אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

שבוע הסטארט-אפים

"צעירים משועממים אחראים לעלייה הדרמטית בתקיפות הסייבר בזמן הקורונה"

כך לדברי יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, בשבוע הסטארט-אפים של Google וכלכליסט: "אנחנו חייבים לוודא שאנחנו צפים מעל לביצה ולא טובעים בתוכה". גל אבידן, מנהל תחום הסטארט-אפים בגוגל קלאוד: "הגודל של העסק או תחום הפעילות שלו לא משנה לתוקפים - מה שחשוב הוא כמה שווה לבעלי החברה המידע שאפשר להתמקח עליו"

15.09.2020, 15:13 | אליחי וידל

"בחודשים האחרונים, בתקופת הקורונה, זיהינו קפיצות וזינוקים פראיים בהיקפי ובחומרת התקפות הסייבר בכל העולם ומכל הסוגים. הסיבה הראשונה היא שבאמת הרבה יותר אנשים עובדים מהבית וכך משטח התקיפה של התוקפים התרחב בעשרות מונים. אבל כדאי לשים לב לנקודה נוספת והיא העובדה שהרבה מאד צעירים ובני נוער, שהם האוכלוסיה העיקרית שממנה מגיעים האקרים ותוקפים, הפסיקו בבת אחת את המסגרות היומיומיות שלהם והתחילו לבדוק את הדבר הזה שנקרא האקינג". כך לדברי יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי בפאנל בנושא סייבר במסגרת שבוע הסטארטאפים של גוגל וכלכליסט.

לדברי אונא, מדובר בתלמידי בתי ספר יסודיים, תיכונים ואוניברסיטאות מכל העולם שאחרי שהשתעממו ממשחקי המחשב התחילו ללמוד ולנסות בעצמם לבצע מתקפות סייבר. השילוב הזה של יותר גורמים שחשופים, יותר האקרים פעילים ביחד עם הרגישות הכלל עולמית למגיפת הקורונה יצרה "ביצה בינלאומית רוחשת סייבר שאנחנו חייבים לוודא שאנחנו צפים מעליה ולא טובעים בתוכה". אונא הדגיש גם כי מדובר יותר בהאקרים צעירים מרחבי העולם ולא בהכרח תוקפים ישראלים וכי ישראל לא היוותה עבורם מטרה מיוחדת אלא כמו כל שאר העולם.

מימין גל אבידן יגאל אונא ודין זיסמן מימין גל אבידן יגאל אונא ודין זיסמן מימין גל אבידן יגאל אונא ודין זיסמן

גל אבידן מנהל תחום הסטארטאפים בגוגל קלאוד ציין כי בניגוד לחברות ההייטק שאצלן המעבר לעבודה מהבית בתקופת הקורונה היה יחסית טבעי ומהיר, לחברות המסורתיות נדרש זמן גדול יותר גם כדי להגיע להבנה שהן זקוקות להגנות סייבר וגם להטמיע את הפתרונות במהירות שיא. חלק מהן לא היו בנויות להטמיע את הפתרונות, כי זה תהליך שממילא לוקח זמן, ולכן לתוקפים ניתן חלון הזדמנויות יפה עד ההתארגנות המחודשת - כדי לנצל אותו למתקפות נגד חברות לא הספיקו להתארגן לגמרי למצב החדש.

"הגודל של העסק או תחום הפעילות שלו לא משנה לתוקפים - מה שחשוב הוא כמה שווה לבעלי החברה המידע שאפשר להתמקח עליו וכמובן כמה תהיה מוכן לשלם כדי לשחרר מידע שנתפס כבן ערובה. בנוסף, למתקפת סייבר יש את רכיב הפגיעה במוניטין וחברות רבות לא מוכנות להתפשר בנושא הזה", אמר אבידן.

דין זיסמן מייסד משותף ומנכ"ל חברת הסייבר אקסוניוס ציין כי "אנחנו לא מבינים עד כמה מהר החברה שלנו תלויה בטכנולוגיה. פתרונות סייבר הם כמו בלמים ברכב, אבל כמו שבמכוניות הבלמים צריכים להיות תואמים למהירות ולעוצמה של כלי הרכב - כך גם בסייבר. בפרארי לא תשים בלמים של מכוניות היונדאי, כי הם לא יוכלו לעמוד במהירויות שהפרארי נוסעת בה. פתרונות הסייבר של ארגונים תלויות ביכולת שלהם לאמץ טכנולוגיה".

לדבריו, מעבר למינוף שאלת החיים והמוות שיכולה לכופף ארגון בתחום הבריאות, או דליפה של מידע רפואי פרטי ורגיש, "הארגונים האלה נמצאים תחת רגולציה מאד כבדה בכל העולם שמחייב אותם בסטנדרטים גבוהים של אבטחת מידע. לכן הם צריכים לייצר את הבגרות וההבנה כדי להבין איך לפעול ובמיוחד עם המעבר לענן והעבודה מהבית. הם צריכים להיוולד מחדש לתוך העולם הזה שהוא מאד דינמי ולא להימצא רק בתוך כותלי בית החולים, המרפאה או הקליניקה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות