורגן
ארגוני פשע משתלטים על קבוצות כדורגל באירופה ומלבינים דרכן עשרות מיליארדי יורו. אף שבשנים האחרונות גופי משטרה ביבשת הצליחו להניח את היד על ארגונים שהשתמשו בכדורגל כצינור להלבנת הון, גם החוקרים מודים שהכדורגל נותר "כר פורה לפעילות פשע מאורגן"
לפני כשבועיים פטריק דה קוסטר - סוכנו של קווין דה בריינה, כדורגלן השנה באנגליה וכוכב מנצ'סטר סיטי ונבחרת בלגיה - נעצר בחשד להלבנת הון, שימוש במסמכים מזויפים. דה בריינה בעצמו הגיש את התלונה על הסוכן, שלפי החשדות העלים כספים שקיבל כעמלות.
קראו עוד בכלכליסט
המקרה של דה קוסטר (שנכון ל12 בספטמבר עדיין היה עצור) עדיין לא התברר בבית משפט, אבל בבלגיה ובאיחוד האירופי כולו החלו בשנים האחרונות חקירות נרחבות במטרה לחשוף את הקשר של הפשע המאורגן לכדורגל, וביולי 2019, האיחוד הוסיף את הכדורגל לרשימת מעקב של 47 תעשיות החשודות בהלבנות הון.
לפי האיחוד, "הכדורגל המקצועי הוא תעשייה שאין בה שקיפות וזה יצר אדמה פוריה לשימוש במשאבים לא חוקיים. סכומים משונים - ללא הסבר, ללא תשואות וללא רווח מושקעים בספורט".
היעד: מועדונים לא יציבים
כדי להבין מדוע התחילו רשויות החוק לעסוק בקשר בין הפשע המאורגן לכדורגל, צריך להבין עד כמה זה קל להלבין הון דרך כדורגל. זה משהו שיורופול, הסוכנות למודיעין פלילי של האיחוד האירופי, ניסתה ב־2016, שהחלה בחיקרה נרחבת בנושא, להבהיר לכוחות המשטרה ברחבי אירופה.
הדרך הנפוצה ביותר היא על ידי השתלטות על מועדונים לא יציבים מבחינה כלכלית ואז הזרמת כספים לא חוקיים דרך "מבנה המועדון". עלייה בהכנסות מחסויות, סדרת תרומות, בניית אקדמיות כדורגל, אמיתיות או פיקטיביות ברחבי המדינה או העולם והשקעות כאלו ואחרות ב"תשתיות". כמעט ואין פיקוח והכסף עובר במערכת ויוצא נקי לכיסי "הקוף" שבפרונט, שמן הסתם מעביר אותו הלאה.
ביורופול דיווחו, למשל, על רשת מלונות שהיא בעצם רשת לסחר בנשים ומעניקה חסות לארגוני ספורט בבעלות "קופים". כמו כן, הגופים הרגולוטריים בספורט האירופי לא ממש מתעניינים מאיפה מגיע הכסף - מה שמקל על הלבנתו.
פעולות אחרות שהתגלו כיעילות להלבנת הון: רכישת מנויים עם כספים מלוכלכים, ניפוח צוותים ומשכורות שחקנים (במקרים מסוימים חותמים בקבוצה שחקנים שאינם שחקנים כלל והם פשוט מקבלים שכר שאותו הם מעבירים הלאה), שוק העברות השחקנים וניפוח מחירי שחקנים, תשלומי עמלות לסוכנים או גופים צד שלישי, הגדלת התשלומים לחברות קייטרינג או הוצאה מוכרת אחרת (תתפלאו כמה פעמים מזגנים יכולים להתקלקל במועדון), "פעילויות למען הקהילה", הלוואות בעלים ובמקרים מסוימים אפילו הסכמי זכויות שידור.
וכל זה עוד לפני שנכנסים לכך שכמה רשתות להטיית משחקים נחשפו באירופה והראו איך אפשר להעביר כספים לחברות הימורים על ידי הטיית משחק, בעיקר בליגות הנמוכות. המטרה של מלביני ההון היא לערבב את הכסף הנקי שמגיע מזכויות שידור, קהל ופרסום בכסף שמגיע מפשע.
ב־2016, למשל, נחשף שהמאפיה הרוסית הלבינה כספים דרך מועדון הכדורגל הפורטוגלי, אוניאו ליירה. כחלק מהחקירה נעצרו שלושה אנשי מפתח במועדון וצוותי שוטרים פשטו על יותר מ־20 נכסים, כולל ארבעה מועדוני כדורגל שונים ומשרדי רואי החשבון ועורכי הדין של המועדונים הללו. לפי החשד, ליירה היתה חלק מרשת שפעלה מאז 2008 במועדונים שנמצאים באיחוד האירופי והלבינה מאות מיליוני יורו.
על ליירה השתלטו הגורמים המפוקפקים לאחר שב־2011/12 ירדה מהליגה הראשונה לליגה השנייה בעקבות ונכנסה לצרות כלכליות. המועדון, בגלל הבעיות הכלכליות, הורד ישירות לליגה השלישית. המועדון נרכש ב־2015 על ידי אלכסנדר טולסיטיקוב, כדורגלן לשעבר, שנהפך לסוכן שמתמחה בשוק השחקנים האסייתי ועבד בעבר בליגה הרוסית. למרות שנעצר בחשד לסיוע להלבנת הון, הוא עדיין יו"ר המועדון שנמצא בליגה השלישית בפורטוגל.
מועדונים כאלו התגלו גם באוסטריה, אסטוניה, גרמניה, לטביה וגם בבריטניה. "הם משתמשים בכספים ובחברות רשומות במקלטי מס כדי להסתיר את נכסי הבעלים וזה אחד מהאתגרים הגדולים בכל הקשור לחקירות פיננסיות" נמסר מהיורופול. "סקטור הכדורגל מציג הרבה מאוד נקודות תורפה במבנה שלו, במודל הפיננסי ובתרבות - הכ מנוצל על ידי פושעים".
עם או בלי קשר לכך, באוגוסט 2019 הבנק ההולנדי הגדול ביותר Rabobank החליט לא לעבוד יותר עם מועדוני כדורגל מקצועניים שמייצגים "סיכון גבוה מדי להלבנת הון, שחיתות, הונאה ונושאים אחרים".
כשנתיים קודם, בסוף 2017, החלה חקירה נרחבת לתוך הכדורגל הבלגי. במסגרת החקירה, שנקראה "מבצע 0", הוקמה יחידה של חוקרים מהפרקליטות הבלגית, המשטרה וגופים פיננסיים ממשלתיים. 23 סוכנים, בעלי קבוצות, שופטים, עורכי דין, מאמנים, עסקנים ובעלי קבוצות הואשמו בעבירות פיננסיות והלבנת הון. בכירים במועדונים כגון מכלן (בו כיכב בשעתו אלי אוחנה) ובוורן הורשעו בהלבנת הון, הטיית משחקים ועוד.
משפיע על אמינות המשחק
נקודת ההתחלה בחשיפת הקשרים של הפשע המאורגן לכדורגל היתה באותו דו"ח של 2016 בתחילת מאי, כשיורופול, הסוכנות למודיעין פלילי של האיחוד האירופי, פתחה ב"מבצע מטריושקות" שנועד לחשוף את הכדורגל כ"כר פורה לפעילות פשע מאורגן ופעולות כגון העלמת מס והלבנת הון" וכן קשרים אפשריים של ארגוני פשע רוסיים לפעילות כזאת. מטריושקה היא סדרה של בובות חלולות, עשויות עץ, הנתונות זו בתוך זו (בבושקות), ושם זה נבחר כי גם הפשיעה בתחום הכדורגל בנויה כך: פשע קטן בתוך פשע גדול יותר בתוך פשע גדול עוד יותר.
ב־2016 מחקר של האיחוד האירופי מצא שהפשע בכדורגל מגלגל יותר מ־80 מיליארד יורו, והכדורגל האירופי מושך אליו "כנופיות של פשע מאורגן". ואכן, בשנים האחרונות, יורופול וגופי משטרה אירופיים איתרו רשתות של פשע מאורגן שהשתמשו בכדורגל כדי להלבין הון רב שנצבר מסחר בבני אדם, סמים והימורים לא חוקיים, וכי קשר זה לפשע משפיע על אמינות המשחק ברחבי העולם. עם זאת, גופי משטרה - מספרד, דרך סרביה ועד יוון - הודו שהם מתקשים מאוד לחשוף את הקשרים המלאים בתוך המטריושקות.
במשטרת ישראל אפילו לא עוסקים בדברים הללו ועל פי בדיקת "כלכליסט", גם לא ביחידות של מס הכנסה או גופים רגולוטריים אחרים. וזה לא שאין חשדות לפעולות לא כשרות שמתרחשות בכדורגל הישראלי. אף שלמשטרת ישראל יש יחידה למניעת אלימות בספורט שהחלה לפעול ב־2017 במימון של כ־28 מיליון שקל, אך על פי המנדט שקיבלה משר הפנים גלעד ושרת הספורט מירי רגב היא לא עוסקת בפשע מאורגן בכדורגל.
הכדורגל בבעיה כבר הרבה שנים ונראה שהקורונה רק חושפת עוד יותר מועדונים לפשע המאורגן. רשויות הספורט נכשלות בלהגן על אותם מועדונים ובאמת קשה לדעת איפה הכסף הנקי נגמר ומתחיל הכסף המלוכלך.